צפו: מה צריך לחשוב כשאומרים 'שמע ישראל'?

"קריאת שמע" נאמרת בכל שלב בחיים, וגם ברגעים האחרונים שלפני המוות. זוהי אמרת היסוד של היהדות – כל החיים, גם בשנייה האחרונה שלהם, היו למען מטרה אחת: "ה' אלוהינו"'. צפו

צפו: מה צריך לחשוב כשאומרים 'שמע ישראל'?
מה זה שמע ישראל?

מה צריך לחשוב כשאומרים 'שמע ישראל'?

את הפסוק "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד" אמר לראשונה משה רבנו. מאז הוא נשמע מפי דמויות כמו רבי עקיבא לפני שהוצא להורג בידי הרומאים, או רועי קליין לפני שקפץ על הרימון. אבל לאמירת "שמע ישראל" יש משמעות לא רק לרגעים שלפני המוות אלא גם, ואולי אפילו יותר, לרגעים הקטנים של החיים.

בספר דברים (ו, ד) אומר משה רבנו לעם ישראל: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", ולאחר מכן הוא מוסיף פסוקים נוספים: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ." הפסוקים הללו, בצירוף פרשיות נוספות מהתורה, נאמרים בכל יום בתפילה, בבוקר ובערב (ופעם נוספת לפני השינה), תחת הכותרת "קריאת שמע".

עוד באותו נושא

מה זה אלוהים? צפו בסרטוני אנימציה על יסודות האמונה


4

בהבנה פשוטה, הפסוק "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" בא לומר: שְׁמַע עַם יִשְׂרָאֵל, ה' הוא השולט עלינו, וישנו אלוהים אֶחָד ולא שניים. זוהי כמובן הבנה גולמית מאוד. אין הכוונה לומר כי בניגוד לתפיסה האלילית, הדוגלת בריבוי אלים (פוליתאיזם), הרעיון היהודי הוא מונותאיזם (אל אחד), היינו דוגל הוא ב"אל אחד ולא שניים". מפני שתפיסה כזו עדיין משייכת את המושג אחד לציר המספרים.

אלוהים נתפס כ"כוח עליון", ישות הנמצאת מחוץ למציאות, וההבדל בין תפיסה זו לתפיסה האלילית הנו כמותי בלבד. קו חשיבה מסוג זה, הרואה באלוהות כוח הנמצא "מחוץ לחיים", מפתח במהלך הדורות שיטות דתיות נזיריות, הטוענות כי כדי להגיע ל"קרבת אלוהים" ישנו צורך לרדות בחיים. עומק כוונת הביטוי "שמע ישראל ה' אלוהינו, ה' אחד" הוא לומר: שְׁמַע עַם יִשְׂרָאֵל, ה' – מקור הכוחות, המתגלה באֱלֹהֵינו' – בכוחות מרובים; כל הכוחות הללו הם אֶחָד. המציאות כולה הנה אחדותית, ביטוי של עיקרון אחד, מגמה אחת, נשמה אחת. זוהי האחדות האלוהית בתפיסה "פּאן-אנתאיסטית" – הכול באלוהים (ליתר דיוק, שורש הכול באלוהים). כלומר, הקדוש ברוך הנו מעבר לכול, מכל מה שאפשר להעלות על הדעת ואף למעלה מזה – אולם לא מחוץ למציאות, כי אם מופיע הוא בתוך החיים עצמם. ממילא, עניינו של עובד האלוהים הנו לפתח את כוחות החיים מתוך אחדות אחת.

התפיסה האמונית הישראלית הנה תפיסה אחדותית. היינו, הבנה כי כוחות המציאות כולם, אף שנדמים במבט ראשון כסותרים זה את זה ומתנגדים זה לזה – שורשם במקור אחד; באלוהים! להבנה אמונית זו ישנן נגזרות נפשיות: כשם שישנו קו אחד החורז את המציאות כולה, כך אני אמור לאגד את כל כוחות הנפש שלי באחדות אחת; כדברי חכמים: "כל מעשיך יהיו לשם שמים" (משנה, אבות ב, יב). כל מעשה שאדם עושה צריך להיות "לשם שמים"; לשם השמימיות, לצורך חשיפת הנקודה הערכית המצויה בו. הצד הערכי הוא המאחד את כל פרטי המציאות בקו אחד. ממילא – מיקוד, אקטיביות, שליטה ונמרצות הם לב לבה של עבודת ה'. גם ריכוז בתפילה, שליטה בדיבור או ביצרים המיניים – כולם שייכים לאותו רעיון של שליטה ומיקוד כוחות הנפש.

בניגוד לכך, כוונת התפיסה האלילית היא כי ישנם "הרבה אלוהים". יש הרבה כוחות למציאות המסוכסכים זה עם זה. התפיסה הזו מכונה ביהדות "תפיסה פירודית", הרואה כל כוח כעומד בפני עצמו. ממילא, פרטיות, פסיביות, שאיפה של כל כוח להתכנס בעצמו (=אגוצנטריות), עומדות במוקד התרבות הפירודית. תופעות כדוגמת קשיים בניהול חיי משפחה ומערכות זוגיות, עצבות, ספקנות כרונית, תחושת בדידות, צרכנות מוגזמת של מדיה חזותית פסיבית, חוסר ריכוז, עודף גירויים, בריחה לעולמות וירטואליים – כל אלו הם תוצרי מדיניות חיים של פיזור כוחות הנפש. הרעיון שאנו רוצים לבטא ב"קריאת שמע" הוא שיש אפשרות לקחת את כל כוחות חיינו ולמקד אותם בתוכן ערכי אחד. זו הסיבה שאנו אומרים "קריאת שמע" בבוקר ובערב – בתחילת היום ובסופו. כל היום מאוחד סביב מטרה אחת. "קריאת שמע", כאמור, נאמרת גם לפני השינה – לפני שנכנסים לכמה שעות של ערפול וחוסר מיקוד, המילים האחרונות שאומר יהודי לפני השינה הן מילות של אחדות. גם השינה נחרזת בקו האחדותי שחורז את היום כולו.

"קריאת שמע" נאמרת בכל שלב בחיים, וגם ברגעים האחרונים שלפני המוות. זוהי אמרת היסוד של היהדות – כל החיים, גם בשנייה האחרונה שלהם, היו למען מטרה אחת: "ה' אלוהינו"'.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו