הרב עמיחי גורדין: מה אומרים כשנגמרות המילים?

לפעמים נגמרות המילים. הרוע הצרוף שפוגש את אור הנעורים המתוק והישר של ילדינו הזכים, לא מותיר מנוח לנפש.

וזועקת הנשמה לבוראה: 'עד מתי?'. ועונה השכינה: 'עמכם אנכי. עמכם בצרה. עמכם בזעקה. עמכם בריק הנורא שנפער בליבכם'.

ועולות על השפתיים מילות הקדיש שנאמרו על הרוגי ורמיייזא ומגנצא, ועל הרוגי פרעות ת״ח ות״ט, ועל הרוגי אושוויץ ומיידנק.

ועולות מהזיכרון מילותיו המופלאות של ש"י עגנון המבארות ומזקקות את מילות הקדיש. ודומה שמשפטי הסופר הגדול נכתבו זה הבוקר לעילוי נשמתה של רינה שנרב הצדיקה הי"ד ולעילוי נשמתן של הנשמות החברות שלה, ההרוגות והטבוחות על קידוש שמו הגדול, שעלו למרום כבר אלפי שנים ומחכות לנשמה של רינה אצל כסא כבודו של בורא עולם:

קדיש על הרוגי ארץ ישראל/ ש"י עגנון

מלך בשר ודם שיוצא למלחמה על אויביו מוציא חילותיו להרוג וליהרג, ספק אוהב את חילותיו ספק אינו אוהב את חילותיו, ספק הם חשובים בעיניו ספק אינם חשובים בעיניו, ואפילו חשובים בעיניו חשובים בעיניו כמתים, שכל היוצא למלחמה מלאך המוות כרוך בעקבותיו ומתלווה לו להרגו.

פגע בו חץ או סייף או חרב או שאר מיני משחית ונהרג, מעמידין אחר במקומו, ואין המלך מרגיש בחסרונו, שאומות העולם מרובים וגייסות שלהם מרובים. נהרג אחד מהם יש לו למלך הרבה כנגדו.

אבל מלכנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מלך חפץ בחיים, אוהב שלום ורודף שלום ואוהב את ישראל עמו ובחר בנו מכל העמים. לא מפני שאנו מרובים חשק ה' בנו, כי אנו המעט מכל העמים.

ומתוך אהבתו שאוהב אותנו ואנו מעטים, כל אחד ואחד מעמנו חשוב לפניו כליגיון שלם. לפי שאין לו הרבה להעמיד במקומנו. נפקד חס ושלום אחד מישראל באה, פחת בלגיונותיו של המלך ובאה תשות כוח כביכול במלכותו יתברך, שהרי מלכותו חסרה לגיון אחד מלגיונותיו ונתמעטה חס ושלום גדולתו יתברך.

לפיכך אנחנו מתפללין ואומרים אחר כל מת מישראל 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא'- יגדל כוח השם ולא יביא תשות כוח לפניו יתברך ויתקדש בעולמות שברא כרצונו, ולא נפחד על עצמנו אלא מהדר גאון קדושתו יתעלה וימליך מלכותיה שתתגלה ותראה מלכותו בשלימות ולא יתמעט ממנה חס ושלום. בחייכון וביומייכון ובחיי דכל בית ישראל במהרה ובזמן קרוב, שאם מלכותו גלויה בעולם- שלום בעולם וברכה בעולם ושירה בעולם ותשבחות הרבה בעולם ונחמה גדולה בעולם וישראל קדושים אהובים בעולם וגדולתו גדלה והולכת ומתרבה ואינה מתמעטת לעולם.

אם כך אנו מתפללים ואומרים אחר כל אדם שמת, קל וחומר על אחינו ואחיותינו הנאהבים והנעימים בני ציון היקרים הרוגי ארץ ישראל שנשפך דמם על כבוד שמו יתברך ועל עמו ועל ארצו ועל נחלתו. ולא זו בלבד אלא כל הדר בארץ ישראל הוא מלגיונו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהפקידו המלך שומר בפלטרין שלו. נהרג אחד מהלגיון שלו אין לו כביכול אחרים להעמיד במקומו.

לפיכך אחינו כל בית ישראל, כל המתאבלים באבל הזה, נכוון את ליבנו לאבינו שבשמים מלך ישראל וגואלו ונתפלל עלינו ועליו כביכול, יתגדל ויתקדש שמיה רבה בעלמא די ברא כרעותא וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה. וכן כל הפרשה כולה. ונזכה ונחיה ונראה עין בעין, עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן.