ביקורת סרטים: ג'ון וויק 3• משאיר את המוח בצד

קיאנו ריבס, האיש, האגדה ממשיך את סאגת "ג'ון וויק" וחוזר למסך בסרט שלישי. מבקר הסרטים שלנו, אור רייכרט יצא לראות את הסרט ויש לו המלצה חמה לכל מי שרוצה ליהנות מהסרט

ביקורת סרטים: ג'ון וויק 3• משאיר את המוח בצד
  (צילום: יחצ)

ביקורת סרטים: ג'ון וויק 3

קיאנו ריבס, האיש, האגדה, והפרצוף התקוע היחיד שהוא יודע לעשות ממשיך את סאגת "ג'ון וויק", כאילו אנחנו לא בשנת 2019. עוד בשנות השמונים העליזות, כשמצאו את הנוסחה הנכונה לסרט-כלום, פרחו כל גיבורי הטראש השריריים. סטאלון, שוורצנגר, וואן-דאם, וויליס וכו'. נכנסת לסרט כי ידעת מה אתה רוצה. מכות, דם והמון גופות. וזה עבד.

משפטי קאלט וקאצ'-פרייז שלטו ביד רמה. זה סליזי, זה נחות, זה קיטשי אבל כולם אהבו את זה. שוורצנגר היה המלך. עשרות משפטים שלו עד היום הם אבן דרך בקולנוע האמריקאי של בומים גדולים.

ג'ון וויק 3

ציון כללי
לסרט

מדד
הצניעות

למה תכה
רעך

מי ומי
ההולכים

בשנות האלפיים הסרקזם נכנס חזק. בכדי לעבור את רף הקיטשיות, נכנס המון הומור ודברים יותר גדולים שהתרסקו/התפוצצו בכדי למזער את העובדה שאין באמת תסריט ואז הגיע ג'ון וויק, בכיכובו של הדחליל האנושי ריבס, שמעולם לא הצליח לעשות יותר מדמות אחת. והוא רצח כל כך הרבה אנשים בגלל הכלב שלו, שפשוט לא הצלחת להוריד את העיניים מהבלט המדמם שתמיד כולל שני כדורים בראש ועוד כדור בראש לווידוא הריגה.



הסרט הראשון עוד ניסה לקחת את עצמו ברצינות, אבל הקהל הבין שיש פה זהב קאלטי. משפטי קאלט, תסריט נחות והמון מוות. חזרנו לשנות השמונים, אבל עם חליפה וכוריאוגרפיה של המטריקס (שלום לורנס פישבורן) פוגש את הארי המזוהם.

הסרט מתחיל מהמקום שהסרט השני נגמר, ובו ג'ון וויק מגורש מהאגודה הסודית של המתנקשים ויש פרס על ראשו. מנהל המלון שבו התרחשה הנקמה של ג'ון, נותן לו שעה להסדיר את ענייניו ולאחר מכן מתיר את דמו.

ומסתבר שהאגודה הסודית הזו, העונה לשם "השולחן", יש לה חוקים ויש לה כללים וכולם צריכים לתת את הדין. ג'ון יוצא למסע לנסות לטהר את שמו, ובדרך מניח כמויות של גופות שלא היו מביישות את סטאלין.

התסריט הנחות לא מפריע ליהנות מהופעת בלט מרשימה של אמנויות לחימה, וכמעט כל כלי נשק שבני האדם יצרו מאז שגילו שאבן צור שנשברת יכולה לחתוך.

המון רפרנסים חמודים לסרטי קאלט שונים כמו "הטוב הרע והמכוער" בסצנה חביבה של הרכבת אקדח תופי, או "קיל ביל" בסגמנט על אופנועים.

בניגוד לסרט הראשון והשני, הסרט הזה לוקח את עצמו בקלילות ומפזר המון הומור, בין אם גרפי של מוות קשה או בין אם סיטואציות מוזרות.

האלי ברי צצה לכמה דקות מגושמות, אבל באמת נותנת הצגה, היא השחקנית אסיה קייט דילון (מייסון מ"מיליארדים"). שמייצגת את "השולחן".

כמויות של מוחות מתעופפים ברמה שחלקים מהם עפו עליי מהמסך. מצד שני, את המוח שלי השארתי מחוץ לקולנוע, אז סבבה.

#סולם_רייכרט:

הטוב: כמויות של מוות
הרע: קיאנו ריבס
המכוער: טוקו. רק חסר שהוא היה צץ.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע