מכתב פתוח מלב אל לב לאחיי ואחיותי, הציבור הלאומי בישראל
אנחנו עומדים ומתבוננים,רואים אתכם מתפכחים את העיניים הפתוחות לרווחה. רואים אתכם תלושים, זעים אנה ואנה כשנפלה עליכם ההבנה, הבנה שאנחנו כבר הפנמנו מזמן.
נמכרנו כולנו לעבדים ושפחות,שבויי מלחמה במלחמת ה"ימין" וה"שמאל"במלחמת הפירוד, מלחמת ההפרד ומשול. כל צד עושה בנו כבשלו, ומקבל את חיותו מהמלחמה זה בזה בה כולנו מפסידים. ארץ ישראל, על חורבותיה ההולכים ונערמים בקצב הריסת בית יהודי ליום. הזהות היהודית, המרוטה משימושים פוליטיים אפלים וככלי משחק בידי הצדדים. הכלכלה המתקדמת, בה הסיכוי היחיד שלכם לרכוש דירה בארצכם הוא בהגרלה. הדם שלנו, אשר נהיה זול ומחירו הולך ופוחת בטרור מושתק כברווזים במטווח.
את הפחד והאימה מהשמאל (זוכרים את 92'??) דואגים להזין אתכם בכף אחת גדושה ליום,והפחד הזה גורם לכם לאכול ולבלוע עם הכף הזו, את הכל.
את הרמיסה של כל היקר לכם, את ההקפאה בחבלי ארצנו, את העינויים בילדינו, את המשוריינים לאויבנו, את הטילים על ערינו, את השרפה בשדותינו, את אבדן הצדק, את הקושי לסגור את החודש, את היתומים והאלמנות פעם בבנימין ופעם בשדרות, את התרופה לילדיכם, את האפליה המשפטית נגדיכם (חאן אל אחמר).
כשהפחד מאפשר למערכת בחירות להתמקד באיש אחד
כף הפחד הזו מאפשרת למערכת בחירות להתמקד באיש אחד, כן ביבי, לא ביבי. משככת ומנוונת את כל השאר, כאילו זה מה שחשוב. כאילו כל המציאות מתנקזת לאדם אחד, בו נתלות כל התקוות, הוא חזות הכל, שום דבר אחר לא חשוב.
לא ערכים ולא משפחה, לא ארץ ולא מדינה. רק ביבי. ואז, כשהשכרון שלו מציף, והסטירה היא מהמקפצה, אתם המומים. מסתכלים סביב בתדהמה והמציאות המרה שומטת תחת רגליכם את הקרקע.
אני רואה עוד ועוד מאמרים, כתבות ופוסטים שמבטאים את ההתפכחות. האם ביבי בכלל ימין? האם הוא הוא במעשיו, ראוי להיקרא בכלל מנהיג הימין? הנה, מתחיל ברוך ה' עיסוק בתוכן, במהות, במציאות.
ואז מתחילות זעקות השבר וחשבון הנפש. אתם אומרים- נרדמנו בשמירה, גנבו אותנו ואת ערכינו, ואף אחד לא דיבר, איש לא פצה פה.. אז, אחים ואחיות אהובים, תתבוננו שוב במציאות ותיווכחו שיש מי שדיבר, שזעק המלך הוא עירום, שניסה לפקוח את העיניים, שאמר זה לא ה"גוש" שחשוב- ארץ ישראל, הזהות היהודית, חירות הפרט חשובים. ועמל, יזע ודמע, בנה לבנה אחר לבנה, הציב אלטרנטיבה.
אלטרנטיבה של מהות, של ערכים, של של משמעות, של חזון. והנה חשבון הנפש האמיתי אותו יש לערוך. איפה הייתם? הנתתם כתף? שילבתם כוחות, באמון, באמונה בדרך, באחוות אחים לקידום המשותף והמאחד?את התשובה אם תהיו כנים, אתם כבר יודעים.
בואו נתכנס, נדבר, נשוחח ונתווכח
עוצמת ההתנגדות, השנאה והזלזול שהיא מנת חלקנו, אנחנו שזעקנו כל הזמן, שהעזנו להביט אל המציאות נכוחה, קשה לעיכול. ואף כי היא מגיעה ומציפה לעיתים, אני מסרבת להתרגל. ועכשיו, כשעיניכם פקוחות לרווחה, והמציאות חזקה מאלף מאמרי שטנה נגדינו אני קוראת לכם, אחים ואחיות, בואו!
בואו נתכנס, נדבר, נשוחח ונתווכח. בואו נצעד יחד, איש אל אחיו אישה אל רעותה, ונקדם את ערכינו ואת שחלמנו אלפיים שנה לעשות בארץ הטובה הזאת, נוביל את מדינת ישראל מציונות של קיום לציונות של יעוד.
ידינו הושטה לחיבורים, ואנו תקווה כי תימצא יד אחות, אך בין אם תימצא ובין אם לאו (גם האחרים צריכים לרצות, אתם יודעים..)אנחנו את תפקידנו נמשיך לעשות.
מחויבים לכ 120,000 אלף איש שנתנו לנו את קולם ולעוד רבים אחרים שבעזרת ה' יבואו כתוצאה מההתפכחות הזו שאנו עדים לה. בעוז ובאמונה, חדורי מטרה וענווה, נמשיך לתת אלטרנטיבה למדינת ישראל. כף הפחד עוד תשוב ,ביתר שאת, בבחירות הקרובות. ינסו להאכילכם בה בכל הכוח. זכרו, יש לכם בחירה, בחירה לסרב לה בנימוס. להגיד, הפעם אנחנו אומרים לא! הפעם אנו בוחרים בכל היקר והחשוב לנו באמת!בואו, היו חלק, כתף אל כתף, תנו לנו כוח. את הזלזול והשנאה, הניחו רגע בצד. זה צו השעה.
עו"ד יסכה בינה יועמ"ש מפלגת זהות, ראש מטה תורה עם זהות. אם לשישה תושבת עפרה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
