הכאב והחרדה הגדולה לכבוד התורה ולומדיה ניכר מדבריו של הרב ראובן פיירמן הי"ו. אך ברשות הרב מבקש להאיר כמה נקודות.

לענ"ד , טרם היציאה בקריאה גדולה לרבני ישראל לבקש שיטילו על עצמם סייגים בשיח עם נשים, יש לתת את הדעת על המכלול והשלכותיו, כדלהלן.

1. אין צל של ספק כי במערכת יחסים בין המינים נדרשת זהירות גדולה, שעיקרה והדרכתה מבוססת ע"פ שורת ההלכה הפסוקה לנו וכל אחד נדרש להוסיף סייגים בהתאם לאישיותו ונפשו הפרטית.

2. קיימת הבחנה ברורה בין מערכת יחסים טיפולית בין איש מקצוע לרב. כאשר לרב אין כלים ומודעות ל'העברות והשלכות' המתהוות ביחסים בין המינים ומרצון כן וטהור לסייע עשוי למצוא את עצמו הרב או כל אדם אחר בלתי מקצועי, בביצה טובענית של הסחפות רגשית ומתעתעת. ברור שגם איש מקצוע עשוי 'לאבד כיוון' אך זה כבר מתוך מקום של מודעות ובחירה.

3. קיים הבדל מהותי בין ייעוץ נקודתי לבין טיפול, ברור מבחינה אתית ויושרה בסיסית, כי רבנים נטולי הכשרה מקצועית מתאימה מנועים מלהיכנס לשיח בנבכי הנפש ובקונפליקטים תוך נפשיים של הפונים אליהם, ממלא החשש מהסחפות בייעוץ נקודתי, מתייתרת לחלוטין. ממוצא דברים נסיק, כי ראשיתה של פוגענות עשויה להתפתח מחוסר אחריות לתת מענה ללא הכשרה מקצועית ראויה.

4. צריך לזכור כי מימים ימימה רבנים רבים נתנו מענה ועידוד בפשטות ובצניעות, מסופקני האם בשל כשל של בודדים ראוי לגזור סייגים על כולם מעבר לשורת ההלכה ולייצר דריכות וחשדנות במפגש בין המינים.

5. ההצעה דנן, עשויה להפוך כל רב שינהג אחרת כלוקה בחוסר צניעות וכפוגען פוטנציאלי רח"ל.

6. בהתאם להצעה זאת, נאסור גם מפגש פרטני של רב/נית עם תלמיד/ה מכיון שהיו תקלות קשות גם ביחסים בין בני אותו המין.

7. הניסיון מלמד כי כשלים מעין אלו של ניצול מרות וסמכות וכיוב', נובע ממערכת יחסים לא בריאה ופעמים רבות תמצא דווקא בחברות עם כללי צניעות נוקשים. צניעות צריכה להיות מאוגדת עם נורמליות של חיים בריאה.

8. למרות הרצון הטוב שבבסיס ההצעה נדמה לי כי סייגים מעין אלו ראוי שינוסחו ע"י זקני העדה מתוך הסכמה רחבה ואחריות ציבורית.

בברכת "וטהר לבנו לעבדך באמת".

=======

הרב שמעון בן שעיה מלמד תורה במסגרות תורניות, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי. הוא רב בארגון 'רבני דרך אמונה'