אירוע היסטורי בחברון מחר (רביעי) עם בואם של נשיא המדינה, ראש הממשלה ויו"ר הכנסת לחלוק כבוד לחללי פרעות תרפ"ט והבעת תמיכה היסטורית ביישוב היהודי בחברון.

על רקע בואם של בכירי המדינה לחברון עומדות שתי סוגיות שמעסיקות את היישוב היהודי בחברון: הנגשת מערת המכפלה ופתרון לאדמות השוק בחברון שמחכות להחלטת שר הביטחון וראש הממשלה נתניהו.

כזכור,  לפני  פחות משנה, בנובמבר 2018 היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אישר את חוות הדעת המהפכנית של היועץ המשפטי של משרד הביטחון, עו"ד איתי אופיר, שקבע כי הדיירות המוגנת של עיריית חברון פגה בעקבות הקמת השוק החלופי בחלק המערבי בעיר חברון, ולכן ניתן לאפשר בנייה ליהודים באדמות השוק שנשדדו בפרעות תרפ"ט.

הצעת היועמ"ש הייתה שהממונה על הרכוש במנהל האזרחי ישלח מכתב לעיריית חברון בו יודיע שהדיירות המוגנת פגה, וכי לפנים משורת הדין יבנה בניין רב קומות ליישוב היהודי – כאשר הקומה הראשונה תמשיך להיות בבעלות עיריית חברון, אולם שאר המבנה יהיה נתון לבנייה ויישוב יהודי.

באם ראש עיריית חברון לא יסכים לך – הרי שהאדמות יושבו לבנייה יהודית מאחר ולעיריית חברון אין שום בעלות ודיירות מוגנת על האדמות. אולם, גם לאחר שנה מחכה המכתב לאישורו של שר הביטחון – ראש הממשלה בנימין נתניהו – והמכתב עדיין לא נשלח.

הזיכרונות מפרעות תפר"ט לא דעכו עם השנים, ותעיד על כך העובדה שבכירי המדינה מגיעים מחר כמו גם סיפורים רבים שעוברים במשפחה בין צאצאי חללי הטבח בחברון.

כשעה לאחר שברך הגומל נרצח – סיפורו של הרב אלימלך ליכטנשטיין הי"ד

חיים פופר, 28, אברך ואב ל-3 מהגרעין התורני ברמלה, שסבא של סבו – הרב אלימלך ליכטנשטיין, מספר לסרוגים על הדמות שנרצחה בטבח בחברון ואיך שמו – אלימלך – עובר במשפחה מדור לדור, עד בנו של פופר עצמו.

את סיפור הטבח שמע פופר מסבא שלו, אלימלך רבינוביץ' שנולד למאשה – בתו של הרב אלימלך ליכטנשטיין.

חיים פופר. באדיבות המצלם

הרב אלימלך עלה לארץ עם משפחתו מפולין לירושלים בגיל 60, והיה לומד במהלך כל השבוע בישיבת חברון ובשבת היה חוזר לביתו.

באותו שבוע של הטבח הנורא החליט שלא לחזור לירושלים בגלל המצב הלא-בטוח בדרכים. הפרעות התחילו ביום שישי והפורעים הגיעו דבר ראשון לישיבה, והם מצאו תלמיד ישיבה אחד שהיה מתמיד ורצחו אותו על המקום על הגמרא. באותו זמן היה עוד תלמיד בישיבה – שאיכשהו הפורעים לא ראו ושבאותו יום ניצל – היה זה הרב אלימלך.

הרב אלימלך עוד הספיק לעלות לתורה בשבת בבוקר למחרת ולברך הגומל. המשפחות התחבאו אצל משפחות שחשבו שהן מוגנות, המשפחות החשובות של חברון, והוא נשאר ללון אצל אחת המשפחות. אולם כשעה לאחר שבירך הגומל נרצח הרב אלימלך בידי הפורעים.

הבריטים בקושי הסכימו לקבור את הנרצחים, והרשו רק למניין ללוות את ההרוגים.

סבו של חיים פופר היה בן הזקונים של הרב אלימלך, והסיפורים עברו בעיקר מאחיו הגדולים.

השם "אלימלך" עבר במשפחה עם ערך משמעותי שמסמל את הטבח הנורא, כמו גם את דמותו של המתמיד בישיבה – הרב אלימלך. כך, מספר חיים פופר לסרוגים, השכול היכה במשפחה פעם נוספת: לסבו היו עוד בני דודים שנהרגו במלחמת השחרור, אחד אבנר ואחד בשם אלימלך.

במשפחת פופר ישנו אגף שלם שעדיין חי ונושם את חברון – מצידו של בני דודו השני במשפחת בלייכר, אבל כצאצא לנרצח מחברון הקשר קיים עד היום: "יש לי בן שנקרא אברהם אלימלך", מספר פופר, "בברית דיברתי על סבי אבל גם על דמותו של סבו של סבי. חברון תמיד היה מקום משמעותי עבורי, עוד שהייתי צעיר הייתי במאבק על בית השלום, ותמיד עמד לי בראש היישוב בחברון".

מה עמדתך לגבי המאבק על השוק הערבי בחברון? "אני לא בקיא בכל נבכי המשפט והביורוקרטיה,  אבל זה מקום ששייך ליהודים שנשדד מאז פרעות תרפ"ט, ולפני כמה שנים ניסו לחזור לשם ומאז זה עומד".

בעברך היית פעיל במאבקים בחברון, ועכשיו אתה גר ברמלה? "עד לפני שבוע גרתי בשמעון הצדיק בירושלים שזה גם סוג של מאבק, ברמלה זה סוג של שליחות מול הערבים ברמלה. הם מנסים להשתלט על שכונות יהודיות ואנחנו מנסים לעצור את זה – השליחות של הגרעין התורני זה לחזק את המשפחות שם".

חתמו על העצומה להחזרת אדמות השוק בחברון ליישוב היהודי | לחצו כאן >>