היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הכריע היום (רביעי) בפרשת המניות, והחליט להגיש כתב אישום נגד שר הרווחה חיים כץ בגין עבירות מרמה והפרת אמונים. בעקבות ההחלטה כץ ייאלץ להתפטר מהממשלה עוד לפני הבחירות.

על פי החשד, כץ עזר לאיש שוק ההון מרדכי בן ארי בקידום חקיקה בכנסת, זאת בניגוד לחוק ובניגוד עניינים חריף. עבירת השוחד שיוחסה לכץ בתחילת חקירת הפרשה הוסרה מכתב האישום הסופי בעקבות השימוע שנערך לו.

כץ צפוי לבקש מהכנסת לשמור על חסינותו, אך הליכי הדיון בהסרת חסינותו של כץ לא יתנהלו עד למועד כינון הכנסת הבאה בחודש נובמבר. בגלל שתי מערכות הבחירות הרצופות עדיין לא הוקמה ועדת הכנסת – שהיא זו שצריכה להתחיל את הדיון בהסרת החסינות. ההערכה היא שהדיון בנושא יתקיים בחודש דצמבר.

"בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של חיים כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות בלתי סבירות על תפקודה של הכנסת" אמרו עורכות הדין של כץ, נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק. "נזכיר כי ועדת האתיקה של הכנסת שדנה בעניין כבר ב-2011 מצאה אמנם טעם לפגם בהתנהלותו של כץ, אך סברה שהדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית. בנסיבות אלה, ישקול השר חיים כץ לבקש מהכנסת לקבוע כי חלה עליו חסינות מהותית".

כזכור, במאי האחרון מנדלבליט הודיע על כוונתו להעמיד לדין בכפוף לשימוע את השר כץ בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים. לפי החשד, בין השנים 2015-2010, התפתחה בין כץ ובן ארי, מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.

בן ארי, שהנו מומחה מהשורה הראשונה בניהול תיקי השקעות, נתן לכאורה לשר כץ הנחיות והוראות לגבי ניהול תיק ההשקעות של השר כץ, וזאת בתדירות גבוהה, עד כי בפועל נוהל תיק השקעותיו על ידי בן ארי. זאת ללא קבלת תמורה כספית כלשהי מהשר, בניגוד למקובל וללא הסדרה פורמלית של יחסיהם, כנדרש. במסגרת יחסים אלה, אף המליץ בן ארי לשר כץ, על פי החשד, באחת ההזדמנויות, לרכוש ניירות ערך של חברות בת של אקוויטל, וזאת תוך ניצול של מידע פנים שנודע לו מתוקף תפקידו בחברה, בנוגע להתפתחויות עתידיות חיוביות בחברות אלה.

כמו כן, השר כץ ובן ארי ביצעו עסקאות מתואמות (צולבות) בהיקפים ניכרים במסגרת המסחר בבורסה, באופן שהיה בו כדי להניב לשר כץ תועלת כלכלית רבה. מומחיותו של בן ארי ומעורבותו הרבה בניהול תיק ניירות הערך של השר כץ הניבה לכץ רווחים של מיליוני שקלים. בנוסף, כשמונה כץ לשר, פתח חשבון נאמנות שנוהל בפועל על-ידי בן ארי, תוך הסתרה של זהות המנהל ובניגוד לכללים החלים במצב דברים זה. הקשר הכלכלי בין השניים כלל ציפייה והבנה הדדית כי בן ארי יוכל להשתמש בתפקידו הציבורי של השר כץ, בסמכויות הנתונות לו ובנגישות שהתפקיד מספק, לשם קבלת טובות הנאה שייטיבו עמו או עם קבוצת אקוויטל.

בתמורה לקבלת טובות ההנאה, הפעיל השר כץ את כוחו וסמכויותיו כאיש ציבור כדי לסייע ולקדם אינטרסים של בן ארי. בין היתר, נענה השר כץ לבקשות בן ארי ופעל להעברת הצעת חוק שבן ארי ביקש לקדם ושהייתה בעלת ערך כלכלי פוטנציאלי גבוה ביותר לבן ארי ולאקוויטל. השר כץ ניהל דיונים אודות הצעת חוק זו, שאותה יזם וניסח בן ארי, בוועדת העבודה והרווחה שבראשותו, והזמין לוועדה את בן ארי כמומחה יחיד לנושא.

בהודעה האשימו כי כץ עשה כל זאת, "תוך שהוא מסתיר את מערכת היחסים האישית והעסקית שביניהם מוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אשר דנה בהצעת החוק, ותוך שבן ארי הוצג כמומחה נטול אינטרס, למרות שהיה לו אינטרס עסקי ניכר בקידום ההצעה. במקביל, זה נעשה בתמורה לכאורה  לטובות ההנאה שהעניק לו בן ארי, תוך שהוא נוהג במשוא פנים ופועל בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים שלו. הצעת החוק שאושרה בוועדה הפכה לחוק. בגין כל אלה, נשקלת העמדת השר כץ ואיש שוק ההון, בן ארי, לדין פלילי".