כ' בסיון: היום בו האשכנזים אומרים סליחות מיוחדות

כ' בסיון הוא יום שהוכרז כתענית בקהילות אשכנז ומזרח אירופה בעקבות מספר פוגרומים שהתרחשו במשך האלף השני ביהודי אירופה, מעלילת הדם בבלואה דרך הטבח בנימרוב ועד שואת יהודי הונגריה

כ' בסיון: היום בו האשכנזים אומרים סליחות מיוחדות
  (צילום: דוד כהן/פלאש90)

כ' בסיון הוא יום שהוכרז כתענית בקהילות אשכנז ומזרח אירופה בעקבות מספר פוגרומים שהתרחשו במשך האלף השני ביהודי אירופה.

האירוע הראשון הוא חלק ממסעי הצלב, בשנת 1171 (ד'תתקל"א) הועלו יהודי בלואה (בלואי"ש) בצרפת על המוקד, לאחר עלילת דם, בה הואשמו ברצח של נער נוצרי, ונצטוו כולם להתנצר. הם סירבו, ונידונו למוות בשריפה. כשעלו על המוקד, מתארים עדי ראייה כי שרו את "עלינו לשבח" עד שיצאה נשמתם.

בעקבות האירוע הטראגי, קבע רבנו תם, יום צום, שנשכח ברבות השנים בעקבות מאורעות מסעות הצלב שהגיעו לאחריו.

כמאתיים שנה לאחר מכן, חודש הצום ואמירת הסליחות, בעקבות הפוגרומים של רינדפלייש, מי שרצח את קהילות אשכנז, ואחראי בין השאר על כליאתו של מהר"ם מרוטנברג בכלא, ורצח תלמידו ר' מרדכי בן הלל.

עם התייצבות המצב באירופה, נשכח גם יום הצום, אך הוא נקבע בשלישית, בפולין כיום צום ותענית, בזמן גזירות ת"ח ת"ט, אז טבחו הקוזאקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי ביהודי אוקראינה ומזרח פולין. בכ' בסיון נפלה קהילת נימרוב ואיתה מספר גדול של יהודים, ולמעשה הוצמד יום האבל והצום ליום הקודם של חורבן הקהילות באשכנז.

המגן אברהם על השולחן ערוך מביא בהלכות תעניות: "גם נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין, נהרא נהרא ופשטיה, רפא שבריה כי מטה".

לאחר השואה, נקבע בקהילות יוצאי הונגריה, יום כ' בסיון כתאריך לציון שואת יהדות הונגריה, שהושמדה במשך 5 חודשים בקיץ 1944. עם זאת, גם כיום, בקושי אומרים את הסליחות ליום כ' בסיוון, וכיום נדיר למצוא בתי כנסת השומרים על המנהג, בעיקר בחצרות חסידים מקהילות רומניה והונגריה.

פיוט סליחות שחיבר ר' הילל בן יעקב על הטבח בקהילת בלואה

אֱמוּנֵי שְׁלוּמֵי יִשְׂרָאֵל גִּזְרָתָם כְּשֹׁהַם, נְטַשְׁתָּם זְנַחְתָּם וְהָיִיתָ כְּגִבּוֹר נִדְהָם, בְּתִתְּךָ בְּיַד רָשָׁע הַמְּזֹהָם, נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם.

בְּעֶשְׂרִים בְּסִיוָן גּוֹמֵר פֵּרוֹת וּמַפְרִיחַ, בְּתַתְּקְלָ"א לִפְרָט נִתְּנוּ בְיָדוֹ לְהַכְרִיחַ, כְּאֶחָד נִתְרַצּוּ לְהַעֲלוֹת לְאִשִּׁים לְהָרִיחַ, הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ.

גָּמַר לְכַלּוֹת נַפְשָׁם בְּלִי פִּדְיוֹם, בַּעֲצַת הָרָשָׁע הַמְּנֻוָּל לְהַרְחִיק הַתְּיוֹם, נְתָנָם בְּמִגְדָּל לְהַכְרִיחָם אָיֹם, אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם.

דָּבָר זֶה כְּשָׁמְעָם נִתְרַצּוּ יַחַד, כִּבְסִין נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע לְהָשִׁיב כְּאֶחָד, כֻּלָּם בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, מִטָּה הַמֻּשְׁלֶמֶת מִלְּהִכָּחֵד, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.

הֵם כְּעָנוּ עָלָיו נַשְׁלִיךְ יַהַב, וְלֹא נָשִׂים כִּסְלֵינוּ בֵּאלֹהֵי זָהָב, לַעֲרֹךְ מַעֲרָכָה צִוָּה קְדוֹשִׁים לְהַבְהֵב, וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַלַּהַב.

וַיֹּאמְרוּ לְהוֹצִיא אוֹתָם לְבֵית הַשְּׂרֵפָה, יַחְדָּיו שָׂמְחוּ כְּהַכְנָסַת כַּלָּה לְחֻפָּה, עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ שִׁבְּחוּ בְּנֶפֶשׁ כְּסוּפָה, הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה.

זִוְּגוּ יַחַד פִּרְחֵי כְּהֻנָּה בַּעֲנִיבָתָם, יְחִיאֵל וִיקוּתִיאֵל בִּכְהוּנָה וּבְשֵׁרוּתָם, בְּאַהַב נִמְתְּחוּ עַל הָעַמּוּד לִכְפּוֹתָם, הַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם.

חֻתְּמוּ בְּחוֹתַם קֹדֶשׁ בַּחוּרִים וִישִׁישִׁים, וְעָלוּ לְמִנְיָן וְהֵם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים, יְהוּדָה וְיִצְחָק מֹשֶׁה חֲסִידִים מְאֻשָּׁשִׁים, וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים.

טְבוּעִים בְּחוֹתָמָם אַרְבָּעָה בְּלִי כַחַד, בָּרוּךְ וּשְׁמוּאֵל אָחִיו נִגְוְעוּ כְּאַחַד, מְנַחֵם וִיהוּדָה אַחִים בְּאֵימָה וָפַחַד, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.

יַחַד הַנָּשִׁים לְבֵית הַמּוֹקֵד בְּחֵילֵךְ, אִשָּׁה רְעוּתָהּ מְזָרֶזֶת לְמַהֵר וְלֵילֵךְ, שְׁבַע עֶשְׂרֵה מֵהֶם נִמְנוּ בְּפֶלֶךְ, בִּשְׂמָחוֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.

כְּהַגִּיעַ הָאֵשׁ לַאֲסִירֵי יְדֵי הַכֹּהֲנִים, נִתְּקוּ הַמּוֹסֵרוֹת מֵעַל יְדֵי הַבָּנִים, צָרְחוּ צְרָפַתְנוּ הָאֵשׁ וְיָצָאנוּ כֵנִים, יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶך וְרוֹזְנִים.

לֹא שַׁךְ חֲרוֹן הַצּוֹרֵר מֵעֲלֵיהֶם, צִוָּה עֲבָדָיו לְהַחֲזִירָם לְבֵית מוֹקְדֵיהֶם, הַכֵּה וּפָצוֹעַ הִכּוּם בְּאָלוֹת וּבְמַקְלוֹתֵיהֶם, תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְיָ כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.

מַלְאֲכֵי מַעְלָה יִבְכָּיוּן עַל דַּאֲבוֹנָי, כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבַי וְגָדְלוּ יְגוֹנָי, שְׁלשֶׁת הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר נָפְלוּ לְפָנָי, וַיַּצִּקֻם לִפְנֵי יְיָ.

נוֹרָא וְאַדִּיר צוֹפֶה בְּעֶלְבּוֹן יְרֵאָיו, לְבָרֵר לְקָרְבְּנוֹתָיו מְשַׁבְּחָיו בַּנָּאָיו, בְּאֵלֶּה הַחֲסִידִים אֲשֶׁר נִקְרְאוּ מְקֹרָאָיו, הֵכִין יְיָ זֶבַח הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו.

סֶמֶךְ וְתֹקֶף אוֹת וּפֶלֶא לְגַדְּלָה, שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף לֹא כָלָה, עַיִן רָאֲתָה וְאֹזֶן שָׁמְעָה וּמִלְּלָה, נֵס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קשֶׁט סֶלָה.

עָמְדוּ בְנִסְיוֹנָם וְקִבְּלוּ דִין בַּעֲלִיזוֹת, וְלֹא נָסֹג אָחוֹר לֵב וְעֵינַיִם נְלוֹזוֹת, רְאוּיִם לִקְבּוֹעַ תְּפִלּוֹת עֲזִיזוֹת, וְנָצוּמָה וּנְבַקְשָׁה עַל זֹאת.

פְּדוּת וְכַפָּרָה יְחוֹקְקוּ לִישֻׁרוּן בַּסֵּפֶר, תַּעֲמוֹד זְכוּתָם לְעֻמָּם כַּעַס לְהָפֵר, עַלּ הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר.

צַדִּיק יִצְרַח אָפְסוּ חֲסִידֵי הַזֶּבַח, חֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו מָסְרוּ נַפְשָׁם לָאֶבַח, רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵירָיו בַּעֲלֵי הַטֶּבַח, כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח.

קָדוֹשׁ זָכֹר יִזְכֹּר זֹאת הָעֲקֵדָה, עִם עֲקֵדַת יִצְחָק אוֹתָהּ לְהֵעָנְדָה, רְצוּיָה וַעֲשׂוּיָה כַּדָּת וְכִתְעוּדָה, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה.

רָאֹה תִרְאֶה בְּעֳנִי יִשְׂרָאֵל, וְקַנֵּא לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּלְחָרְבוֹת אֲרִיאֵל, וּלְדַם חֲסִידֶךָ הַשָּׁפוּךְ הוֹאֵל, נְקֹם נִקְמַת בְנֵי יִשְׂרָאֵל.

שְׁפִיכַת דַּם חֲסִידֶיךָ לְעֵינֵינוּ תוֹדִיעַ, וְעַד מָתַי תִּהְיֶה כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ, אוֹיְבַי רִיב תָּרִיב וּדְמֵיהֶם תַּשְׁפִּיעַ, אֵל נְקָמוֹת יְיָ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ.

תָּבֹא תְפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְמַעְלָה לְמָעְלָה, אֶנְקַת אָסִיר וּדְמֵי חֲסִידֶיךָ לְהִתְקַבְּלָה, בַּהֲבִיאֲךָ עַל הָאוֹיֵב נֶחֱרָצָה וְכָלָה, תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה.

הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב בִּצְוָחָה וּבִנְהִימָה, מִדַּם שֶׁשָּׁפְכוּ יְדֵי עֵשָׁו לְהִנָּקְמָה, שְׂרֵפַת בֵּית הַבְּחִירָה וְתוֹרְתְךָ הַמְרוֹמָמָה, תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה.

יִתְאַשְּׁרוּ עַל מְחִיצָתָן הֲרוּגֵי בְלוּיֵשׁ, לֹא נִסְתַּפְּקוּ לוֹמַר יְיָ בְּקִרְבֵּינוּ הַיֵשׁ, נִתְחַזְקוּ בְּמָעוּזָם כְּמוֹ אַרְיֵה וָלַיִשׁ, לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ.

לָנֶצַח יָרִיב רִיבָם לְמַעַן שְׁמוֹ, יִוָדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ תְּשׁוּעַת נוֹאֲמוֹ, מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב מְהֵרָה בְּהִנָּקְמוֹ, הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ.

לְעֵמֶק הוֹרִידוּם בְּלֹא קֶבֶר לְהִשָּׁפֵט, רְאֵה וְהַבִּיטָה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט, קַיֶּם נָא בְּאוֹיְבַי הֶחָזוֹן וְהַמִּשְׁפָּט, וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט.

בִּינָה הֲגִיגִי אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי וְתוֹחַלְתִּי, שִׂימָה בְנֹאדְךָ וּלְפָנֶיךָ דִּמְעַת לֶחֱיָתִי, קַיֶּם נָא מְהֵרָה חֶזְיוֹן נְבוּאָתִי, וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי.

יַעַן עָבְרוּ חֹק וְחָלְפוּ תְעוּדָה, מִקְדָּשַׁי וְצִיּוֹן חָרְשׁוּ רֵיקָם לְהַעֲמִידָה, נִקְמַת הַדָּם וְנִקְמַת הֶחָמָס תַּצְמִידָה, מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה.

קַבֶּל נָא צְקוֹנִי אֵל עֶלְיוֹן, חִישׁ מִפְלָט וְהַצֵּל עַמְּךָ הָאֶבְיוֹן, תָּשִׁיב עִירְךָ וְנָוְךָ כְּמִקֶּדֶם בְּצִבְיוֹן, וַיְיָ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן.

חָזָק וְאַמִּיץ אָמֵן יֵאָמֵן בֶּאֱמוּנָה, דְּבָרוֹ הַטּוֹב יְמַהֵר וְיָחִישׁ לַהֲקִימֶנָּה, הֲמוֹן עִיר לְמַלֹּאוֹת וְאַרְמוֹן לְכוֹנְנָה, וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה.

אל מלא רחמים של כ' סיון

על הרב המאור הגדול מוהר"ר יחיאל מיכל דק"ק נימרוב הגדול שנהרג על קידוש השם בשנת ת"ח לפ"ק

אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים. אֵין כָּמוֹךָ בָּאִלְּמִים שׁוֹמֵעַ לְשַׁוְעַת עֲגוּמִים. הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה:

בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים. כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים. אֶת נִשְׁמַת הַגִּבּוֹרִים. דּוֹרְשֵׁי קַלִּים וַחֲמוּרִים. מַנְהִיגֵי עֲדַת יְשָׁרִים.נִשְׁחָטִים כְּאֵילִים וּכְפָרִים. בָּאוּ זֵדִים אֲרוּרִים. כְּדֹב אוֹרֵב בַּמִּסְתָּרִים. נַחֲלָתֵנוּ נֶהְפְּכָה לְזָרִים. הִשְׂבִּיעַנוּ לַעֲנָה וּמְרוֹרִים:

גְּאוֹנֵי עוֹלָם חֲסִידֵי אֶרֶץ. גוֹדְּרֵי גֶּדֶר וְעוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ. גָּעוּ עַל כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ. נָמוֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי אָרֶץ:

דָּוָה לִבֵּנוּ עַל עֲטֶרֶת רָאשֵׁנוּ. לְשֵׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. כִּי הִפְלָא יְיָ אֶת מַכּוֹתֵינוּ . וְהִכָּה שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵינוּ:

הוֹגֵי תּוֹרַת יְיָ לֵילוֹת וְיָמִים. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת בַּחוּרִים וַחֲכָמִים. הֻשְׁלְכוּ לָאָרֶץ לְמַטָּעֵי כְּרָמִים. נֶהֶפְכוּ לְדָם נְהָרוֹת וַאֲגַמִּים:

וָוֵי הָעַמּוּדִים וּמַעֲשֵׂה חִדּוּדִים. הִרְבִּיצוּ וְהֶעֱמִידוּ תַּלְמִידִים. בְּיַד בּוֹגְדִים וְשׁוֹדְדִים. הֵמָּה הָיוּ לִשְׂרֵפַת אֵשׁ יְקוּדִים:

זָהִיר וְזָרִיז בְּמִצְוַת אֵל. הָאַלּוּף הַגָּאוֹן הָרַב מוהר"ר יְחִיאֵל. נָשָׂא יָדוֹ וְלִבּוֹ לָאֵל. הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל:

חָמִיד וְרָגִיג לְעֵילָא וּלְתַתָּא. בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה. גָּזְרוּ רֹאשׁוֹ בְּחֶרֶב לְהוּטָה. רְאֵה יְיָ חֶרְפָּתֵנוּ וְהַבִּיטָה:

טַפְסְרֵי טֹהַר קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן. צָעֲקוּ חוּצָה מַר יִבְכָּיוּן. אֵיכָה הָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזָּיוֹן. שֹׁד וָשֶׁבֶר וְכִלָּיוֹן:

יָוָן וְקֵדָר הִסְכִּימוּ יַחַד. לַעֲקוֹר בֵּיצָתָן בְּאֵימָה וָפַחַד. יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. תִּפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד:

כָּל מַחֲמַדֵּי עַיִן. קִדְּמוּ בְּכָל כְּלֵי זַיִן. שָׂמוּ לְנֶגְדָּם כְּאַיִן. וּבָלְעוּם כְּהֶרֶף עַיִן:

לֹא הֶאֱמִינוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר. כִּי יָבֹא עֲלֵיהֶם אוֹיֵב וְצַר. דָּלוּ עֵינֵיהֶם וְצָעֲקוּ מַר. וְתִיטַב לַיְיָ מִשּׁוֹר פָּר:

מָסְרוּ נַפְשָׁם וּגְוִיָּתָם. מְפַרְפְּרִים הַיְלָדִים בְּחֵיק אִמּוֹתָם. כָּלוּ חַיֵּיהֶם וְרַבּוּ אַנְחוֹתָם. נְקֹם יְיָ נִקְמָתְךָ וְנִקְמָתָם:

נְקֹם יְיָ נְקָמָה. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה. הַטֵּל בֵּינֵיהֶם מְהוּמָה. וְהָיוּ לְבִזָּה וּלְשַׁמָּה:

סֵפֶר תּוֹרָה קָרְעוּ בַּחֲמָתָם. שְׂרָפוּהוּ וּדְרָסוּהוּ בַּהֲלִיכָתָם. לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִים אַיֵּה יִרְאָתָם. אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָם:

עוּרָה לָמָּה תִישַׁן. אֻמָּה בְּלֹא כְּתָב וְלָשׁוֹן. פָּשְׁטוּ יַד בְּבַת אִישׁוֹן. תְבַהֲלֵם וְתִרְדְּפֵם כְּבַנַּחַל קִישׁוֹן:

פִּתְאוֹם נִקְנְסָה מִיתָה חֲמוּרָה. עַל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן אַדִּירֵי הַתּוֹרָה. גַּם לֹא הָיְתָה לָהֶם קְבוּרָה. אֲרִיאֵל צָעֲקוּ מָרָה:

צַהֲלוּ וָרֹנּוּ הֲרוּגֵי הַקְּהִלּוֹת. כִּי נַפְשָׁם צְרוּרָה בְּעִלּוּי הָעִלּוֹת. לְרֵיחַ נִיחוֹחַ זְבָחִים וְעוֹלוֹת:

קוּמָה יְיָ וַיָּפֻצוּ אֹיְבֶיךָ. כִּי הוֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם עָלֶיךָ. מַלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ . נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ:

רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה כִּי יָרַדְנוּ מַטָּה מָטָה. עַל יְדֵי אֻמָּה שְׁפֵלָה וְתַתָּא. וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה וְלִמְחִתָּה:

שָׁמַיִם הֻשְׁלְכוּ לְאֶרֶץ שְׁאִיָּה. הָרַכָּה וְהָעֲנֻגָּה נְכֵאָה וּצְמֵאָה. אֵיכָה יִרְדְּפוּן אֶחָד מֵאָה. כַּפֵּר לְעַמְּךָ פֶּשַׁע וַחֲטָאָה:

תּוֹרָה תּוֹרָה חִגְרִי שַׂק וְהִתְפַּלְּשִׁי בַּעֲפָרִים. אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ דָּמָם כַּמַּיִם הַנִּגָּרִים. קַנֵּא לְתוֹרָתְךָ אֲשֶׁר שְׂרָפוּהָ זָרִים. הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יוֹצֵר הָרִים.

לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים. וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם יְיָ הוּא נַחֲלָתָם וְיָנוּחוּ בְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְנֹאמַר אָמֵן:

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 1 דיונים מיין לפי
1
הצרות מחמת שנאת חינם. שממליכים על בני ישראל
חושך לגויים. | 23-06-2019 12:00
שממליכים על בני ישראל שוחד מרמה והפרת אמונים, שנאת חינם פילוג ומחלוקות בעם. תאוות שלטון ובריחה מבית האסורים בכל מחיר. גם בהרס האומה. והחרפה שכיפה סרוגה משתף פעולה עם הרב וחורבן של מדינת. ועם ישראל. מחללי שם שמים ברבים.
אכן. כיפה סרוגה מטמאים את עם הקודש בשחיתות
אכן כן. | 23-06-2019 12:19
אכן כן