האם שיחות הרב צבי יהודה חשובות גם בימינו?

יצאו גם 2 כרכים על המועדים, 8 כרכים פירושו על אורות וגם 6 ספרים משוכתבים של שיעורים בצירוף קלטת.

נכון. זה מחזק את שאלתי. האם הכל לא נכלל בשיעורים על פרשת השבוע?

נכון שעיקר שיטתו של רבנו באה לידי ביטוי שם. כמו שחמישה חומשי תורה הם לעילא על הכל, כך השיעורים של רבנו עליהם. יחד עם זה, יש עוד נושאים בהם האדם זקוק להדרכה מפורטת.

למשל?

יש כרכים על תלמוד תורה, ארץ ישראל, עם ישראל, מידות טובות, בנין הבית, יסודות האמונה ועוד.

ומה מיוחד בשיחות רבנו לעומת ספריו?

ספריו הם מאוד תמציתיים ומצריכים מאמץ לימודי גדול. שיחות רבנו הם בשפתו הקולחת.

אז הם לא צריכים לימוד מעמיק?!

ודאי צריכים. אך זהו מזון השווה לכל נפש. אכן הרבה גאונים כתבו בצורה מאוד תמציתית, אך כאשר דיברו על התורה, הכל היה פשוט ומובן.

שיחות הרב צבי יהודה הן שיכתוב מילה במילה?

ודאי לא. עברו עריכתי הדלה. רבנו עקב אחרי עריכתי הדלה חצי שנה. העיר הערות נדירות, ובסוף כתב הסכמה שנמצאת בתחילת הספרים.

אז, בסוף, זה חוזר לשפה של כתיבה?

לא. בשיחה רגילה של אדם יש 60% חזרות, הנקראות "רדונדנדות" ומקילות על ההקשבה. אם יש פחות, צריך מאמץ רב, ואם יש יותר זה משעמעם, ובעריכה יש בערך 40% רדונדנדות.

לגבי התוכן, מה מיוחד בשיחות רבנו?

הוא השליח האלוהי המיוחד להדרכת התורה באומה בעת התחיה – כמובן בהמשך למרן הרב קוק.

אז הוא מדבר רק על הכלל?

לא. גם על הכלל וגם על הפרט. או ליתר דיוק, כפי שהוא הגדיר בעצמו: "הפרט מתוך הכלל". פעם מישהו שאל אותי: למה הרב קוק מדבר רק על הכלל ולא על הפרט? שאלתיו: כבודו קרא ספרי מרן הרב קוק? השיב: לא… אז איך הוא יודע. אלא הפרט מתוך הכלל.

שאלה אחרונה: למה "שיחות הרב צבי יהודה" ולא "שיעורי הרב צבי יהודה"? זה נראה יותר מתאים לכבודה של תורה.

זה כתוב בגב הספר: "ולמה נקרא שיחות הרב צבי יהודה ולא שיעורי הרב צבי יהודה? כי שיעור הוא כשמו, דבר שיש לו שיעור, ורבנו היה כמעין המתגבר כמו שכתוב: מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי, דבר שנובע באורח טבעי מן הנשמה".