כך באמת תכירו את עולמם הסודי של בני הארבע

רוצים להכיר את עולמם הסודי של בני הארבע? האמינו לי, אין צורך במצלמות. הזמינו כמה חברים לביתכם, הוציאו מספר משחקים והתבוננו במתרחש. מהר מאוד תחשפו לדינמיקה המרתקת שנוצרת ביניהם

כך באמת תכירו את עולמם הסודי של בני הארבע
  (צילום: שאטרסטוק)

לא אכפת לי שיאשימו אותי בצדקנות, ברגישות יתר או בכל תיאור אחר מהמשפחה הזו. במה שקשור לילדים, לזכויות שלהם, להגנה עליהם- שריר האתיקה מתכווץ אצלי בעוצמה.

צפיתי, חלקית, בסדרה "עולמם הקסום של בני ה-4". הסדרה מאפשרת הצצה, בזמן אמת, לתהליכים חברתיים, רגשיים והתנהגותיים בקרב ילדי גן. התכנים מוגשים באופן מזמין וערוך היטב. הניתוח והמסקנות החינוכיות העולות מהסיטואציות המשודרות בכל פרק, מעוררים דיון ומחשבה.

נראה, כי העורכים נתנו את הדעת לשאלות האתיקה העולות מצילומם של ילדי הגיל הרך לתוכנית טלוויזיה, והקפידו להסיר את החשש כי  מדובר במצלמות נסתרות. לכאורה, הילדים מודעים לעובדה שהם מתועדים, שכן כבר בפרק הראשון עורכי הסדרה הציגו מספר ילדים ששואלים לגבי נוכחות המצלמות בגן.

ניתן להניח שהורי הילדים ודאי חתמו על אישורים שונים המסדירים את הצילום. עם זאת, כמי שעוסקת יום יום בעריכת תצפיות על ילדים וניתוחם, התקשיתי להשלים צפייה בפרק שלם, הגם שנראה שהיו בו חומרים שיכלו לספק הזדמנות מעולה לדיונים והרצאות. הבטן התכווצה לי למראה ילדה דחויה חברתית, ילד שמתקשה להיפרד מהוריו או ילדה מקסימה ונבונה המתקשה לנהוג באיפוק.

בעולם בו ליהוק ילד לקמפיין נתפס כהצלחה, ואודישנים הם חלק מעולמם התרבותי של לא מעט ילדים, תהיה זו אולי תמימות לטעון שאולי העניין כשר, אבל מסריח.

היות שלא צפיתי בכל פרקי הסדרה, אתייחס לתופעה באופן עקרוני וארחיב את הסוגייה של העלאת תמונות וסרטונים של ילדים למרחבי הרשת ולתוכניות טלוויזיה.

בעולם של רשתות חברתיות, מקובל שהורים מעלים תמונות של ילדיהם לרשת.

החל מגיל מסוים, ראוי לבקש את רשותם לפחות באופן עקרוני. במיוחד אם מדובר בתמונות שעשויות להביך אותם (זכרו, מה שנתפס כנחמד בעייני הורים, עשוי להיתפס כמביך בעיני ילדים). חשוב לזכור כי כל חומר שיצא מרשות הפרט, הוא זמין לכל ולכן, אנשים יכולים לעשות בו שימוש לרעה.

גם עריכה רגישה, המקפידה לעורר אמפתיה וסימפתיה מצד הצופים כלפי הילדים (זה לא קשה, הילדים באמת מתוקים) נשארת שיפוטית ומתייגת התנהגויות של ילדים מסויימים כשתלטנות, חוסר חברתיות ושונות.

האם ניתנה הדעת לשאלה כיצד יחושו הילדים האלה בעוד עשר ועשרים שנה? האם גם אז הם ישמחו על התיעוד הזה?

אין כוונה, שכל השתתפות של ילדים בתוכניות טלוויזיה היא פסולה. אך המינימום הנדרש זה לוודא שהילדים מבינים שהם מצולמים ולוודא שההורים בטוחים שהצילום הזה לא יפגע בהם בהווה או בעתיד.

קשה לשרטט קו ברור שחוצה בין מה שנתפס כלגיטימי מול מה שנתפס כפרובלמטי או חמור מכך, פסול.

הקו המבחין הוא קו ערכי. אשר על כן, הוא משתנה מאדם לאדם. יחד עם זאת, תוכנית ריאליטי בהשתתפות ילדים היא סוג של קפיצת מדרגה בשאלת המתח בין שמירת פרטיות מול חשיפת ילדים בעולם התקשורת

בשונה מתוכניות ריאליטי בהן משתתפים מבוגרים (דוגמת "האח הגדול") אשר המשתתפים בו זוכרים בכל רגע נתון כי הם מצולמים. הילדים המצולמים לא זוכרים שהם מצולמים, ולכן לא לוקחים בחשבון את העובדה הזו גם אם הדבר נאמר להם בתחילת הצילומים.

ולבסוף, רוצים להכיר את עולמם הסודי של בני הארבע?

האמינו לי, אין צורך במצלמות.

הזמינו כמה חברים לביתכם, הוציאו מספר משחקים והתבוננו במתרחש. מהר מאוד תחשפו לדינמיקה המרתקת שנוצרת ביניהם.

ואם יעלו קשיים- בשביל זה קיימים אנשי טיפול, לא אנשי טלוויזיה.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו