ברוך דיין האמת. טרגדיה בקרית ארבע, איילת יוניאן ז"ל תושבת הקריה נפטרה בשנתה במהלך שבת אולפנה בכפר עציון.

יוניאן הייתה בת 17, וסיימה כיתה י"א באולפנה המקומית לפני כחודש. היא בת לרב איתן הוא ראש כולל, לשעבר ראש ישיבת 'שבי חברון' לצעירים, ועפרה מחנכת באולפנה בקרית ארבע.

על פטירתה מספר קרוב משפחה: "הן היו כל השכבה באולפנת קרית ארבע, בסיור 'משואה לתקומה' – במקום לנסוע לפולין, הם עשו מסע בארץ –והשיא שלו היה בכפר עציון. כל בנות השכבה, נשארו לשבת אולפנה, שהייתה חוויה מרוממת, עד אחת בלילה הן נשארו ערות ביחד, והלכו לישון ביחד באוהל ענק, ובבוקר כולם קמות, למעט איילת שלא התעוררה. מה שנקרא 'מיתת נשיקה'."

"פתאום לגלות שחברה שלהם שכבה לידם במהלך הלילה ללא רוח חיים, זו טראומה לא פשוטה."

איילת נקברה במוצאי שבת ליל תשעה באב, בבית העלמין העתיק בחברון, כשמאות מלווים אותה בדרכה האחרונה.

איילת יוניאן (מימין) בחתונת אחותה לפני כחודש (באדיבות המשפחה)

היא הייתה כולה אהבת חינם

שולמית שרביט, מחנכת באולפנת קרית ארבע, סיפרה עליה:

איילת הייתה ממש נחבאת אל הכלים, תמיד היה לה חיוך מבויש, נבוך כזה, שמסתיר את העוצמות שלה. לקח לי זמן להבין שבעצם יש בתוכה עומקים מאוד רציניים, שכבר בגיל צעיר, היא בנתה לעצמה דרך.

מה שהיה אצל איילת, זה היה תמיד לבחור להיות 'אוהבת חינם'. היא הייתה מאוד זמינה כל רגע למעשי חסד. מאז שהיא הייתה צעירה.

אני הכרתי אותה במשך שלוש שנים מט' עד סוף י"'א, ובכל מקום שהיה צריך להתנדב או לעשות היא הייתה שם. אני רואה קייטנת 'חברים לרפואה'  – איילת שם, יש התנדבות של הנוער בשם כנפי רוח – איילת שם. יש יום הולדת לחברה – איילת הכינה את העוגה. צריך להתנדב למשהו – איילת שם. והכל מאחורי הקלעים, הכל בלי להתבלט.

היא הייתה תמיד בהתבטלות לצרכים האישיים שלה. זרימה של שלווה. הכל בסדר. ואת האנרגיות היא הוציאה כדי לעשות עבור אחרים. היא רצה מעזרה לעזרה."

על תאריך הפטירה אומרת שרביט: "יש משהו מאוד סימובלי בכך שהיא נפטרה ביום תשעה באב עצמו. "איילת המהות שלה הייתה אהבת חינם, וזה חיבור של ימים כאלה שיש הרבה מה ללמוד ממנה. הרבה מה לקחת ממנה. התאריך הזה, זה כאילו היא ידעה מה אנחנו אמורים לעשות בעקבות כל הנושאים האלה של חורבן וגלות וגאולה. היא חיה את אהבת החינם הזו".