פרשת בלק: מה טובו אהליך יעקב, והזכות להישכח מגוגל

בתוך דברי בלעם על עם ישראל, אשר ביקש לקלל ונמצא מברך, אנו מוצאים את אחד הפסוקים שהוטבע גם כניב לשוני "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל". איך אפשר להשיג פרטיות בעולם של גוגל?

מה טובו אהליך יעקב, והזכות להישכח מגוגל
  (צילום: שאטרסטוק)

פרשת בלק. בתוך דברי בלעם על עם ישראל, אשר ביקש לקלל ונמצא מברך, אנו מוצאים את אחד הפסוקים שהוטבע גם כניב לשוני "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" [במדבר כד, ה].

מפסוק זה למדים חז"ל שבלעם הופתע לגלות את ההקפדה והשמירה שבני ישראל על פרטיותו של האדם "שלא היו פתחיהן של ישראל מכוונים זה לזה, אלא כל פתח היה פתוח אחרי אהל חבירו, כדי שלא יסתכל כל אחד ואחד מהם בביתו של חבירו" [מדרש רבה, במדבר בלק פרק כד, סימן ה].

הזכות לפרטיות

השמירה וההגנה על כבוד האדם ביהדות תופסת מקום מרכזי, ההתייחסות לאדם במקרא היא כזו שיש בה סממנים אלוקיים, כך אנו פוגשים לראשונה בסמוך ליצירת האדם "ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו" [בראשית א,כו] "ותחסרהו מעט מאלוקים וכבוד והדר תעטרהו" [תהילים ח,ו], וכך הוא גם בחז"ל "חביב אדם שנברא בצלם [משנה אבות ג, יד]. מעיקרון יסוד זה נגזרות הלכות מעשיות כדוגמת "ואהבת לרעך כמוך"; "לא תלך רכיל בעמך"  אשר מחיל איסורים על הוצאת לשון הרע, שם רע, רכילות, או איסור לקלל אדם.

אבל לא רק הלכות רבות בעולמה של הלכה קשורות קשר אמיץ לעקרון של כבוד האדם על נגזרותיו השונות. אחת מהן היא הפרטיות והאיסור לחדור לפרטיותו של האדם, כך למשל מצינו ארבעה דברים הקב"ה שונאם…הנכנס לביתו פתאום ואין צריך לומר לבית חבירו" [בבלי נדה טז, ע"ב], האיסור על גילוי סוד, ודיני היזק ראיה כל אלו מבקשים להגן על פרטיותו של האדם.

הזכות להישכח

אחת הבעיות איתן מתמודד האדם המודרני בעידן הדיגיטלי היא התופעה אין שיכחה בעידן הזיכרון הדיגיטלי. כל מידע שמועלה אל מרחבי המרשתת צפוי להימצא שם עד עולם. אם פעם הזמן היה המרפא הגדול של חטאי העבר, בעידן הדיגיטלי הדבר כבר אינו אפשרי, מידע שהועלה לרשת לפני 20 שנה זמין גם היום ויהיה זמין גם מחר. תופעה זו של זכרון דיגיטלי בלתי נשכח, הציתה ויכוח סביב שאלת זכותו של האדם שענייני עברו ימחקו, או בשפה המקצועית החלה להתפתח "הזכות להישכח", זכות מתחום הזכויות הדיגיטליות, ההכרה בזכות זו מעוררת מחלוקת עזה, בבסיס המחלוקת ההתנגשות הקיימת בין הזכות להישכח ופרטיותו של האדם אל מול חופש הביטוי, חופש המידע.

אלא שמחלוקת סביב שאלת "הזכות להישכח" אינה זרה לעולם המשפט העברי. עד שעוד הרבה קודם העידן הדיגיטלי, עסק בסוגיית החיטוט בעברו של אדם, וקבעה בה תשתית חשובה. כך למשל, מרחיבה המשנה את תחולת האיסור של הונאת דברים גם על הזכרת עברו של חוטא ששב בתשובה, "כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים… אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים [משנה מסכת בבא מציעא פרק ד, משנה י', וכן ספרא בהר, פרשה ג, פרק ד, אות ב], עוד מצינו בתלמוד את דרשתו של רבי שמעון בן יוחאי שמשמיענו "אפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שוב רשעו, שנאמר: "ורישעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו" [בבלי קידושין מ,ע"ב].

למד מכאן הרמב"ם "וחטא גמור הוא לומר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים או להזכירן לפניו כדי לביישו, או להזכיר דברים וענינים הדומין להם כדי להזכירו מה עשה, הכל אסור ומוזהר עליו בכלל הוניית [=כך במקור] דברים שהזהירה תורה עליה שנאמר ולא תונו איש את עמיתו. רמב"ם הלכות תשובה פרק ז, הלכה ח], ובמקום אחר שב הרמב"ם על הדברים "היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים" [רמב"ם הלכות מכירה פרק יד, הלכה יג].

מעניין שהרמב"ם מוצא לנכון להביא את ההלכה שאסור לאדם להזכיר את חטאיו של האחר בשני מקומות שונים, האחד בהלכות תשובה שעוסקת בענייני דעות, והשני בהלכות מכירה שעוסקת בחיי המעש. ואולי לא בכדי עושה כן הרמב"ם בעקבות התלמוד, קובע שאין די לקבוע ערכים תיאורטיים ולהותירם בהלכות דעות בלבד, אלא יש צורך להורידם אל חיי המעשה.

מותר להזכיר לרשע את רשעו

צריך לזכור שגם בהלכה היהודית הזכות להישכח מותנית באדם שתיקן את מעשיו, באדם שלא חזר על חטאיו פעם אחר פעם, ולא באדם שממשיך במעשיו הפסולים, כך למשל מדייק ר' יואל סרקיש בעל הפירוש "בית חדש" [ב"ח] על הטור "משמע דאם אינו בעל תשובה אין בו משום אונאת דברים" [ב"ח חושן משפט סימן רכח], בגישה מחמירה יותר הולך הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, המוכר בקיצור הנצי"ב מוולז'ין, לגישתו אדם שלא שב בתשובה ולא תיקן את מעשיו מותר להזכיר לו את מעשיו "הא אם אינו בעל תשובה מותר לצערו בדברים" [העמק דבר שמות כב,כ].

ואולי יותר מכל המבקש לעשות שימוש בעברו של האחר ישנן לעצמו את דבריו של בן סירא "אל תכלים איש שב מפשע, זכור כי כולנו חייבים" [משלי בן סירא ח, ז]

==

עו"ד אלישי בן-יצחק, בעלים של משרד עורכי דין ומרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט'

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
שבת שלום לאתר
אני | 11-07-2019 15:11
היגיע הזמן לראות אמונה בראי הנבואה היתגלויות ממש כמו שמתואר בתנך. אני כל הזמן מנסה להבין אותו בסוג המטריקס הזה-מטריקס הנבואה. כי רוצה שבאדמה זו יתהלכו ממש כמו פעם מלאכים שליחים ואף אלוהים. זה מה שעשה אברהם כל עולמו היה היתגלותי מלא בהופעות והיתגלויות פנטסטיות . זה מושג האמונה באמת למשוך בפועל את השמים לאדמה להזמין את אלוהים אל ביתו אדמתו שינהיג אותנו . כמו שהינהיג בתקופת הזוהר התנכי. היום הכל מיסתובב סביב בצע הכסף וזה כל מלא הבלים. רוחות אליליים רוחות הבל הבלים .והנשמה כה בוכה היא רוצה לקום כי היא בעפר .היא איננה פשוט. משלמים על זה מחיר כבד גם ברמת הפרט וגם ברמה הלאומית. במיוחד שאנחנו העם של אלוהים. מתי נבין שאנחנו צריכים לעבור למטריקס הנבואה. שבת שלום
2
פרשת בלק
רחמים בובליל | 12-07-2019 14:16
אומר בלעם .מה טובו. אהליך יעקב .משכנותיך ישראל .למה לא אמר מה טובו רבניך יעקב משכנותיך ישראל .ללמדך .שרבנים לא נחשבו למשהוא .אף אחד לא ספר אותם.וכך רצוי גם היום אלא מה ?המדינה מספסדת אותם.בלי בושה ופורפוציה .