"עורכי דין זה לא מכונית יפה ורולקס – זה ערכים ועשייה"

עו"ד גליה שמילוביץ' גרינגרד, ראשת סיעת לתכלית ראויה המתמודדת בבחירות ללשכת עורכי הדין בראיון לסרוגים על החשיבות מבחינתה לשינוי לאחר עידן אפי נווה: "במשך 4 שנים לא שמעת אף מילה על הרבה דברים שהיו צריכים לצאת החוצה. עכשיו יש חלון הזדמנויות לשינוי"

עו"ד גליה שמילוביץ' גרינגרד: "עכשיו יש חלון הזדמנויות לשינוי"

סיעת לתכלית ראויה מתמודדת בבחירות ללשכת עורכי הדין על המועצה הארצית, ועם רשימות למחוז חיפה, מרכז ותל אביב. הייחודיות של הסיעה נעוצה ברוב הנשי הבולט ברשימה: "הנשים מהוות 60% מעורכי הדין", אומרת עו"ד שמילוביץ' גרינגרד, "ובמועצה אנחנו רק 9. נכון וצריך להביא יותר את הקול של עורכות הדין, ובכלל של כולם: דתיים, חרדיים, חילונים, ערבים, דרוזים, נשים וגברים. זה האינטרס של כולם, לא מגזר ולא מגדר".

זו הפעם השלישית שהסיעה רצה (בפעם הקודמת לא נכנסה למועצה) והפעם בסיעה מכוונים להישג של 3 קולות במועצה – הישג גדול יחסית לרשימה עצמאית: "עושים הרבה טלפונים והרבה מאוד מפגשים". ברשימה ישנם עורכי דין ידועים כמו חגית לרנאו – המשנה לסנגור הארצי, והפעיל החברתי ובייחוד בדיני עבודה ששיתף פעולה בעבר עם ח"כ שלי יחימוביץ' – עו"ד ערן גולן.

בחירות בלשכת עורכי הדין במספרים:

  • מספר עורכי הדין בלשכה: 67,546
  • המועצה הארצית: 48 מושבים
  • תקציב הלשכה: מוערך ב-70 מיליון ש"ח (מתוכם: הכנסות מדמי חבר 54 מיליון ש"ח)
  • תקציב החברה הכלכלית של הלשכה: מוערך ב-20 מיליון ש"ח
  • משנת 1962 כיהנו 11 ראשי לשכה
  • ראש לשכת עורכי הדין הזמני: עו"ד אבי חימי שהחליף את עו"ד אפי נווה.
  • יום הבחירות: 18.6.19 | יו"ר הלשכה | חברי המועצה הארצית | יו"ר וועדי המחוזות | חברי וועודי המחוזות
  • אחוז הצבעה בבחירות הקודמות בשנת 2015: 28.5%.

ברשימה יש גם ייצוג חרדי. יש לזכור שעורכות דין אינן יכולות לרוב לרוץ במסגרת חרדית, ורשימת לתכלית ראויה שמה לה לתת לכל המגזרים ניראות וייצוג. כך למשל עו"ד ונוטריון אסתר גרשוני, 45, בעלת משרד עצמאי בתחום מקרקעין, חוזים, צוואות וייפוי כוח. גרשוני ניהלה בעבר את פרוייקט "אח בוגר" לילדים ולנוער בסיכון בגרעין התורני באשקלון, והשתלבותה בסיעה החברתית היה אך ברור.

אבל גרשוני לא רואה במגזריות או בפן הדתי כמעלה או מוריד: "הייצוג בלשכה לא צריך להיות קשור לדת", אומרת גרשוני, "אין צורך במפלגה מגזרית. האינטרסים אמורים להיות משותפים. החוזקה של הסיעה שלנו היא הגיוון – להיות מסוגלים להראות שאפשר להביא במה רחבה לכלל עורכי הדין. הייצוג שלנו כעורכי דין, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ הוא חשוב, שלא יחזרו המחזות שראינו בעידן של נווה שפגעו באמון הציבור ובכלל במערכת המשפט".

גרשוני, יחד עם עו"ד שמואל קמיל  גם מהמגזר החרדי, יתמודדו גם על נציגות בירושלים מטעם הסיעה: "יש חשיבות פנימה, להשפעה של אתי (אסתר גרשוני י.ל) ושל שמואל בתוך הסיעה שהם מייצגים קול אחר", אומרת שמילוביץ', "בלשכה צריך לשמור על האינטרסים של כולם, לכן הקול של אתי ושמואל חשובים".

עו"ד אסתר גרשוני: "אין צורך במפלגה מגזרית".

"הכסף של עורכי הדין הוא לא הפקרות"

עו"ד גליה שמילוביץ' גרינגרד, 45, שותפה-מנהלת בעשור האחרון במשרד עורכות הדין מילוביץ גרינגרד פושרטט ושות' העוסק בתחומים מסחרי, תאגידים, נדל"ן ודיני עבודה. בעשייה הציבורית לשמילוביץ' רקורד נרחב בעשייה ציבורית וליווי יוזמות בתחומים חברתיים.

שמילוביץ' רואה בסיעת לתכלית ראויה כדרך לממש בראש ובראשונה את קידום הנושאים המקצועיים בלשכה: "לשכת עורכי הדין צריכה להיות ללא מעורבות פוליטית מפלגתית ארצית, אין שום מקום להשפעות אלו שפגעו מאוד בלשכה ובציבור עורכי הדין. צריכים לפעול לפי המטרות".

מהן המטרות שלכם? "בנושאים המקצועיים: בלשכה עצמה אין מנהל תקין, היא מעולם לא פרסמה דו"ח כספי מבוקר, לא עושה מכרזים על מנויים ועל וועדות ועל תפקידים – ואתה לא יודע לאן הולך הכסף, וזה פוגע במוניטין, בוועדות המקצועיות, תקציבים והרצאות וכנסים מחולקים למקורבים. זו לשכה שפועלת בניגוד למטרתה לשרת את כלל עורכי הדין: דתיים, חילונים, וצריכים להיות קריטריונים ברורים לשקיפות מלאה – הכסף הוא לא הפקרות".

לפי שמילוביץ' חוסר השקיפות פוגע בסוף בעורכי דין שכן הלשכה אמורה לשרת את כלל עורכי הדין ולא מקורבים בלבד, לדוגמא היא מביאה את נושא הבוררות: "בקדנציה של אפי נווה הוא ביטל את מוסד הבוררות, ורק מקורבים קיבלו תיקי בוררות. המטרה הראשית בנושא המקצועי זה מנהל תקין – הלשכה היא גוף שאמור להיות מבוקר, בשקיפות".

"מנהל תקין זה גם לתת מקום לכלל המגוון של עורכי הדין. הרשימה שלנו החליטה שכדי לעשות את זה – נכון להביא גיוון, ויותר את הקול של עורכות הדין. נכון להיום ישנן רק 9 במועצה בעוד אנחנו 60% מהמקצוע. צריך גיוון בכל הקשת: מיעוטים ערביים, דרוזים, וחילונים ודתיים וחרדים כאחד. למצוא את הנציגים באוכלוסייה שמזדהים עם הרצון להביא עשייה לעורכי הדין. זה האינטרס של כולם – לא רק מגזר ולא רק מגדר".

להביא עשייה לעורכי הדין – איזו עשייה מעבר למקצוע עצמו? "כולנו בסיעה מאמינים שחלק מעורכי הדין התבלבלו בכבוד המקצוע, והם התרגלו שכבוד המקצוע כולל חליפה ושעון רולקס ומכונית יפה וככה הם מציגים את עצמם בציבור. אנחנו חושבים שכבוד המקצוע הוא אמירה ערכית, משפטית, ועשייה ציבורית בכל מיני זירות. עשייה כזו צריכה להיות בכל מקום ולכבד את האמונה של כל אחד, כלי משפטי הוא כלי אדיר לעשייה כזו ואני שמחה שיש התעוררות של עורכי דין שמדברים ערכים".

איך אפשר להשתמש בכלי משפטי לעשייה ציבורית? "אני יכולה להביא דוגמא את ה-'עסקים החברתיים' שקידמתי עוד לפני שנכנסתי ללשכה. הנושא של עסקים חברתיים – עסקים שאינם למטרות רווח אלא לפעולות חברתיות –  לא קיים בחוק ולא הצלחנו לקדם אותו ואין חקיקה שמאפשרת לעסקים חברתיים לצמוח. זה יכול להיות מקום שמשלב בעלי מוגבלויות, וזה יכול להיות קידום מפעל של נשים דרוזיות לקוסמטיקה. הרווחים של המקום תורמים לעשייה בתוך הקהילה. זה הרעיון של כבוד המקצוע. אם לשכת עורכי הדין תדע לתמוך ולקדם נושאים חברתיים – כל עורכי הדין ירוויחו".

"חלון הזדמנויות לשינוי"

סיעת לתכלית ראויה הייתה מהמובילים במאבק בוועדת הבחירות על שצמצמה את מספר הקלפיות ל-44 קלפיות בלבד על אף הגידול במספר עורכי הדין מאז הבחירות הקודמות. הסיעה שלחה ליו"ר וועדת הבחירות בלשכה עו"ד חיים קנת, בקשה להורות על ביטוח החלטתה של הוועדה בעניין פריסת הקלפיות: "החלטה זו נוגדת את יסודות הליך הבחירות הדמוקרטי, את תכליתו של חוק הבחירות ואת דיני הבחירות, ועל כן היא פסולה מיסודה".

במכתב נימקו את בקשתם והראו כי צמצום מספר הקלפיות מוריד את אחוז ההצבעה והוביל לירידה דרמטית במספר המצביעים שמימשו את זכותם: "נתונים אלו מדברים בעד עצמם וחותרים תחת הרעיון לפיו הכרעה על מוסדות לשכת עורכי הדין צריכים לקרב את הבוחרים בעלי זכות הבחירה אל הקלפי, ובכך לממש את הרעיון בו תוצאות הבחירות משקפות באופן מיטבי את ציבור הבוחרים המקסימלי".

לדבריהם, החלטת וועדת הבחירות "חותרת תחת רעיון ראוי זה וניכר כי לכל הפחות ראוי לנמקה על מנת לאפשר למתמודדים ברשימות השונות לפעול לבחינת החלטות ועדה".

מדוע היה חשוב לכם להיאבק במספר הקלפיות? "אנחנו יודעים שהלשכה תקצבה את הבחירות בסכום נכבד (מעל 2.6 מיליון ש"ח) – עם תקציב כזה אתה יכול לפתוח קלפיות גם במתנ"ס השכונתי. אז למה לצמצם? הלשכה יודעת שאחוז הצבעה בבחירות האחרונות היה הנמוך אי פעם. המקורבים והעסקנים שסביב הלשכה, בערך 10,000 איש הם יעמדו גם שעות בתור, ישלמו על חניות, יבואו באוטובוסים, אלה האנשים שהצביעו גם פעם קודמת לאפי נווה והיו המרוויחים הגדולים מבחירתו. ככל שאתה תצמצם את הקלפיות אתה בעצם דואג לכך שרק האנשים האלה יצביעו וימשיכו לעשות מה שהם רוצים עם קרוב ל-100 מיליון ש"ח של עורכי הדין".

שמילוביץ' אבל עם בשורות טובות: בעקבות המכתב לוועדה, כבר הוסיפו עוד קלפיות "וכנראה המספר יגדל למעל 100 קלפיות" – יותר אפילו מהבחירות הקודמות.

אוקיי, דיברנו על שקיפות. איך אצלכם פועל עניין התרומות? "יכולה לומר בגלוי שהתקציב עד כה הוא 24,000 ש"ח וכולו מתרומות של אנשי הרשימה ובני משפחה. מראש הגבלנו לתרומות קטנות בלבד, וכל אחד מהסיעה הביא 1000 ש"ח".

לרשימה עצמאית וקטנה יש סיכוי להיבחר, לשנות ולהשפיע? "בבחירות הקודמות היו אלו 2 הרשימות הגדולות שהתמודד. עכשיו יש חלון הזדמנויות לשינוי. הבעייה הכי גדולה בלשכה הייתה הדממה – במשך 4 שנים לא שמעת אף פעילה על הרבה דברים שהיו צריכים לצאת החוצה. כל מי שהיה קשור היה צריך לקום ולהתפטר מהמועצה. עורך דין מצופה ממנו לשאול: איפה הדו"ח הכספי השנתי? או איפה המכרז של המבקרת? איפה הדברים האלה? זו הסיבה שאנחנו בחרנו 27 עורכי דין לא נגועים, נקיי כפיים באופן מובהק. גם אם נכניס 3 מהרשימה זה נהדר והם יהיו הנציגים שישאלו מה שמצופה מהם לשאול וישנו".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו