אהרון ידלין, שזכה השנה בפרס ישראל על מפעל חייו בתחום החינוך, הגיב לפאנל שנערך בכנס גבעת ושינגטון לחינוך לערכים. על דבריו של פרופ' נמרוד אלוני מסמינר הקיבוצים אמר: "לא צריך לחפש את הערכים אצל סוקרטס ואריסטו, הדברים מצויים ביהדות".
כנס גבעת ושינגטון שנערך באסרו חג שבועות במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון עסק בחינוך לערכים. המושב הראשון היה סוער במיוחד, וכלל דין ודברים חריף ביותר בין ד"ר צבי צמרת לפרופ' נמרוד שילוני, וכן מתיחויות סביב נושאים כמו האקדמיזציה של החינוך, ערכי מדינה יהודית מול ערכי מדינה דמוקרטית ועוד.
כשנקרא אורח הכבוד, אהרון ידלין להגיב לדברים שנאמרו במושב הראשון פתח בכך ש"הרבה מהניגודים שהצביעו עליהם הם מדומים".
"אין סתירה בין הוראה אקדמית לחינוך לערכים, להפך", הסביר ידלין, "ללמד תנ"ך משנה, פרקי אבות ללא ספק מנחיל ערכים. הלימוד הכי טוב זה ללמד היסטוריה. שהדור הצעיר יעמוד מול התופעה של העם היהודי השומר על ייחודו ומתגעגע לשוב לארצו. העם היחידי מכל עמי התנ"ך ששרד עד ימינו. דבקות העם באמונת אבותיו, הקמת הבית הלאומי בארץ התנ"ך. עם שמדבר בשפת אבותיו. גם לימוד ספרות מנחיל ערכים. זה לא ניגוד הוראה מול חינוך, וגם לא הישגים לימודיים מול הפנמת ערכים".
בדברים אלה התייחס ידלין לדבריו של ד"ר אביעזר ויס, ראש מהמכללה האקדמית לחינוך, שטען כי "ככל שהמורים יותר אקדמיים הם פחות מחנכים. אני לא הילד הצועק שהמלך הוא ערום, כי הילד כבר מזמן אינו יודע שמלך הוא ערום. הכלים, אקדמיזציה, כלים ללימוד, התלמיד במרכז, כל אלה החליפו את הערכים".
בדבריו עקץ ידלין את פרופ' נמרוד אלוני מסמינר הקיבוצים, שעשה אבחנה בין ערכים פרטיקולריים של היהדות לערכים אוניברסאליים על כבוד האדם ושוויון. "אני למדתי את כל הערכים הללו מהיהדות. ערכי כבוד האדם כיחיד, ומאידך היחד. היהדות אמרה לא תרצח, לא תגנוב. אפילו השאיפה לשלום מצויה ביהדות בחזון אחרית הימים 'לא יישא גוי אל גוי חרב'. לא צריך ללכת לאפלטון ואריסטו".
מחיאות הכפיים של קהל השומעים לא עצרו את ידלין, "תמיד אהבתי במיוחד את החמ"ד, כי הערצתי את הציונות הדתית. מול האורתודוכסיה הקיצונית גייסו בני הכיפה הסרוגה תעצומות נפש והשקפה לדבוק בתנועה הציונית, ולומר 'אנחנו מאמינים במשיח צדקנו, אך מותר לעזור לו קצת…'".
דבריו של ידלין הצטרפו לדבריו של בכיר משרד החינוך, ד"ר צבי צמרת, שסיפר לקהל, שאף שהוא אינו דתי, "שלחתי את ילדי לחינוך הממלכתי דתי כדי שייהנו מחצי הכוס המלאה. הבחירה הזאת לא נעשתה בלית ברירה, כי ידעתי שרק בחינוך הממלכתי דתי ילדי ילמדו על התרבות היהודית. בימים אלה משרד החינוך פועל בדרכים רבות על מנת להכניס את לימודי היהדות גם לבתי הספר הממלכתיים". בדבריו ציין את הכנסת פרקי אבות לתוכנית הלימודים, ועל החזרת שינון פרקי התנ"ך והבחינות על קריאה רהוטה בספר הספרים.
ידלין גם הוא התייחס למצב לימודי היהדות בחינוך הממלכתי: "הבעיה של ערכים יהודיים הייתה תמיד הבעיה של החינוך הממלכתי בעיקר. אני בעבר הייתי סגנם של שני שרי חינוך שהתמודדו עם הבעיה הזאת, שלא יהיה דור שלא יודע מה זו יהדות. אנשים לא יודעים מה זה סידור, מה זו מזוזה, מה זו ציצית. הבורות הזאת הטרידה מאוד את שרי החינוך שעבדתי תחתיהם. החינוך ליהדות לא צריך להיות רק תנ"ך. אסור שהתלמוד יהיה ספר חתום. יש הרבה ספרים בין התנ"ך לביאליק".
הדברים, כאמור, נאמרו בכנס גבעת ושינגטון לחינוך לערכים. הכנס התייחס לדברי ס' יזהר, שאמר כי 'לא צריך לחנך לערכים וגם אי אפשר'. מול אמירה זו התקומם ידלין ואמר: "אין זכות שלא לחנך לערכים".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
