שמירת הזהות של כל בריאה מסוגלת לרומם את הטבע

צירת מצב חדש במציאות מזיקה להלך החיים הטבעי. האיסור איננו נוגע לפיתוח ושכלול הטבע, אלא מתייחס להרכבת בריות חדשות עליו שאינם כפי הטבע האלוקי. דווקא שמירת הזהות הייחודית של כל בריאה היא שמסוגלת לרומם את הטבע

שמירת הזהות של כל בריאה מסוגלת לרומם את הטבע
  (צילום: שאטרסטוק)

בפרשתנו, פרשת כי-תצא, מופיעה מצוות כלאיים. התורה מפרטת שלושה סוגים של איסורים: כלאי בהמה, כלאי שדה וכלאי הבגד (שעטנז). כלאי בהמה אוסרים ליצור מין חדש של בהמה על ידי זיווג של שני מיני בהמה שונים, וכן איסור על חרישה של שני מינים שונים יחד. כלאי השדה אוסרים על הרכבת מין של אילן אחד עם מין אחר. כלאי הבגד אוסרים על חיבור בין צמר ופשתים בבגד. המכנה המשותף בין הדברים הוא: חיבור כפוי בין שני מינים נפרדים ונבדלים.

טעמים שונים ניתנו למצווה זו; יש שבחרו כלל לא להתעסק בטעמה מפני היותה "חוק". יש שפירשו אותה כנובעת מסיבות מדעיות. יש שראו בה הרחקה ממנהג אלילי ויש שראו בה סוד נסתר הנובע מעולמות עליונים. בדברים הבאים נשתדל בע"ה לקרב את הדברים מעט אל הדעת.

איסור כלאיים – מקוריות הטבע

איסורי כלאיים עומדים על שורש טהרתה של המציאות – בחי, בצומח ובדומם. ה'בכור שור' רואה במעשים אלו ביטוי לגבהות לב של האדם: "שתעשה עצמך כמו בורא; ואין הברכה מצויה בהם". במהלך ששת ימי בראשית הוכנה הבריאה כולה לקבלת שלמות, כל יצורי העולם נבראו בימים אלה. יש בכך קביעה כי תפקידנו בעולם הוא לשכלל ולפתח, לתור אחר הקיים ולמצוא בו את הנסתר והנעלם. האלוקות עסוקה בבריאת 'יש מאין', והאדם בפיתוח 'יש מיש'.

כשם שבעולם החי החיבור בין מינים שונים פוגע בטבעיות של הבריאה, כך בעולם הצומח הדברים נכונים. הביטוי ההלכתי לכלאיים בעצי אילן נקרא 'הרכבה'. הרכבה איננה יכולה להתקיים ללא התערבות חיצונית, מגע יד אדם 'מרכיב' מציאות חדשה, הוא לוקח שני מינים העומדים בפני עצמם ומרכיב ביניהם. הניסיון לשנות את טבע הבריאה מועד לכישלון. יש בו ממד של זניחת עצם החיים, הוא מנסה לכפות על המציאות חוקים שאינם מתאימים לאופייה.

ייחודיות כפתח להתחדשות

יסוד הדברים מבואר בדברי הרב קוק זצ"ל: "הטבע הוא משובח מאד במקומו הראוי לו. וכשהמלאכותיות נכנסת במקום הטבע היא מקלקלת אותו" (אוצרות הראי"ה ח"ב, עמ' 165). הטבעיות והמלאכותיות אינם נמצאים בעולם הבריאה הרחב בלבד, אלא גם במבנה הפיזיולוגי והפסיכולוגי של האדם הפרטי. המבנה הגופני של האדם גוזר משמעויות רבות לצורת החיים האידאלית בעבורו. מאכלים בריאים יתמזגו עם הגוף בצורה שלמה, מהסיבה הפשוטה שהם מתאימים לטבע של האדם. כאשר 'ירכיב' האדם על גבי המאכלים הטבעיים חומרים נוספים, אשר הגוף סולד מהם, הרי שנזקים ייגרמו למערכות הפנימיות של הגוף. יד האדם המלאכותית, מועילה רק במקום בו היא אינה סותרת את הטבע האלוקי, אלא מפרה ומחדדת אותו.

איסור כלאיים בא לומר מסר מרכזי – אופי החיים של כל יצור מוכרח לבוא לשלמותו דווקא מתוך ייחודו הפרטי. ההפרדה שיצר הקב"ה בראשית הבריאה בין היצורים, נועדה לשם בירור הטבע והייחודיות של כל בריאה. כשם שמאכל מזיק פוגע בזרימת החיים הטבעית של הגוף החי, כך יצירת מצב חדש במציאות מזיקה להלך החיים הטבעי. האיסור איננו נוגע לפיתוח ושכלול הטבע, אלא מתייחס להרכבת בריות חדשות עליו שאינם כפי הטבע האלוקי. דווקא שמירת הזהות הייחודית של כל בריאה היא שמסוגלת לרומם את הטבע.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
8 תגובות - 8 דיונים מיין לפי
1
מעניין מאוד
אורי אמיר | 13-09-2019 10:47
יישר כח צדיק!!!
2
כתיבה מעניינת וברמה גבוהה
מיכל | 13-09-2019 13:25
יישר כוחך
3
חילך לאורייתא
ד"ר פרוכטר | 13-09-2019 13:26
אשריך
4
מעניין מאוד
דניאל | 13-09-2019 13:34
יישר כח
5
מאמרו של גיא אמיר
לייטנר יעקב | 13-09-2019 13:59
גיא השכיל ללמדנו שהתורה הקדושה מתנגדת לכל מעשה כלאיים.מי יתן ומאמרו של גיא, ישמש אבן דרך וחומה בצורה כנגד פורצי חוק הכיריים בדורנו.
6
כילאיים = שבירת מנגנון החיסון = סרטן
משה אהרון עו"ד | 13-09-2019 14:20
בסד. תופעת הסרטן בגוף האדם לכאורה עלומה אך פסילת הכלאיים שבתורה. אולי יכולה לשפוך אור על תופעה נוראה זו . כשמחברים שני דברים נבדלים מבלי יכולת גם לבנות במקביל כושר חיסוני חדש המתאים לבריה החדשה. הגוף או הבריאה נותרים ללא חיסון נאות . עד כדי תהליך הרסני מתמשך המביא לבסוף לכלל השמדה.
7
מדוב לפרשה
אורלי | 13-09-2019 16:04
גיא תמיד מפתיע עם חידושים לפרשת השבוע , תודה נהנית לקרוא.
8
דבר תורה מעניין מאוד
אמיר | 13-09-2019 17:08
יפה מאוד חזק וברוך ושבת שלום