יואב שורק, אביו של תלמיד ישיבת ההסדר, החייל דביר שורק הי"ד, שנרצח בפיגוע דקירה ביום חמישי האחרון בגוש עציון, פרסם הבוקר (שני) לראשונה מאז הרצח, פוסט מטלטל בו הוא מספר על המוני בית ישראל שבאו לנחם בבית המשפחה כי נשבו בתמונת פניו של דביר.

האב השכול סיפר גם על עוצמתו וייחודיותו של עם ישראל המטשטשות בימי שגרה בגלל העיסוק הרב במחלוקות.

וכך כתב יואב שורק: "מבין מעגלי השבעה, וההמונים הבאים, חלקם ללא כל היכרות מוקדמת; וממעגלי התגובה הרחבים יותר, בתקשורת וברשתות ובקהילות בארץ ובעולם, שהדים מהם מגיעים אלינו – -עולה דמותו המופלאה באמת, הבלתי ניתנת להסברים מקטינים, של עם ישראל".

"פלא שבימים כתיקונם אנו משתדלים להתעלם ממנו ולטשטשו, באינספור אמצעים שסיגלנו לעצמנו. אנו טועים בעיקר בשתיים: אחד, בהפיכת המחלוקות לגדולות ומכריעות מכפי שהן, בניפוח מלאכותי של שסעים שכאשר מגרדים טיפה מגלים שכלל לא בטוח שהם שם. שתיים, בבריחה המתמדת שלנו מההכרה בייחוד ובעוצמה של העם שלנו, עד כדי התכחשות לעובדות אינספור רק כדי להתעקש ש'ככל הגויים בית ישראל'. ואגב – אין זה משנה אם הייחוד הוא מהותי או פרי ההיסטוריה הארוכה שלנו, עניין של בחירה או של ייעוד או של גורל. הוא נוכח".

"בשלב הזה עבר שורק לכתוב על דביר הי"ד: "ומן העם לאדם. לדביריק, דביר יהודה שלנו. מתוך האירוע עצמו, והסיפורים שסביבו, מתגלה מי שבסופו של דבר ובתחילתו היה ועודנו ילד מתוק, מתוק מדבש, עם משברי ההתבגרות ותום החיפוש – כנשמה ייחודית, שבנוכחותה הפשוטה, הענוותנית והחיה את ההווה, הביאה אור לכל כך הרבה – וזאת אף בשנות חיים קצרות כל כך. נשמה שהסתלקה ברגע שקשה להסביר, בצירוף נסיבות כמעט בלתי אפשרי".

"והנה גם כאן מכריחה אותנו המציאות, אם איננו מתעקשים להמשיך ולהסב מבט, וזורקת אותנו אל המיסטי, אל הבלתי-מובן, אל הממד שמעבר. זה שטמון בכל אחד מאתנו, אך אינו מתגלה ואינו יכול להתגלות ביומיום. רבים כל כך באו בגלל תמונת פניו של דביר. הם ראו בה אור גדול. זה אור פני אדם, נשמת אדם, שבוחרת בחיים ובטוב. אור שטמון בכל אחד מאתנו".

בסוף דבריו פנה שורק למי שדמותו נגעה בו וכתב: "ועכשיו קיץ, ובין-הזמנים, ואוגוסט. גם אם נגע דביר הי"ד ללבכם, ואולי דווקא אם נגע, אל תשנו את התוכניות. לכו לעשות חיים עם הילדים המתוקים שלכם".