כיצד עתיד להיראות העולם האוטופי?

פרשתנו איננה מתארת עולם רגיל אלא עולם שמתנהל בצורה עליונה, המוסר נמצא בשיא פיתוחו וכל מערכות החיים שייכות למסגרת חיים אלוקית. המחלוקת בין ר' יהודה לר' שמעון טמונה בעצם השאלה: כיצד עתיד להיראות העולם האוטופי?

כיצד עתיד להיראות העולם האוטופי?
  (צילום: שאטרסטוק)

אחת הברכות המרתקות שהעסיקה רבות את חכמי ישראל, היא ברכת השלום העתידי הצפוי לעם ישראל. כפי שראינו, הברכות המצויות בפרשתנו עומדת כתנאי לקיום המצוות האמורות בפרשת הקודמת, שייכות והתמסרות למצוות התורה מוציאות מהמציאות הטבעית את הטוב העליון הגנוז בה. התורה מציינת שהשלום עתיד להוליד מציאות של השבתת המזיקים מן הארץ: "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם". מציאות של רוע, כאב, אכזריות ומלחמות עתידה לסור מן העולם. באופן פשוט, הרי שתהליך זה מחויב לאור מציאות השלום.

שניים מגדולי התנאים נחלקו במדרש בביאור משמעות הפסוק: "והשבתי חיה רעה מן הארץ – ר' יהודה אומר מעבירם מן העולם, ר' שמעון אומר משביתן שלא יזוקו". לפי ר' יהודה משמעות הברכה היא שמציאותית לא יהיו חיות מזיקות בעולם. אולם לשיטת ר' שמעון בר יוחאי התהליך המשמעותי שהמציאות עתידה לעבור, איננו שם פעמיו אחר ביטול הרוע והשמדתו, אלא אחר זיכוכו ועידונו. מי מבין השניים צודק יותר?

פרשתנו איננה מתארת עולם רגיל אלא עולם שמתנהל בצורה עליונה, המוסר נמצא בשיא פיתוחו וכל מערכות החיים שייכות למסגרת חיים אלוקית. המחלוקת בין ר' יהודה לר' שמעון טמונה בעצם השאלה: כיצד עתיד להיראות העולם האוטופי?

הרמב"ן רואה בתפיסתו של ר' שמעון גילוי נכון יותר של המציאות העתידית: "ועל דעת רבי שמעון שאמר משביתן שלא יזיקו (שם) יאמר והשבתי רעת החיות מן הארץ והוא הנכון".

בעולם העתידי, סבור הרמב"ן, תפיסתו של ר' שמעון מדויקת פי כמה משל ר' יהודה. גם אם תוצאת הברכה יכולה להיות מקבילה בין ר' יהודה ור' שמעון, דהיינו – האדם לא יצטרך לפחד מחיות רעות, הרי שלדברי ר' שמעון התיקון צריך להיות פנימי, ואין להסתפק בתיקון חיצוני. לפי הרמב"ן, המבט של ר' שמעון מחפש אחר השבח העליון ביותר של ה'. השבח המלא מופיע דווקא על ידי תיקון עמוק ופנימי של הדבר. האופן בו קורא ר' שמעון את פרשת השבוע, מלמד על כך שהשלום עתיד לזכך ולטהר את המציאות, לאמור: איננו מבטלים את הרוע מן העולם אלא מהפכים אותו לכלי המחזיק ברכה.

ר' שמעון בר יוחאי, שיום פטירתו חל השבוע, חשף וחידד את הפן הנסתר בתורה, המבט שאינו רואה רק את העולם הנגלה, אלא גם את העולם הנסתר שמבעד למילים. דוד המלך ע"ה ביקש מה': "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". דורשי רשומות זיהו במילה 'גל' רמז לתאריך ל"ג בעומר, יום שבו התגלו "נפלאות" התורה. מבטו של ר' שמעון מעורר כיוון מרתק על משמעות השלום בזמן הגאולה, כזה שאינו דוחה את הרשעים אלא מתקנם ומעדנם.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
11 תגובות - 11 דיונים מיין לפי
1
מקסים ומעניין
שירן רווח | 24-05-2019 12:03
ומה שמעניין במיוחד הוא שזה אותו רבי שמעון שביציאתו הראשונה מהמערה התקשה לראות איך ניתן לעדן את העולם ורצה להחריב מה שלא בדיוק מתכתב עם הקודש...
2
כרגיל מעניין ומרתק
דוד | 24-05-2019 12:50
כרגיל מעניין ומרתק
3
יישר כח!!!נפלא כמו כל שבוע
אורי | 24-05-2019 12:55
ומזל טוב לחתונה!
4
מתיקות פשוט מתיקות
שלומי נפתלי | 24-05-2019 13:30
הראיה קוק מתמוגג מנחת למעלה
5
משוב על המאמר
אורלי | 24-05-2019 14:26
כל פעם מחדש לומדת משהו, יש כח
6
משוב
אבשלום | 24-05-2019 14:27
כמה מעניין , חשיבה אחרת
7
אלוף!
מנ"כ | 24-05-2019 16:55
דבר תורה מקסים ומרענן לשולחן השבת. שתזכה להפיץ תורה ולהאדירה. שבת שלום.
8
מדהים!!
עמיחי | 24-05-2019 17:21
שבת שלום
9
קישור מבריק
ירדן | 24-05-2019 18:21
דברים יפים מאוד
10
נושא חשוב
תמר | 25-05-2019 20:57
מעניין מאוד
11
עונג לקראת את המאמר
נסים | 26-05-2019 14:03
כתיבה יפה עם עומק המשך כל שבוע