מה עושה מתנחלת ב'נשים עושות שלום'? ראיון

בשיאה של מערכת הבחירות, לציון 5 שנים לצוק איתן ובעיצומו של עוד סבב של הסלמה בדרום, נשים עושות שלום, תנועת השטח המונה כך אומרים בתנועה למעלה מ- 43,000 נשים, תצא למסע התקווה השלישי שייערך ברחבי הארץ (25-29.8) בדרישה ממקבלי ההחלטות לכלול במצע שלהן התייחסות לנושא המדיני ולייצוג נשים במוקד קבלת ההחלטות ותקרא לשלום, שוויון וביטחון.

לאורך המסע, אלפי נשים מכל הקשת הפוליטית: מתנחלות, חילוניות, ערביות, אמהות שכולות ועוד יצעדו ב-6 ערים: ירושלים, לוד, ת"א, אשדוד, רהט, שדרות, שיירות מכוניות ממותגות יעברו בצירים ראשיים, ייערכו טקסים, יוצבו אוהלי אימהות בערים השונות ובהן ייערכו מעגלי שיח ויארחו דמויות ציבור ואמנים.

אורי פצ׳ניק היא תושבת שדה בועז שבגוש עציון ושותפה לתנועת נשים עושות שלום. שבשבוע הבא תצא יחד למסע בכל חלקי הארץ.

"בנשים עושות שלום, מצאתי נשים מכל הקשת הנשית שנמצאת על האדמה הזאת, שרוצות לחיות יחד ומוכנות להכיר אחת את השנייה", היא אומרת ומדגישה, "זו לא תנועה פוליטית זו תנועה שאומרת בואו נשב ונדבר כדי שיהיה שלום, ברגע שמכירים נשברות המחיצות, אין חלוקה לזה שהנשים האלה בסדר, ולא החברה הזו עושה בסדר, וזו לא. המטרה היא לא לומר אין סיכוי ואין שום דרך".

יש עוד מתנחלות בנשים עושות שלום? כמה? "אני חושבת שלפחות חמישים מתנחלות", אומרת פצ׳ניק. "יש מהשומרון, יש מגוש עציון, מאזור בנימין. זה לא כל כך משנה המספר כי ברגע שאנחנו נפגשות זה פחות משנה מי בא מאיפה, העיקר המפגש".

בדרך כלל תנועות כאלו של שלום, גם אלו שאמרו עליהן שהן לא פוליטיות בסוף הן כן רצו לחתור לפתרון מדיני וליציאה משטחי יהודה ושומרון בדרך כזו או אחרת. יש שם דיבורים כאלו? "אם יש דיבורים זו דעה פרטית של מישהו, לתנועה אין שום אג'נדה פוליטית, היא לא אומרת שיש לה פתרון, היא אומרת בואו נמצא יחד פתרון בואו נקשיב אחת לשנייה, בואו נראה מה כל אחד רוצה. לא רק בחברה שלנו גם בחברה של השמאל הפוליטי, גם בחברה של האתיופים, בכל החברות שיש באזור הזה. גם אצל הפלסטינים, בואו נקשיב ונראה מה אפשר לעשות יחד."

חוץ ממפגש היכרות יש צעדים קונקרטיים? כי מה ההבדל בין זה לבין מפגשי גשר? יש צעדים מעשיים, מגיעים למסקנות? "מה שאנחנו עושות, זה ברגע שאנחנו מכירות אחת את השנייה, ומקשיבות אחת לשנייה ואנחנו מקשיבות אחת לשנייה", היא מדגישה. "אז מהמקום שמקשיב באמת לנשים, לכל סוגי הנשים שיש במדינה, אם זה לנציגות מהפריפריה, מהמזרח ומהמערב כל סוגי הנשים שיש כאן, עם כל הדעות- להקשיב לכולם בסוף להגיע גם לצד מעשי. המטרה היא להגיע לשלום, לשוויון לביטחון".

שגם לאנשים בעזה יקשיבו

"אפשר לפעול", מוסיפה פצ׳ניק, "אבל מהמקום שמקשיב לכל סוגי הנשים שבמדינה, להקשיב לכולם ולהגיע גם לצד מעשי, הרצון זה שלא יהיה סכסוך, להגיע לשוויון ולביטחון. אני גדלתי באזור של עזה, בקיבוץ עלומים, חשוב לי שגם לאנשים שם, בעוטף עזה, יהיה להם את הקול שלהם ויקשיבו להם, וגם לאנשים בעזה שיקשיבו להם. פשוט זה הדבר הכי חשוב שלכולם שיהיה טוב, זה מבחינתי שלום. לא צבאי ולא  מדיני, פשוט שלכולם יהיו טוב, שהיו חיים שהם נעימים ושזה ישפיע על כולם."

ולמה דווקא נשים? "קודם כל אני אישה. מעבר לזה, זו שפה אחרת זו לא שפה פוליטית, זו שפה רגשית, רוחנית, מקשיבה ללב, לגוף, זו שפה שמעצימת נשים מכל המגזרים, ומאוד מאוד נעים להיפגש. מה שגיליתי שהעיקר בשבילי זה להיפגש פנים אל פנים, לראות את האישה שמאחורי מה שחשבתי. זה נשמע הכי טריוויאלי, אבל כמעט כל אישה אומרת זה, אחרי שהיא מגיעה, אחרי שהיא רואה את הפנים. משהו מתרכך, זה כבר לא אשמה זה אנחנו זה ביחד".

כל כמה זמן נפגשים? "יש קבוצות שפעם בחודש ויש קבוצות שפעם בשבועיים. יש קבוצה שעשר פעמים בשנה זה תלוי בקבוצה עצמה. יש קבוצת מגוון בחברה הישראלית, ויש קבוצה עם פלסטיניות, כל קבוצה והדינמיקה שלה."

את הגעת למסקנות קונקרטיות לאחר המפגשים הללו? "הכי חשוב לי שיהיה טוב, זה להכיר את הפנים מאחורי הפחד, להיכר אותם ושהם יכירו אותי. אני גרה בגוש עציון חשוב לי שבעיקר בימים אלה להביא את הפנים שנמצאות מאחורי הפחד ולהכיר אותם ושכירו אותי ולהביא אהבה והכרה בזכויות שלהם ושיהיה להם חיים יותר טובים. ואני חושבת שזה נהיה מעשי כשמגיעים למה טוב להם. כמובן שהיינו רוצים שיהיו לכולם חיים יותר טובים גם להם וגם לנו  ולצאת מעמדת הקורבנות של שני הצדדים."

ברור שכולם רוצים שלום, וכולנו בני אדם וכ"ו, אבל אין איזשהו הבדל בנינו לבין הפלסטינים לפחות במוטיבציה לטרור? "יכול להיות שיש, אני לא בדקתי ואני גם לא עוסקת בזה, אני חושבת שככול שתהיה יותר היכרות, המוטביציה לעשות רע תרד. ככול שיהיו פנים למי שאני רוצה לעשות לו רע, הוא יראה אותי ואני אראה אותו תהיה פחות אלימות. כשהלב נפתח זה מה שקורה."

אז המטרה היא מפגש בין נשים פלסטיניות לנשים ישראליות? "לא. נשים מכל חלקי וגווני החברה, דרך אגב לא רק נשים יש גם גברים שמתצרפים לרעיון, אבל את התנועה הקימו נשים. שיפגשו ויכירו ויחשבו ביחד איך הכי טוב לכולם לחיות יחד. שכל מה שנבנה כאן במאה שנים האחרונות, או אפילו לפני כן, כל מה שנבנה פה הוא נבנה סביב סכסוך מאוד מתמשך יכול להיות שהוא היה נחוץ, אבל אנחנו שבענו מזה. שבענו את הדרך הזאת היא לא מקדמת אותנו ולא מקרבת אותנו ולא מביאה לשלום."

חושבים שאני תמימה

כשפצ׳ניק מתדבר על היחס מהסביבה הקרובה היא אומרת "יש אדישות, עוינות, התלהבות, יש הרבה כל אחד בדרכו, אני די יוצאת דופן."

כי דווקא אמרת שיש איזה חמישים נשים שמגיעות? "קודם כל אני גרה ביישוב מאוד קטן, בסביבה שלי יש איזו חמש נשים שמתלהבות מזה, זה לא אומר שהן באות לכל המפגשים, יש ילדים, מטלות וקריירה, אז קשה להגיע. ויש את אלו שחושבים שזה מטופש ואני תמימה בעיקר אנשים שמתעסקים בביטחון בדרך כלל ונמצאים בעמדה שצריך לשמור ולהגן כמה שיותר, אני רואה את זה פעם אחרי פעם. וזה פוגע ממש באיזה משהו שקשה להכיל אותו, זה משהו שחונכנו עליו מאוד מאוד חזק, להיזהר ולשמור על עצמנו וצריך לבדוק ולהיות חשדנים. ואז אני אומרת להסתכל בעיניים ולהכיר אז זה מאיים. אני שומעת את זה הרבה.

יש אנשים שאין לי מה להגיד להם זה כל כך רחוק מהשפה שלהם והרבה נשים שמגיעות למפגש שלנו, בעיקר עם נשים פלסטיניות, מאוד נדהמות ועוברות תהליך מדהים כשהן רואות שהצד השני מאוד דומה לנו. יש לנו שינויים בתרבות, יש הרבה דברים שאנחנו שונים מהם, אבל סך הכל אנחנו אוכלים דומה, חושבים דומה, חינוך הילדים שלנו דומה והיחסים עם הבעלים שלנו, יש הרבה הרבה משותף. יש גם הרבה שוני. כמעט כל אישה שמגיעה חווה את זה כשינוי מאוד גדול. גם בין מפגשים בין שמאל ומתנחלים זה קורה. ברגע שאשת שמאל מגיע אלי הביתה וחוצה את הקו הירוק ומתלהבת ואומרת 'ואו ככה זה נראה? זה מפתיע!' ופתאום נוצר קשר והיא רוצה להיות חברה. והיא אומרת לי אני כעסתי עלייך כלל כך הרבה שנים שאת הרסת לנו את הסיכוי לשלום, ואני רואה אותך ואני מתחילה לחשוב אחרת. ואני מתחילה לחשוב שגם לך צריך לדאוג לפתרון, את חלק מהחברה שלנו."

איפה את מגדירה את עצמך פוליטית ברמה האישית? "לי קשה להתחבר לפוליטיקה, קשה לי השפה הזאת, גם החלוקה הדיכוטומית הזו לשמאל ימין, גם החלוקה של הכלכלה. מאוד הייתי רוצה לראות חברה חומלת שיש בה ביטחון לכולם, שיש בה שיווין גם בין גברים לנשים וגם בין אנשים שונים בחברה".