תיקון בדרך של שלום וכבוד/ הרב צבי קורן

תיקון בדרך של שלום וכבוד/ הרב צבי קורן

מותו של סלומון טקה הוא הגפרור שהצית מחדש את הרתיחה הזו, שמבעבעת מתחת לפני השטח כל הזמן, הנשענת על חבלי קליטה מסובכים של קהילה יהודית

מותו של סלומון טקה היה רק הגפרור שהצית את הרתיחה
  סולומון טקה ז"ל (צילום: ללא קרדיט; תמונה קטנה: ללא קרדיט)

בשבועיים האחרונים היה קשה לדבר.

סלומון טקה, נער, בן למשפחה עולה מאתיופיה, נהרג על ידי שוטר.

אולי הנער סיכן את השוטר. אולי השוטר טעה. אולי השוטר ירה לקיר והנער נהרג מנתז [ריקושט]. אני לא יודע את העובדות.

קהילת יוצאי אתיופיה רותחת, ורבים אחרים מזדהים עם המאבק הזה ומשתתפים בו. מותו של סלומון טקה הוא הגפרור שהצית מחדש את הרתיחה הזו, שמבעבעת מתחת לפני השטח כל הזמן, הנשענת על חבלי קליטה מסובכים של קהילה יהודית שהייתה רחוקה, שונה – ובעלת צבע עור שונה מרוב עם ישראל שהתקבץ כאן בארץ ישראל – ולכן, לצערנו העצום, סובלת גם מגילויי גזענות חסרי כל הצדקה.

הזעם התפרץ בכאב. גם בכעס. גם בגילויי אלימות.

בציבור היו מי שהגיבו שצורה חדה והחלטית, לכאן או לכאן. "רק ככה יזיזו משהו במדינה הזו" ; או "שיחזרו עם האלימות הזו למקום שממנו הם באו".

מי שרצה להגיד משהו מורכב – התקשה לדבר.

אם לא תגנה את החלקים האלימים שהיו במחאה – אתה מצדיק את המעשים האלימים.

אם כן תגנה – אתה לא רגיש לבעיה האמיתית שהיא השורש של התפרצות הזעם.

והנה, הרב קוק אמר לנו, לפני למעלה מ-100 שנה – ואיפה אם לא בפרשת השבוע – דברים רלוונטיים לימינו אלה. הדברים של הרב קוק ארוכים וצריכים לימוד מעמיק. נביא ציטוט מקוצר מתוך דבריו, מעט מן המעט, ונסביר את דבריו. הנה:

"כל החסרונות המוכרחים שאי-הסבלנות והקנאות עושה בעולם, אע"פ שהרבה חלקים מהם באים מטהרת לבב, מ"מ אין זה מונע מלהתחשב עם הצד החסרוני שבהם. וסוף כל סוף הדבר מוכרח להיות מתוקן, וכל המבוקש של הקדושה היותר עליונה יבא לעולם בדרך שלום, והדרכה מלאה נחת שלוה וכבוד.

שורש כל זה הוא חטא מי מריבה, וכעסו של משה, אמירת שמעו נא המורים, שהביאה הכאת הסלע, במקום שהיה ראוי להיות הרצון והפיוס והדבור. ובהופעה של אמונה ושל דיוקי תורה נתערב בשביל כך כח הקפדנות …

אש הנשמה, אשר יצאה להאיר ולחמם על ידי כחה של הצטרפות ריתחא דאורייתא, של הלא כה דברי כאש נאם ד' … יבא באחרית הימים, ביתר שאת על ידי התפשטותה של גבורה רוחנית עליונה מלאה עדינות של שלום ושלות השקט … וניצוץ אור שלום זה הולך הוא, ומוכרח לבוא, ביחד עם אותו הניצוץ של קץ המגולה, אשר לשיבת ציון ובנינה".

[אורות הקודש ד', עמ' תק – אור השלום באחרית הימים].

כאמור, נסביר את דבריו:

כעס וקנאות לפעמים נובעים משורש טהור ומניעים תיקונים בעולם. אבל אי אפשר להתעלם מהחיסרון שיש בהם. חייבים לתקן את החיסרון הזה, והתיקון השלם יבוא רק בדרך של שלום וכבוד.

הקושי להיות כל כך אכפתי לתיקון העולם, להיאבק על תיקון העולם, בלי כעס – התגלה אפילו אצל משה רבינו, באמירת "שמעו נא המורים" ובהכאת הסלע, בְּמָקום שהיה ראוי לגלות רצון טוב, פיוס ודיבור.

אפילו בלימוד תורה, הגמרא אומרת (קידושין דף ל' ע"ב)  ששניים שלומדים תורה, דנים, חולקים זה על זה, מתווכחים – אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו – נעשים כאויבים זה לזה. ולמרות שבסוף הם אוהבים זה לזה, הרושם של רגעי הכעס זה כלפי זה לא נעלם לגמרי.

התורה היא תורת חסד. אליהו הנביא היה קנאי. אבל על פי המקרא, המדרש ותורת הסוד – אליהו עובר תהליך של "ביסום" – עידון, והוא נשלח שוב לעולם לעשות שלום בעולם, כמו שנאמר בסוף הנביא מלאכי ובמשנה המסיימת את מסכת עדויות: "… רבי שמעון אומר, אליהו בא להשוות את המחלוקות. וחכמים אומרים, … לעשות שלום בעולם, שנאמר: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא … והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם …".

לימוד התורה של תלמידי החכמים לאורך הדורות, שכולם שואבים את כוחם ממשה רבינו, מגלה את כל הצדדים ומברר את כל הבירורים של הדברים הטמונים בתורה, נותנים מקום לצדדים ולשיקולים השונים, ודווקא משום כך "ת"ח מרבים שלום בעולם" [והדגש הוא דווקא על הקשר בין ריבוי צדדי התורה לשלום, ראו דבריו של הרב קוק בפסקה האחרונה בספרו עין איה על מסכת ברכות].

האש שמניעה את האכפתיות, את מה שנקרא "ריתחא דאורייתא", הרתיחה של התורה, דבקות באמונה ובתורה, גורמת לכך שאנשים לא אדישים אלא נאבקים על דמותה של החברה, העם, המדינה ; או, כדברי הנביא ירמיהו: "הלא כה דברי כאש נאם ד' " – האש הזו תצא אל הפועל ב"גבורה רוחנית עליונה מלאה עדינות של שלום וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט".

וכל זה יקרה – וכבר התחיל לקרות – דווקא בשעה שהחלקים השונים של עם ישראל מתקבצים חזרה בציון, נאבקים על דמותה של המדינה הזו, עד שנלמד לעשות את כל הבירורים והמאבקים "בגבורה רוחנית מלאה עדינות של שלום".

האם נכון בעת הזו לדרוש שהמאבק לשוויון וכבוד לאחינו יוצאי אתיופיה יתקיים בשלום ושלוה, בשעה שפעמים רבות הם זוכים ליחס אחר במקומות שונים במדינת ישראל? דומני שעוד לא הגענו לימים בהם ניתן לקיים את המאבק הזה בלי כל כעס וקנאות. יחד עם זאת, אנו חייבים להיות ערים למחיר שגובה מאיתנו הכעס, ובוודאי שגובה מכולנו מי שנוקט באלימות. המאבק יוצר משקעים של כעס ואף של שנאה, וכולנו נידרש לרפא את המשקעים האלה.

אני תפילה שנדע כולנו יחד לתקן את הדרוש תיקון, להתגבר על המשקעים שהמאבק יוצר, ולקדם את עצמנו ואת החברה אל מאבקים שיתקיימו "בגבורה רוחנית מלאה עדינות של שלום".

=======

הרב צבי קורן רב קהילת 'כינור דוד' ברעננה וראש תחום חינוך בתנועת 'נאמני תורה ועבודה'

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
חבלי קליטה הם פועל יוצא של מנת משכל
שי | 12-07-2019 10:18
ומה לעשות, שלאתיופים יש בעיה עם הנתון הזאת שלא תיפטר בקרוב.
מנת משכל ירודה זה בעיקר בגלל שרלטנים
חוני | 14-07-2019 1:33
כמוך כל הכספים הציועדים ליוצאי אתיופיה מועברים לעמותות כאלה ואחרות במקום להשקיע באיכות חיים של ההורים של הילדים ויחיו באיזורים טוביםמולא בפריפריה של עבריינים נראה את הילדים שלך צומחים משם נבל
2
עם כל הכבוד
אריה | 13-07-2019 10:14
ראשית החקירה עדיין לא מוצתה מדובר בהתפרעות אלימה שהייתה בקרית חיים בגן ציבורי אותו קצין עתיר ידע ניסיון ושבחים עשה את המעשה שגם אני הייתי עושה עם אני ומישפחתי היינו בסכנת חיים ואכן כך היה האלימות הברוטליות הם שהיו האינדיקציה לכל הסיטואציה השוטר פעל על פי החוק ירה יריה לכיוון האספלט אכן התוצאה קשה וכואבת אך כל שמיתעסק בשררה יידע היטב שיש שכר וגמול יש לרסן חד משמעית את האלימות על כל סוגיה ולא משנה מי ומאיזה מוצא המיתפרע האלים !!האלימות הברוטלית של רוב אנשי הקהילה בגין מותו הטראגי!!של סולומון אינה תואמת מקוממת ןהתוצאות וההשלחות הפןכות למטרה!!
צודק
אסף | 13-07-2019 13:34
אתה צודק בהחלט
3
אין פה מקום לשלום, כשרוצחים לך בן
סיסי | 14-07-2019 13:44
...