כתובת עברית נחשפה בבית הכנסת שנשרף בשואה

לראשונה מאז תחילת פרויקט החפירות לחשיפת בית הכנסת הגדול של וילנה אשר שנשרף בשואה ונהרס ע"י הסובייטים, נחשפו במקום כתובות בשפה העברית

(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

תגלית מרגשת בליטא.

לראשונה מאז תחילת פרוייקט החפירות לחשיפת בית הכנסת הגדול של וילנה אשר נשרף בשואה ונהרס ע"י הסובייטים, נחשפו במקום כתובות בשפה העברית.

לדברי החוקרים, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מחברת החפירות הליטאית, אשר מנהלים בליטא חפירות מדי קיץ ב-4 השנים האחרונות, "הכתובת הגדולה והמשמעותית, מ-1796, משלבת ביטויים מספר בראשית ומספר תהילים, והיא הייתה חלק משולחן אבן לקריאת התורה אשר ניצב על הבימה המפוארת של בית הכנסת בוילנה. השולחן נתרם – ע"פ הכתוב, על ידי שני אחים – ר' אליעזר ור' שמואל, לזכרם של אמם, שרה, ושל אביהם, ר' חיים. מהכתובת עולה כי ר' חיים עלה מליטא לארץ, השתקע בטבריה, ונפטר בירושלים. משולחן זה הקריאו את התורה במשך כ-200 שנה, עד לשריפת בית הכנסת ולחורבנו הסופי בידי הסובייטים, לפני 70 שנה. כך נכתב בכתובת, שנקראה יחד עם ד"ר ולדימיר לוין מהאוניברסיטה העברית בירושלים: "לפרט 'תעלנו' (שנת 1796) בשמחה לארצנו. נדבו ר' אליעזר ור' שמואל בני ר' חיים שחי בטבריא תוב"ב וחי"ש תמת שרה אב"ר שבתי ד' אדר, ולירושלים 'מבשר' (שנת 1782) אתן, וא"ר חיים ב"ר חיים מת שם ז' ניסן, אתה 'תקום' (שנת 1786) תרחם ציון".

(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

לדברי החוקרים, "משפטים קצרים אלה, מצביעים על הקשר העמוק בין קהילת ליטא לבין ארץ הקודש, שהתקיים מאז ימי הגאון מווילנה ועד ימינו. מבירור ראשוני שערכנו עולה, כי המשפחה התורמת הייתה מהמשפחות הרבניות המובילות בליטא בתחילת המאה ה-18. יחד עם זאת, בשל היעדר שם המשפחה בכתובת, המידע שבידינו אינו שלם, ואנו מזמינים את הציבור להוסיף חלקים לפאזל ולמסור מידע אודות המשפחה באמצעות עמוד הפייסבוק של הפרויקט".

(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

דרישת שלום אישית נוספת, התגלתה בדמות לוחית מושב כסאו של מנהל אגודת 'צדקה גדולה', האגודה שניהלה את בית הכנסת הגדול בוילנה מסוף המאה ה18 ועד 1931: "אלה התגליות שמרגשות אותנו במיוחד: חפצים אישיים שמספקים חיבור ישיר לאנשים, למי שהתפללו כאן. זה מיד מצית את הדמיון", אומרים החוקרים.

חפירת בית הכנסת הגדול בליטא היא מיזם משותף של רשות העתיקות, חברת החפירות הליטאית, קרן הרצון הטוב, והקהילה היהודית בליטא. לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות: "פרוייקט חשיפת בית הכנסת העתיק בוילנה הינו חלק מתפישת ״מורשת ללא גבולות״ של רשות העתיקות, במסגרתה נחפרים ומתועדים גם אתרים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, אשר יש להם ערך מורשת משמעותי בתולדות העם היהודי. זאת, כחלק מהתפישה שהרשות הופקדה ע"י הציבור בישראל לשמש כ"תורנית השמירה" מטעמו על נכסי המורשת והתרבות".

(צילום: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות)

החפירה השנה, בהשתתפות צוות של חופרים ישראליים, ליטאיים ובינלאומיים, חשפה חלקים נרחבים של בימת בית הכנסת המפוארת.  הבימה, שהתנשאה לגובה של שתי קומות, נבנתה במאה ה-18, באמצעות תרומה מהנדבן היהודי הידוע – היסו"ד. הבימה המעוטרת, אשר תועדה בצילומים מתחילת המאה ה-20, הייתה מבנה דו-קומתי בין ארבעה עמודים מפוארים שתמכו בתקרה. השנה התגלו חלקים מעמודים אלה, וחזית הבימה ממנה הקריא החזן את התורה לקהל במשך 300 שנה. גילוי מעניין הייתה רצפת הבימה, שהייתה צבעונית ומהודרת. כמו-כן, התגלה מרתף מתחת לבימה, שאף הוא לא היה מוכר לחוקרים. בנוסף, במהלך החפירה התגלו גם ספר תפילה ששרד את השואה, מאות מטבעות מהמאות ה16- עד ה-20 וכפתורים של צבא נפוליאון, שעבר בוילנה בדרכו לתבוסה במוסקבה, בשנת 1812.

החוקרים מוסיפים, כי "גילוי בסיס עמודי בית הכנסת, החלקים המרכזיים של הבימה והכתובות, מעידים על הפוטנציאל הגלום בהמשך החפירה באתר ועל האפשרות המרגשת להציג את שרידי בית הכנסת הגדול בווילנה וחצר בית הכנסת (השולהוף) בעתיד, לציבור המקומי והבינלאומי".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
הכתובת כבר מוזכרת בספר עיר וילנא של
אריה | 23-07-2019 11:41
כל זה מתואר בספר 'עיר וילנא' של הלל נח מגיד שחי בוילנא והיה חוקר תולדות וילנא. (הספר יצא בשנת תרס 1900). ר' חיים הנל היה חתן של ר' שבתי מצאצאי 'באר הגולה'. הבנים שמואל ואליעזר היו חשובים מאוד ור' שמואל מוזכר במודעה להחזקת ישיבת וולוזין. ראו שם בעמוד 29 הערות 1,2. מי שרוצה יכול להוסיף זאת בעמוד של הפרויקט באנגלית.