תמונתו של אהוד ברק נכנס לביתו של ג'פרי אפשטיין במנהטן, כפי שנקלטה בעדשת המצלמה ופורסמה ב"דיילי מייל" הבריטי עוררה גלים של התעניינות. ביקורת חריפה הוטחה לעברו של אהוד ברק, שהכריז על הקמת מפלגה וכניסה חוזרת לזירה הפוליטית.

ביקורת זו מצטרפת לביקורת שהתחילה בשאלה כיצד ברק מנהל יחסי שותפות עיסקיים עם אפשטיין, איש עסקים יהודי אמריקאי שהורשע בשנת 2008 בהליך של שידול קטינה לזנות. שמו של אפשטיין עלה שוב בעקבות מעצרו בתחילת יולי 2019, על רקע האשמות פדרליות על סחר מין של קטינים בניו יורק ופלורידה.

אני רוצה להאמין שברק לא היה קשור לפרשיות המין שסובבות את אפשטיין. ואני נכון לקבל את גרסתו של ברק שהכיסוי על פניו, בתמונה שפירסם ה"דיילי מייל", נבע כתוצאה מהקור המצוי ביום חורפי במנהטן. ושברק לא קשור לאותן הצעירות שנראו נכנסות גם הן לביתו של אפשטיין.

האם צריך לבדוק עם מי אתה עושה עסקים?

יחד עם זאת הכתם המוסרי בברק דבק, ולא במהרה יוכל אהוד ברק להיפטר מהעננה שמרחפת מעליו ומעל יחסיו העיסקיים חברים עם אפשטיין. אלא שפרשה זו מעלה את השאלה. האם נבחר ציבור שפרש מתפקידו והחל לנהל אורח חיים פרטי חייב לבחון את ההיסטוריה של אנשים איתם הוא מצוי בקשרים חבריים או עיסקיים? האם המקרה של ברק מחייב כל נבחר ציבור לשעבר לדרוש מכל מי שהוא מכיר תעודת יושר מהמשטרה?

קושי זה מתחדד עוד יותר לנוכח ההגנה על פרטיותו של אדם שמעוגנת בשיטת המשפט הישראלית בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כמו כן ובהתאם לחוק המרשם הפלילי קיימים מגבלות על מסירת מידע אודות רישום פלילי של אנשים. הגנה זו מושתת על שני עקרונות הראשון הוא הגנה על הפרטיות, והעקרון השני כדי לאפשר את "תקנת השבים" המאפשר לאדם לפתוח דף חדש.

העקרון הקבוע בחוק תקנת השבים אינו מוחלט ולו חריגים באמצעותם זכאים גופים מסויימים המנויים בחוק ובתוספת לחוק לקבל מידע. בכל אופן ומה שבטוח שלאנשים פרטיים אין כל זכות לקבל מידע או לדרוש מידע מהמרשם הפלילי. במישור הפרטי למשל נאסר על מעסיק לדרוש ממועמד לעבודה או מעובד מידע מהמרשם הפלילי.

ראש ממשלה לשעבר אינו עוד כל אדם

האם משמעותו של דבר שעל פי עקרון זה כל דרישה מצד אדם לברר פרטים אודות עברו של אדם היא אסורה? בית המשפט העליון דן בשאלה האם אפשר לדרוש ממועמד לעבודה או ממתמודד במכרז תצהיר בנוגע לעבר והפלילי, במקרה זה קבע בית המשפט שאין הכרח לראות בדרישה זו דרישה פסולה "אל מול זכותם לפרטיות של עובדים ושל מציעים במכרזים (ולצידה  האינטרס הציבורי לתמוך בשיקומם של עבריינים) עומדת זכותם של מעסיקים ושל גורמים המפרסמים מכרזים למנוע חשיפה שלהם ושל אנשים הנזקקים לשירותיהם לסיכונים לא סבירים". [השופטת ברק ארז, ע"א 8189/11]. עקרון זה ניתן ליישם גם מקום שצדדים מבקשים לעצמם לייסד שותפות מסחרית או להקים חברה או כל מיזם עיסקי אחר.

על דברים אלו יש להוסיף את החובות החלות על ראש ממשלה או שר שפרשו מהפוליטיקה הישראלית. "היותו של אדם נבחר ציבור מחייבת אותו ברמת התנהגות קפדנית יותר, אתית יותר מעובד ציבור רגיל, מי שנבחר על ידי העם צריך לשמש מופת לעם, נאמן לעם וראוי לאמון שהעם נתן בו [השופט ברק בג"צ 4267/93]. נבחר ציבור ובמיוחד כזה שנהנה מגימלת פרישה ציבורית, ובמקרה של ראש ממשלה שסיים את תפקידו הוא זכאי לשורת הטבות לרבות הזכות להיטמן בחלקת גדולי האומה. אינו עוד כל אדם.

"הגינות יושר לבב וטוהר המידות הנם מסימני היכר מובהקים שניתן בנבחר ציבור ראוי לשמו, ותכונות נפש אלו הן עמוד האש ועמוד הענן שיוליכו את נבחר הציבור דרך" [השופט חשין בג"צ 103/96] ואלו ימשיכו ללוותו גם לאחר פרישתו מהתפקיד. כך למשל ראש ממשלה שהורשע בפלילים לאחר תקופת כהונתו בעבירה שיש עמה קלון זכאותו לזכויות המוענקות לו מכח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון תישלל [סע' 23ו החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם), התשמ"א-1981].

מראש ממשלה מצפים שיבחן את שותפיו

דומה כי נבחר ציבור אף שפרש מפעילות ציבורית מסודרת מרשות מרשויות השלטון, עדיין נבחר ציבור הוא וככזה חלות עליו זכויות וגם חובות. חובותיו של נבחר הציבור צריכות להרחיק ממנו כל לזות שפתיים, וכל מעשה שיכול לפגום בהיותו מופת לעם.

משכך הציפייה מראש ממשלה לשעבר שמבקש להיכנס לשותפות עיסקית עם אדם, שקודם שיכנס לשותפות עיסקית יבחן היטב עם מי הוא נכנס לעשות עסקים ועם מי הוא מתחבר. וכבר חז"ל לימדו אותנו ציוו עלינו במסכת אבות "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" [אבות פרק א משנה ז] ובתלמוד על אותם נקיי הדעת שבירושלים עושין לא היו חותמין על השטר אלא אם כן היו יודעין מי חותם עמהן, ולא היו יושבים בדין אלא אם כן יודעים מי יושב עמהן ולא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעים מי מיסב עמהם" [בבלי סנהדרין כג,א].

==

אלישי בן-יצחק, עו"ד, בעלים של משרד עורכי דין ומרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט'.