פרישת משה פייגלין מהמירוץ לכנסת מותירה מאבק על אותם דתיים ודתל"שים ליברליים שלא מוצאים את מקומם לא בליכוד, לא בבית היהודי ולא בכחול לבן, אבל אלו המפלגות שעכשיו יעשו מאמצים בכדי לקלוט אותם לשורותיהם.

כבר בבחירות האחרונות ראינו שיש בערך שישה מנדטים שרובם מגיעים מאותו ציבור. הוא ברובו בוגר מערכת החינוך הדתית לאומית, בעל תפיסת עולם ליברלית מאוד, עם יחסים כאלו ואחרים עם הדת ובעל תפיסת עולם ימנית ברובו הגדול, אולי אפילו המוחלט.

עם חבירתם של איילת שקד ונפתלי בנט לרב רפי פרץ ולבצלאל סמוטריץ', יש מהם שלא המשיכו איתם יחד, והם מצאו מקלט ומפלט בזהות. עכשיו כשפייגלין חובר לליכוד, נשארת השאלה אם הוא מביא איתו בנדוניה, מעבר לכך שאותם הקולות שלו לא יזרקו לפח, גם את המנדטים לליכוד.

אנשי זהות הקשיחים הוכיחו שגם טלטלות שהיו בתוך המפלגה לא הניעו אותם מללכת אחרי המנהיג שמוכר להם חופש וארץ ישראל, קנאביס רפואי (ושאינו כזה) וכמובן חירות.

הוא אמנם הצהיר מעל כל במה שהוא ממשיך הלאה והכחיש את הדיווחים, אבל הנה הוא חוזר אליהם כשהסכם חתום יתנפנף בידו. השאלה כמה מהם ימשיכו איתו לליכוד- כשבשורת הקנאביס שתהיה בהסכם והליברליזם הכלכלי שיתחם עם נתניהו יניח את דעתם.

עכשיו, אל אותו מאגר ילטשו עיניים גם בכחול לבן, שעושים קמפיין לציונות הדתית. יועז הנדל- שנמצא על אותה המשבצת, ינסה להגיע אל הקהל הזה בדיוק תוך שהוא ינסה להסתיר את עופר שלח, יעל גרמן, אלון שוסטר ואבי ניסנקורן.

במקביל גם בימינה רוצים הרבה זמן לפנות אל אותו מאגר, לא סתם הם הציבו את סדר היום הכלכלי אותו מוביל נפתלי בנט בראש חוצות. שקד כבר אמרה אצלנו באולפן כי היא מאמינה שתוכל להביא ל61 מנדטים לגוש הימין מקרב אותם מצביעים פוטנציאלים.

אבל גם בליכוד רוצים מאוד את אותם הקולות. למרות שחלקם סולד מנתניהו בפן הסוציולוגי: מכך שהוא לא מספיק ימין, או לא מספיק קפיטליסט. פייגלין יצטרך לעבוד קשה לשכנע למה "הבשורה על פי פייגלין", אותה הוא מכר להמוני תומכיו ונימק בספרו, למה היא יכולה לצמוח גם לצד נתניהו, האיש שלא היה מספיק ימני ולא אחז מספיק במסר החירות- עד עכשיו.

השניים, גם הליכוד וגם ימינה, יפנו מאמצים כבירים לשכנע גם את עוצמה יהודית לשים בצד את המפתחות ולהביא לוודאות שגוש הימין בראשות נתניהו יהיה זה שירכיב את הממשלה. יהיה מעניין.