המדינה הגישה לבג"ץ עוד בקשה לדחיית חוק הגיוס

לא פחות ולא יותר! בתקופה האחרונה נשמעים בקרב שולי המחנה מתוך ציבור בני התורה המבינים בעם, יותר ויותר קולות של התקפלות, נסיגה וחזרה לאחור בבחינת ניתנה ראש ונשובה מצרימה. כדרכם של כל הרפורמיסטים למיניהם, המהלך נעשה בהדרגתיות ובערמומיות מרושעת. הם יודעים היטב שיקשה עליהם לשווק את דרכם החדשה, ודבריהם לא יתקבלו על לב חלק מהציבור, באם אך יעזו לומר את האמת המרה שבכוונתם ורצונם לשנות להקל ולהתפשר ממה שקיבלנו עד היום. אז איך כן אפשר לקרר ולסגת מהדרך? המציאו הרפורמיסטים החדשים, שיטה חדשה/ישנה ששמה: לא פחות ולא יותר! ומשמעותה: כביכול ישנם בקרבינו גורמים קיצוניים, חדשים מקרוב באו, שמבקשים להחמיר ולחדש ולשנות מהדרך המסורה לנו מדור דור ולסחוב את ציבור בני התורה למחוזות חדשים/קיצוניים שלא ידעום ולא שערום אבותינו ורבותינו. ומשכך, עלינו מוטל לעמוד על המשמר, ולהתנגד בתוקף לנסיונות אלו ולהיצמד לדרך הישנה ללא כל סטייה ושינוי, לא ימין ולא שמאל! לא לקולא ולא לחומרא! לא פחות ולא יותר! לכאורה, זה נשמע משכנע וגם צודק. אחד הטיעונים המרכזיים הדמגוגיים ןהשקריים של המתונים בעלי שיטת הלא פחות ולא יותר, הינה כי הגורמים הקיצוניים מנסים למשוך את ציבור בני התורה לשיטת 'סאטמאר', שאסור להצביע בבחירות הטמאות, ואסור לקבל מהשלטון הציוני תקציבים למוסדות החינוך כי זה כסף טמא. ומה האמת? שמדובר בדמגוגיה שקרית נוראה! שמשווקת בשיטתיות מרושעת עי המתונים בעלי שיטת הלא פחות ולא יותר, חלקם יודעים את האמת ומשקרים בזדון, וחלקם מתוך שטחיות ובורות נוראה וכולם שווים במטרה ברורה: לנסות לנצל את הסתלקותו של רבינו זצוקל כדי לסור מדרכי המלחמה בתקופה קשה זו של גזירות שמד, וכפי שיבואר להלן. רבינו הגדול בעל הדרכי שמואל זצוקל חזר ושינן שכל ילד בן תשע מבין ורואה שאנו נמצאים תחת מתקפה כוללת של גזירת שמד שמבוצעת עי שלטון הרשע ומשתפיו החרדים, ויחד עם זאת מנשבות בתוך הציבור החרדי רוחות שאינן מצויות של 'אשר קרך'. ובזמן כזה עלינו להילחם ולעמוד על נפשינו! כיצד עלינו להלחם בשטח? רבינו זצוקל השאיר לנו משנה ברורה וסדורה, ובכדי להבינה, עלינו ללמוד ולדעת כיצד מבצע האויב את גזירת השמד והיכן נקודות ההשקה. א. גזירת הגיוס, מבוצעת ומובלת עי המימסד החרדי ובראשו המפלגות החרדיות שמכורות לכיסאות הקואליציוניים ולהמשך הזרמת תקציבי הישיבות, ולשם כך מכרו את הציבור החרדי לדרישות הבגץ שלוו בלחצים פוליטיים, והכניסו את הציבור החרדי לתהליך של 'אל חזור' בנושא גזירת הגיוס הן מבחינה פוליטית וחמור מכך מבחינה משפטית. והזירה היחידה שנותרה רלוונטית היא הזירה הציבורית. ב. בשדה החינוך, הממסד החרדי ובראשו הזרוע הפוליטית גירשו את השומרים ופתחו את הדלתות בפני השלטון לכבוש את מוסדות החינוך בכוח תקציבי העתק שהשלטון מזרים למוסדות. ולאחר שנפתחו השערים לרווחה וקרסו החומות, נוצר חורבן מקיף וכולל שהוא בגדר 'אל חזור' ואין ילד בן תשע שלא מבין כי במצב החדש שנוצר של התקפלות וכניעה כללית, אין מציאות בעולם שמוסד בודד או כמה מוסדות יוכלו להתמודד ולעמוד בפני הצונאמי של ההתערבות השלטונית המונעת מכח התקציבים. לאחר שהבנו כיצד מתבצעת גזירת השמד, והיכן היא אוחזת. מבין כל ילד בן תשע. שלעת כזאת הדרך להילחם בגזירות היא אחת ויחידה: לגדוע לחלוטין את הצינור המחבר ביננו לבין השלטון ומאפשר להם את ההשפעה וההתערבות וביצוע גזירת השמד. רבינו בעל הדרכי שמואל זצוקל הגדיר זאת בבהירות במכתבו הציבורי האחרון, והתווה את הדרך באופן ברור ונחרץ ביותר שאינו משתמע לשני פנים, וזל : וכבר מילתנו אמורה שבזמנים קשים אלו שהכל רואים בבירור את מטרתם לא תבוא ולא תקום חו, אין מנוס אלא להתנתק מהם ומהמונם לגמרי! ובפועל, בשטח, רבינו זצוקל הקים מוסדות חינוך עטהק המנותקים לגמרי מתקציבי השלטון והתערבותו, והורה בצעד קיצוני וחסר תקדים, לערוך מרי אזרחי ולא להתייצב בלשכות הגיוס לא לדיחוי ולא לפטור, וכמתחייב מכך לצאת ולהפגין בעוז ובמסירות נפש ברחובה של עיר. כל זאת כדי לא לשתף פעולה עם גזירת השמד, וכדי שנהיה בכל רגע נתון במלחמה מול גזירות השמד של שלטון הרשע ומשתפיו ו'איידי דטריד למפלט לא בלע', וכפי שמקובל בעולם לבאר את ההודאה של 'ועל המלחמות' שאנו מודים ב'על הניסים' על עצם המלחמה שהיא ההצלה בעת גזירת שמד! כי זו הדרך היחידה לא להסתגל ולהתדרדר באותה רכבת ובאותו מדרון בו אנו נמצאים בעל כרחינו יחד עם כל היהדות החרדית בארץ ישראל. כחלק בלתי נפרד מהמלחמה הגדולה הורה רבינו זצוקל בבחירות לכנסת שהתקיימו בחודש אדר תשעה שאין להצביע לאף מפלגה. זאת לאחר שבבחירות קודמות בשנת תשעג העניק צ'אנס אחרון למפלגות החרדיות ונעתר להבטחות ליצמן שרבו כק האדמור מגור שליטא הגיע במיוחד לבית רבינו זצוקל והבטיח: לעמוד על המשמר בלי פשרות וויתורים, והדברים נכתבו שחור עג לבן בעיתון המודיע. ואת התוצאות המרות יודע כל ילד בן תשע, ואכן בבחירות תשעה כשהגיע כק האדמור מויז'ניץ שליטא למעונו של רבינו והפציר שנצביע ונציגו ייצג אותנו נאמנה, רבינו זצוקל לא נעתר ו'המבינים בעם לא הצביעו כלל. ואכן, התוצאות הצפויות מהם חששו 'המבינים בעם' לא איחרו להגיע בדמות ממשלת שמד שכמותה לא היתה מאז ומעולם. הן אמת, שבכל השנים האחרונות, מסיבות שונות ומשונות, הסתפחו גם לתוככי ציבור 'המבינים בעם' גורמים שטחיים ורדודים חסרי הבנה ונטולי השקפה וגם כאלו שהיו נגועים מאז ומעולם או שנדבקו במהלך התקופה בחיידקי מגיפת הקרירות שמפניה הזהיר וזעק רבינו זצוקל בגרון ניחר מאות ואלפי פעמים, ומשראו אותם גורמים זרים בעיניים כלות את המלחמה הגדולה כנגד גזירות השמד אליה נקלעו שלא מרצונם וללא כוונה תחילה, המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו רעדה אחזתם שם חיל כיולדה. היתכן להחמיר? לשנות? להפוך לקיצוניים רחל? האם נהיינו סאטמאר? ועל כך חזר והשיב רבינו זצוקל בתמיהה רבה ש'הנשאל הרי זה מגונה' ואינו מבין מה צריך בכלל להסביר כשמדברים על גזירת השמד לעקור את הכל. אולם גם לאותם מקוררים קטני אמנה והבנה היה שב רבינו זצוקל ומזכיר שכל רבותינו חזרו והזהירו בפירוש את הדברים הפשוטים כל כך שאם השלטון יתערב נפסיק ליטול תקציבים כדי לשמור על עצמאות החינוך. ועתה שהממסד החרדי הסיר את החומות ומכר את כל היקר והקדוש לנו ונותרנו מתי מעט ברכבת שהיא אל חזור, כל ילד בן תשע מבין שבזמנים קשים אלו שהכל רואים בבירור את מטרתם, הרי ברור כי אין מנוס אלא להתנתק מהם ומהמונם לגמרי. זה כולל את העצמאות התקציבית בשדה החינוך, זה כולל את המערכה נגד גזירת הגיוס באי ההתייצבות בלשכות הגיוס ובהפגנות להרעיש עולם ומלואו. וזה כולל ממילא אי הצבעה למפלגות החרדיות והבנה של כל ילד בן תשע, שבמצב שנוצר שמבחינה טבעית גזירות השמד נמצאות במסלול של 'אל חזור' מבחינה משפטית ופוליטית, כל כניסה חזרה לזירה הפוליטית של הכנסת מהווה גשר חד סטרי לפשרות ושיתוף פעולה עם השלטון בכל גזירות השמד, ודרך ההתמודדות היחידה היא להלחם במרי אזרחי של אי התייצבות, הפגנות, ועצמאות תקציבית, להתנתק מהם ומהמונם לגמרי! אמנם, לשטחיים ולרדודים, לנטולי ההשקפה ולמקוררים, זה נראה יותר, זה נראה חומרות, זה נראה קיצוניות, זה נראה סאטמאר, כי משהו בשטח השתנה, פעם התייצבנו והיום לא, פעם לקחנו תקציבים והיום לא, פעם הצבענו והיום לא. פעם לא הרבינו בהפגנות והיום כן. אולם כפי שחזר והסביר רבינו, אין מדובר בקנאות, אנחנו לא השתנינו, המציאות השתנתה, השלטון גזר גזירות שמד, אחינו בשרינו התקלקלו ומסייעים לשמד, ועל זמנים קשים אלו שהכל רואים בבירור את מטרתם, מסורת בידינו מרבותינו שאין מנוס אלא להתנתק מהם ומהמונם לגמרי! אבל, מה נוכל לצפות מכאלו שבחודש אדר תשעה בשעה שרבינו זצוקל אחז שכבר אין יותר למי להצביע, הם רקחו תרגיל מסריח ובאו לרבינו בדרישה הזויה לתמוך לא פחות ולא יותר במפלגת שס!!! רבינו זצוקל הביט בהם בתימהון ובצער, והדף אותם על הסף. ואו אז נודע כי למרבה הצער והכאב ישנם בקרבינו גורמים בכירים שנוסעים ברכבת הפוכה לגמרי ואינם מבינים כלל וכלל את אשר לפנינו, לא בהווה ולא בעבר וכשכ שלא בעתיד, הם אינם מבינים את מהות והיקף הגזירה, ואינם יודעים את דרכי המלחמה, ואינם רוצים להלחם, אין להם ריח של השקפה ושימוש, ואפילו לא הבנה פשוטה של כל ילד בן תשע. והם רחוקים כרחוק מזרח ממערב מדרכו של רבינו - דרכם של כל רבותינו זצוקל. (לאחר כשנתיים נפגשו הגורמים הבכירים בסתר עם אחד מבכירי הצבא כדי להגיע להסדר בענין 'אי ההתייצבות' וכדי ביזיון וקצף, וגם ידם של עסקנים בכירים ה'עושים מעשי זימרי ומבקשים שכר כפנחס' אינה נקיה ממהלכים בעלי משמעות דומה שנעשו בשעתו, ומי יודע מה מתחולל כיום מתחת לפני השטח, ואכמל). ומשנטרפה השעה ורבינו בעל הדרכי שמואל זצוקל הסתלק בפתאומיות בסערה השמיימה. לאחר שבשנים האחרונות ובפרט בשנתו האחרונה אותם גורמים בכירים הציקו לו וציערוהו עד מאוד, והפריעו לו בניהול המאבק כנגד הגזירות עד שבאחד הפעמים הקשות, התבטא רבינו במר ליבו ובכאב עצום: תש כוחי כנקבה! ובחודשים האחרונים לחייו שב רבינו זצוקל והתריע בזהל: צריך הרבה רחמים שאנחנו נהיה בסדר, - שאצלינו יהיה בסדר! זה העיקר! מהרסייך ומחריביך ממך יצאו! זה עיקר העיקרים, זה הצרה הכי גדולה! רוח קרירות קרירות קרירות קרירות קרירות! עכל ומתוך כאבו הגדול נסתלק רבינו זצוקל בפתאומיות. ויציצו כל פועלי אוון, כל אותם אלו שבחיי חיותו לא התחילו להבין מה שכל ילד בן תשע מבין, הרגישו שסוף סוף הגיעה שעתם הגדולה, לקחת את ציבור 'המבינים בעם' ולהחזירו לשפיות. לעשות סיבוב פרסה ולעלות חזרה על רכבת ה'מיינסטרים', לגדוע את הקיצוניות שהוביל רבינו בעל הדרכי שמואל זצוקל והם לדאבונם לא יכלו לו בחיי חיותו. וכתלמידים ומקורבים של הרפורמיסטים המקוריים מהם סבלנו בכל השנים האחרונות, פועלים הללו בערמה ובצביעות. ומתעתעים בציבור באומנות מבית מדרשו של 'לבן הארמי'. ברבים הם מדברים בשפה אחת, ומתחת לפני השטח הם פועלים הפוך לגמרי, אולם, למרות כל נסיונות ההסתרה, 'המבינים בעם' האמיתיים, אינם מתקשים לזהות את צלילי הרפורמה שמתבטאת במעשיהם (המאוד לא מתונים...) וגם מבין השיטין בדבריהם. בחודשים האחרונים, מרגישים הרפורמיסטים החדשים שכשרה השעה לשלב נוסף, להבנתם, הם כבר הצליחו לקרר מעט חלק מהציבור מהחום שהפיח רבינו זצוקל וניתן להתקדם בביצוע הרפורמה והנסיגה לאחור. לשם כך החלו לשווק באגרסיביות ובאמצעים שונים את שיטתם החדשה של לא פחות ולא יותר, ומיתוג דרכו של רבינו הגדול זצוקל והצועדים לאורו כקיצוניות וזאת כאמור בשקרים ודמגוגיה זולה ובהעתק מדויק של שיטות של לבן הארמי ותלמידיו בדור האחרון. כביכול מישהו דיבר על יותר. וכביכול הגזירה הנוראה מכל העומדת לפתחינו וקורעת כל לב, היא הנסיון של גורמים קיצוניים זרים לסחוב אותנו להיות חו יותר, חלילה וחלילה רחל. וכך מבקשים הם להכשיר את הקרקע לנסיגה והרפורמה הגדולה, להשמיץ וליצור שנאה ותיעוב כלפי הנאמנים למסורת ולדרך רבותינו, לתייג כקיצוניים את כל מי שבסהכ מבקש לא לשנות מדרכו של רבינו זצוקל, לקרר ולכבות את כל הרגשות הבוערים ואת כל הדריכות והחרדה מגזירת השמד, ולהפנות את כל החושים והמשאבים למלחמה בסכנה הנוראה: לא להיות יותר! ובכך להשיג את מטרתם השפלה להיות פחות ופחות! לערוק מהמלחמה בעיצומה של מתקפת גזירות השמד, ולהסיג את בני התורה המבינים בעם, מדרכו של רבינו הגדול - דרך רבותינו זצוקל. חזרה למחוזות הקרירות המשתוללת, חזרה לתקציבי השלטון והתערבותו, חזרה להתייצבות ותרדמת, חזרה לזירה הפוליטית האהובה על כל המשמעות הכרוכה בכך בתקופתינו. והאמת היא, שאנו נמצאים בשעה של גזירות שמד שאפילו אערקתא דמסאנא יהרג ועל יעבור! וכפי שחזר והסביר רבינו זצוקל, אין מדובר בקנאות, אנחנו לא השתנינו, המציאות השתנתה, השלטון גזר גזירות שמד, אחינו בשרינו התקלקלו ומסייעים לשמד, ועל זמנים קשים אלו שהכל רואים בבירור את מטרתם, מסורת בידינו מרבותינו שאין מנוס אלא להתנתק מהם ומהמונם לגמרי! ואמנם, על אף שהאמת לאמיתה שאף אחד לא דיבר ולא מדבר על יותר, ומדברים רק על המינימום הנדרש בתקופה נוראה זו כדי לשרוד כיהודים חרדים, אך מעולם לא ראינו ולא שמענו כזאת אצל רבינו בעל הדרכי שמואל זצוקל לשונות מוזרים ממחוזות זרים של לא פחות ולא יותר, אלא אדרבא, להיפך! תדיר היה מרגלא בפומיה דרבינו זצוקל דברי הגאון על הפסוק אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה, אדם אינו עומד, או שהוא עולה או שהוא יורד, ומי שטרוד שלא יהיה יותר, בידוע שכוונתו שיהיה פחות, כי אין מצב סטטי של עמידה! רבינו זצוקל היה שב ומזכיר במשאותיו הרבים, וזה היה לשונו: רואים שחזל גזרו בזמנים שהיה צרות גדולות, בזמן הגמרא שהיו צריכים לכאורה למצוא חן בעיני הגויים, דווקא אז גזרו את כל הגזירות על פיתם של עכום על יינם על חלב עכום, כל הגזירות שנגזרו בזמן שסבלו מהגויים, וה'דעת בעהב' דווקא היתה שאולי להפך בזמן כזה אולי צריכים קצת להוריד את הריחוק, אך חזל חשבו אחרת, דווקא אז הם גזרו גזירות על גזירות, ולולי זה לא היינו חיים וקיימים, בזכות ה'משמרת למשמרת', בזכות זה אנחנו עדיין חיים וקיימים, הרי שבשעה שקמים עלינו צריך להוסיף גדר על גדר חזק. כאשר מתערבים בדברים הגדולים ביותר, כשמנסים להגיד דעות על תלמודי תורה, על חינוך בתינוקות של בית רבן, על 'כה תאמר לבית יעקב ותגד לבית ישראל' בכל דבר רוצים להתערב, הרי שחובה להתבצר להתרחק, ובודאי לא להתיחס לזה בקרירות... עכל. והדברים פשוטים לכל ילד בן תשע שאנו נמצאים בזמן של 'פוחת והולך' וכדי להישאר לכל הפחות במקומינו ולא לרדת, עלינו לעמוד על נפשינו ולהלחם בגזירות השמד – להתנתק מהם ומהמונם לגמרי! ומעתה אמור - מי שזועק: לא פחות ולא יותר! כוונתו וסופו להוביל רפורמה של: פחות פחות ופחות! היה לא תהיה!