תחרות המצמוצים של ליברמן/ מה יש לו להפסיד?

הדבר החשוב לליברמן זו התדמית של הבולדוזר הלא צפוי שלא רואה אף אחד ממטר. הקדנציה במשרד הביטחון שחקה לו את התדמית הזו עד דק, כשכל פעם הזכירו לו את האיום על הנייה שיחוסל תוך 48 שעות.

כמעשה אחרון הוא קפץ מהעגלה ששעטה לעבר הבחירות לפני הדקה ה-90, כשהאכזבה הציבורית מהנעשה מול רצועת עזה הייתה השיא. בנט איים ואביגדור מימש, כזכור. מאז הוא למד לשמר את הקלף הכי חזק שלו. וגם עכשיו הוא מחזיק את הקלפים והופך מושיעם של ישראל.

חשוב לזכור, רוב הציבור בישראל בהם חלקים נרחבים ממצביעי ליכוד, אפילו מהבית היהודי על פלגיו וחלקיו השונים רואים את הדברים כמו ליברמן בסוגיית הגיוס ובשאר סוגיות הדת והמדינה. שלא לדבר על כולנו, כחול לבן ושמאלה. הבעיה היחידה איתה הוא יצטרך להתמודד זו האשמה שהוא מפיל ממשלת ימין. כשמפנים את זה לציונות הדתית היא קופאת ומרגישה אחריות ואז מתקפלת, אצל ליברמן לא בטוח שזה יעבוד.

וכמו שאמרנו הדימוי של הבולדוזר שלא רואה בעיניים חשובה לו יותר. הוא יפמפם שזו ממשלה חרדית- חרד"לית ולא ימנית. יוסיף על כך את הביקורת על עזה ויוכל אולי לצאת מזה, אם נתניהו לא ילך לו על הראש כמפיל ממשלת ימין ובמהלומות הללו גם נתניהו יכול לחטוף. ולרוב הם נזהרים זה בכבודו של זה.

מי מפסיד מבחירות חוזרות?

על אף שקל לדעת איך נכנסים לבחירות וקשה לדעת איך יוצאים, ליברמן יכול להרשות לעצמו למצמץ אחרון. זה הדבר היחיד שנותר לו כעת, על אף שהתרחקות מחלום שר הביטחון בשנית תהיה כואבת. הביצור של נתניהו לעוד עשור כואבת לו יותר, יחד עם בכירים רבים במערכת הפוליטית.

במצב של בחירות חוזרות ידו של נתניהו על התחתונה, אמנם הוא גאון, אבל הסיטואציה לא פשוטה. חוק החסינות יצא מהשק והביקורת על המהלך מגיעה אפילו מהימין, האופוזיציה הרבה יותר לוחמנית והקרב יהיה הרבה יותר אישי ומר ממה שראינו. אם עד הבחירות הללו זה היה האם נתניהו זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו, הפעם זה יהיה האם לנתניהו יש מנדט לבצר את שלטונו מהליכים משפטיים והמערכה הזו קשה ואישית הרבה יותר.

הלחץ בבלפור

ביצור שלטון נתניהו יכול להביא לשיתופי פעולה גם מתוך הליכוד, כפי שרמז על כך ליברמן כדי ליצור פאניקה בבלפור, וגם תחנות הצדק יכולות לפתע לטחון מהר מאוד מחשש שיישארו בלא יכולת השפעה לנוכחת הגחמות להעניק חסינות לנתניהו.

בעוד ארבעה ימים המנדט חוזר לריבלין שיכול להטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ אחר. נתניהו כבר תווה מתווה בו הרכבת הממשלה מוטלת על גדעון סער, הוא לא רוצה לבדוק אם אכן זה יתממש.

לכן הלחץ בבלפור הוא גדול ביותר, ושם מנסים להשיב אש לליברמן ולומר לו שהסיכויים שלו להימחק גדולים והולכים עם האיום הלאה. לראות האם ליברמן ישבר. או לנסות להעביר את הלחץ לחרדים. שם בעבר כבר הסכימו כולם למתווה הגיוס, עד שהאדמו"ר מגור טרף את הקלפים.

האם ניתן להקים קואליציה עם דגל התורה ובלי אגודת ישראל? זו שאלה שבוודאי נתניהו בוחן אותה לעומק. כי הוא חייב פתרון יצירתי להעביר את החוק כשהחרדים ישתמשו ב"גויים של שבת", שיעבירו להם את החוק כשהם יצאו מהמליאה. ליצמן היום אותת שהוא לא הולך להתגמש והשאיר את נתניהו לבד עם הבעיה.

עכשיו השעה דוחקת. מוחם של נתניהו ונתן אשל עובדים שעות נוספות. כמו בחידה שבה צריך להעביר את החסה, הזאב והכבשה בסירה אחת מגדה אחת לשנייה בלי שיאכלו זה את זה, הם חייבים למצוא פתרון. ובהתחשב בקילומטרז' של נתניהו הוא אלוף בזה. הימים הקרובים יהיו המבחן