תכלית החורבן- להשיב את האומה אל יסודות האמונה

לחורבן הישראלי ניתן מרפא בצדו, כאשר באותה שעה ירמיה מצווה גם "לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ". על אף שהיחס בין תפקידי החורבן לתפקידי התקומה ברור ביותר, הנביא חושף בפנינו שתכלית החורבן היא בכדי להשיב את האומה אל יסודות האמונה והמוסר

תכלית החורבן- להשיב את האומה אל יסודות האמונה
  (צילום: שאטרסטוק)

פרשת מטות נקראת השנה בבתי הכנסת כפרשה נפרדת, בלא חברתה – פרשת מסעי. פרשתנו פותחת את שעריה בעיסוק בדיני נדרים ושבועות ובאפשרות הפרתם. כמו כן, הפטרתה של הפרשה פותחת למעשה את סדרת הפטרות הפורענות, "תלתא דפורענותא" בלשון חז"ל. שלוש הפטרות אלו סובבות את הימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, ימים בהם העולם היהודי עוסק בחשבון נפש לאומי.

רוב רובן של קהילות ישראל מפטירות השבת בספר ירמיה, בתיאור הקדשתו של ירמיה לנביא. בכל מהלך השנה תוכן ההפטרה נדרש להיות "מעין הפרשה", כלומר נושא ההפטרה קשור באופן ישיר או עקיף לתוכנה של פרשת השבוע. לפי זה, הפטרת הפרשה המייעדת את ירמיה לנביא המלווה את חורבן הבית אינה קשורה לתוכן הפרשה עצמה, אלא רק לאווירת הימים האופפים אותה. אולם נראה שישנו מבט עמוק יותר.

הייעוד שניתן לירמיה הנביא הינו ברור מאוד: "ראֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס". ירמיה מצטייר בתיאור זה כנביא של חורבן המנבא הרס ושבר על בני עמו הסרים מדרך הישר. עם זאת, לחורבן הישראלי ניתן מרפא בצדו, כאשר באותה שעה ירמיה מצווה גם "לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ". על אף שהיחס בין תפקידי החורבן לתפקידי התקומה ברור ביותר, הנביא חושף בפנינו שתכלית החורבן היא בכדי להשיב את האומה אל יסודות האמונה והמוסר, "לבנות ולנטוע", ומתוך כך לחדש ממלכת כהנים וגוי קדוש.

מה מקור כוחה של כנסת ישראל? כיצד מצליח עם ישראל לשרוד את כל הגלויות אותן הוא עובר? מהו הרז הטמיר של האומה הישראלית המשיב את האומה אל חיק מולדתה על אף היותה רקב עצמות בארצות הנכר?

לאורך התנ"ך כולו מוזכרת שבועה שנשבע הקב"ה לעם ישראל. שבועה זו סובבת את ההיסטוריה כולה, היא מקיימת את האומה הישראלית בכל מקומות מושבותיה:

"(ז) לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים: (ח) כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם" (דברים ז).

הקב"ה נשבע לאבותינו ובעצם חקק על לוח ליבנו, כי תכונת החיים והצמיחה אינה ברת ניתוק מהנפש הישראלית. שבועה זו אינה שבועה שניתן לחלל והיא בבחינת "לא יחל דברו", כפי שאומר הנביא ישעיה: "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם ה' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם" (ישעיה סו).

פרשת מטות העוסקת בחלקה הראשון בדיני נדרים ושבועות גונזת בקרבה את סודה של ההפטרה. שבועת האדם נדרשת להיות מעין שבועתו של הקב"ה, אותה שבועה שנשבע לאבותינו שזרעם לא ייפסק לעולם. כשם שהתחייב הקב"ה לא "לחלל" את דברו, כך מתחייב האדם לעמוד בדבריו.

הפטרת הפרשה, הלקוחה מהקדשתו של ירמיה, עוסקת במגמות ובתהליכי עומק בחברה הישראלית, היא מרוממת אותנו למבט עמוק המזהה במעמקי החורבן את הברית, החסד והשבועה שנשבע ה' לאבותינו. רק מתוך ההבנה ששבועה זו היא שמזרימה חיים ללב הישראלי ניתן לעסוק בבירור הגלות והחורבן.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
18 תגובות - 15 דיונים מיין לפי
1
שבת שלום
אני | 26-07-2019 10:01
ישראל בברוך ובוץ טובעני ענק. אני חיה במאה 21 על הפנמותיה הבנותיה כליה תדהמתה בעטתת כי היא גם מבעיתה. מיכל ההויה הרגילה שהיפנמתי שכלתי הישכלתי נשמתי המסקנה המוזרה שלי אבל לא אני אשמה , שהנבואה היא הרעיון . מוזר שהנבואה מוזרה. מוזר ביותר. הסיבה שאני לא עוינת אותה כמו המודלים האשכנזים כי חייתי בערב באמונה מיסוג אחר לגמרי. כה שונה מההשכל האשכנזי. היא לא עיינה את הנבואה. אלא הבינה בחוכמתה שזה לא סוף פסוק. חייתי בצל דודים שהיו הכל מודרנים ותלמודיים ותנכיים ועובדים ומפרנסים והיה בהם הכל השכלה וקידמה ומסורת מה לא. עכשיו במאה 21 מסקנתי שהנבואה היא הכי מתאימה לנו .היא בהחלט בת המאה 21 מפנטזת כמוהם ומיתעלה ומעלה. מרוממת עד בלי די והכי טיבעית בעולם אם כי מלאה על טיבעי. מימד הזמן המיוחד הזה שנוצר בתנך הוא בסוף יבואו. הוא משמעות גן העדן. ובתנך בני ישראל טעמו מימנו ושפע להם בחסד עליון. כמה המודלים האמוניים לא הבינו את התנך. עקרו את נישמת אפו הלא היא הפנטזייה בניתוחים שכלתניים והתנייה של חוקים וכל זה תקוע בים ובאוקיאנוס של גלותיות. מיתחת לשטח ההרס והחורבן במדינה איום ונורא ומעציב עד בלי די. אבל בסוף היא תישאר הנבואה. אותה ניצטרך להקים מחדש להעלות ולרומם.
2
חזק וברוך צדיק
אורי אמיר | 26-07-2019 10:11
כל הכבוד
3
יישר כוח עצום!!!
תמר | 26-07-2019 10:17
תענוג כל שבוע מחדש....אשריך....
4
הסבר מעמיק מעניין ומיבין הקשר של הפרשה להפטרה
ד"ר פרוכטר | 26-07-2019 10:41
אשריך
5
אשרי ילדתך
מיכל | 26-07-2019 11:12
תענוג צרוף
6
מאמרו של גיא על ההפטרה
לייטנר יעקב | 26-07-2019 11:34
מאמר מעמיק ומלא עניין.יישר כח
7
מ שוב
אורלי | 26-07-2019 12:27
תמיד כיף להחכים , ישר כוח
8
מאמר מעניין מאוד
יובל דוד | 26-07-2019 13:14
יישר כוח למחבר , חילך לאורייתא !
9
אין דבר שאין לו תכלית בעולם, אין מקריות ואין
א | 26-07-2019 13:43
סתם, מאחורי כל דבר יש סיבה תכלית ומטרה וההוכחה לזה היא הקיום שלנו
10
החטאה...
משה אהרון עו"ד | 26-07-2019 14:15
בסד. אומנם השבועה היא הצד השני של מטבע הנדר אך ההשוואה הגורפת בין נדר לשבועה ואך במימד החיובי היא בעיניי החטאה רעיונית. בכלל הנדרים שבכאן בפרשת מטות נזכרו להטיל מחוייבות על ראשי המטות למנוע נדרים על שום נזקם הרב בעיקר בין האיש לאישה. לכן המובן הכפול של הביטוי יחל לכתחילה לא יחל לדבר בנדרים ואם דיבר בדיעבד לא יחלל
לא ברור
מנחם | 26-07-2019 19:10
תמהני מניין הנחת שהנדרים הם פעולה דיעבדית? שמא לכתחילה לאנשים מסוימים? כמו כן טענתך כנגד הכותב שהשווה באופן גורף בין דיני נדרים לשבועות אינה נכונה. הכותב השווה את דיני שבועות לנדרים רק לעניין שחל איסור על האדם לחלל את דברו בשניהם, כפי שכתבו כל הראשונים.
טענתך לא עניינית
חיים יוסף | 26-07-2019 16:21
הכותב עשה השוואה גורפת בין נדרים לשבוע כפי שטענת, אלא השווה את הנדרים לשבועות רק לעניין לא יחל דברו, דבר המשותף הן לנדרים והן לשבועות. ההקבלה לנבואת ירמיה משלימה את הדברים ככפפה ליד.
11
ישר כח
ציון בן גל | 26-07-2019 14:36
ישר כח
12
אשיב תחילה על הנדרים
משה אהרון עו"ד | 27-07-2019 21:39
בסד. הנדרים גם לה' הן לכתחילה מוסד נפסד . הם אינם רצויים כי יש כאן יומרה מעין אלוקית לשנות מהטבע והבריאה לכן גם הביטוי יפליא שנדבק לנדר. עיסוק בתחום הסגור של הפלאות והרי נאמר :במופלא ממך אל תדרוש והניסתרות לה' אלוהינו וגם הנדר והנזירות מקוטלגים כחטא. והרבותא של עניין הנדרים בפרשת מטות היא הניסיון למזער נזקי הנדר במערכת הרגישה שבין האיש והאישה. לעניין זה הוטל לפתחם של ראשי המטות האתגר והמטלה לחנך בבחינת לכתחילה כנגד הנדרים ובדיעבד לחנך לקיים . התורה אם כן חרדה מכך שנדרי אדם יפגעו בזולת וביותר חרדה שיסכנו את שלום הבית שבין האיש והאישה . לכן גם הביטוי לא יחל דברו ולא נאמר נדרו אלא דברו לרמז על הלכתחילה כאמור שלא להתחיל בכלל בדיבור של נדר. אני יודע שהדברים לא יפלו על אוזן קשובה משום שהם לא נאמרו על ידי מי המכונה גדול בתורה אבל בדרך העולה אל ומלאה הארץ דעה את ה', הקבה זיכה את העולם במכשיר זה [האנטרנט]שגם פשוטי העם יאירו בנרם שלהם את תורת ישראל.
קביעה גורפת ולא מדויקת
מנחם | 28-07-2019 0:27
אמנם התייחסות חזל לעולם הנדרים היא מורכבת, אך בוודאי שהתורה אינה שוללת את מציאות הנדרים, שהרי אם כך יכולה הייתה לא להתייחס אליו כלל כאל אמירה בעלת משמעות. הנדר נכון לאנשים מסוימים בתקופות מסוימות - לכתחילה. יעקב אבינו נדר נדר, עם ישראל נדר והכל תלוי מצב. ראה על כך בשמונה קבצים ג, קפה לראיה קוק, ובעין איה שבת א, פרק שני פס' ריג.
13
ניסיתי להסביר הערתי ואם עדיין לא מקובל מתנצל.
משה אהרון עו"ד | 27-07-2019 21:58
בסד. נתחיל בכך שלעניות דעתי המשוואה הבאה במאמר בעייתית : כשם שהתחייב הקבה לא לחלל את דברו, כך מתחייב האדם לעמוד בדבריו.. ובכלל נראה לי די מלאכותית ומאולצת הכותרת והמבוא למאמר - ביחס לתוכן . עולם השבועות האלוקיות אין כל מקום להשוותו גם במבחינת החיוב לעולם השבועות האנושיות. בכלל החיוב לקיים שבועה בגלל הדנאמיקה שנמסרה לאדם לברוא בריות במו פיו אשר מחייבות אותו כתוצאה.
14
למנחם המשיב מתגובה 12...
משה אהרון עו"ד | 28-07-2019 6:39
בסד. אתה מנגן את המנגינה הקלאסית אותה שלא מותירה מקום לשבעים פנים לבוא לידי ביטוי. נאחזים בקרנות המזבח של פן אחד עדרי ואשר נחרש שוב ושוב משל ומלאה הארץ דעה את ה' הוא מצב של שיכפול הקיים...... התורה נזקקה למוסד הנדרים לא מפני חיובו אלא מפני שכך היו שטופים אותם דורות ולא היה ניתן לשרשו אז באבחת ציווי הייתה זו גזירה שהציבור לא היה עומד בה. היה ניתן להאריך בזה אך נסתפק בקוהלת ובמשלי. קוהלת גילה דעתו כי הנודר בעיניו בחזקת כסיל מהטעם הפשוט הוא מתיימר להבטיח לפעול במקום שאין בידו להבטיח כאדם. הוא לרגע משחק כעין את האלוהים . הרי אדם יכול לנדור ואחרי שעה למות ולא לקיים מה עוד שדחף הנדרים לפעמים מביא לגוזמאות שהדעת אינה סובלת ראה מקרה יפתח. על כן לטעמי השלים משלי בקביעה כי טוב אשר לא תדור. כך או כך אני מכבד את דעתך הקלאסית השאלה אם גם אתה מכבד דעתי
15
חינוך
נועם | 03-08-2019 19:48
חינוך יותר טוב