האם לומדי התורה ועוסקיה מוגנים מפני נפילה? באופן מוחלט – לא. אבל מעט יותר.
מעט יותר כי חלק מתרבות החיים של לומדי התורה היא תיקון המידות וכוונון המעשים; כי התורה מדריכה את האדם בבחירה בטוב ובמאיסה ברע; כי מימוש התשוקה לקדושה ולקרבת א-לוהים מחייבת נקיות כפיים וברות לבב; כי המחסומים שהתורה מציבה בפני התדרדרות נמצאים הרחק מהתהום העמוקה; כי המאור שבתורה מאיר בנשמה, ועוד ועוד.
אבל לא – כי לעולם מסגרת אינה מבטיחה דבר אלא רק מאפשרת; כי התורה עלולה להפוך לסמא דמותא, ולא תמיד היא סם החיים; כי גבהות הלב מכשילה את האדם גם כלפי בני אדם אחרים ("כמה מכוער") וגם כלפי התורה ("אני ארבה ולא אסור"); כי התורה עלולה להעצים דווקא את פגמיו של האדם; ועוד ועוד.
האם אפוא לא ניתן לתת עוד אמון? ניתן – אבל בזהירות. ניתן – כי רוב מוחלט של לומדי התורה מתברכים ממנה. אבל בזהירות – כי לעולם צריך לשמור על עיניים פקוחות, ואם דבר מה נראה לא מכוון, ומריח לא מכוון, ונשמע לא מכוון – הוא לא מכוון.
אלף הצדקות אינן עומדות במבחן הפשוט של זהירות מלהיות נבל ברשות התורה.
=======
המאמר פורסם בקבוצת 'זיקים' בוואטסאפ ובפייסבוק
אחלה הרב יובל למרות ששמעתי שהרב טל אמר עליך שאתה מהערב רב חחחחחחחחחחח איי איי איי כל הרבנים נדפקו בשכל לכו תעבדו תאדמה תקבלו ממנה קצת אמונה קצת שכל אתם מוזמנים לבוא לעבוד אצלי לשיקום נפשי