בחירות בלשכה: ראש הסיעה הדתית, עו"ד יצחק נטוביץ' בראיון לסרוגים

עו"ד יצחק נטוביץ', ראש הסיעה הדתית "אמונה במשפט" בראיון לסרוגים על המהפכה בלשכת עורכי הדין: "לימדנו אותם מה זה יהדות", על מערכת המשפט: "צריך שינויים", ועל מינוי דיינים: "נדאג שהוועדה תהיה אצלנו"

צילום: יוני רייף

סיעת "אמונה במשפט" המתמודדת על מקומות במועצה הארצית ובמחוזות הגדולים, כבר עם כמה הישגים בבחירות הנוכחיות לאחר שהצליחו למנוע את בחירת השופט דנציגר כנציג הלשכה בוועדה למינוי שופטים.

"ניסו לעשות מחטף", מסביר יו"ר סיעת "אמונה במשפט" לסרוגים, "ניסו לבחור את המחליף של אפי לפני הבחירות ללשכה – זו לא התנהגות ניאותה. אנחנו היינו 4 הצבעות נגד וצירפנו עוד חברים ומנענו את זה. לדעתי, עד כמה שאני מבין, חימי [=יו"ר הלשכה הזמני י.ל] קצת התחרט לאחר מכן וחטף ביקורת".

לדבריו של עו"ד נטוביץ', גם בכך שדנציגר הינו שופט בדימוס הוא אינו יכול לייצג את לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים – גם אם לאחר פרישתו ממשפט הוא חזר להיות עורך דין מן השורה: "מן הראוי שיהיה עורך דין שלא היה שופט הרבה שנים ועם כל הכבוד – אדם שהיה שופט לא חוזר להיות עורך דין מהשורה".

עו"ד נטוביץ', 64, מפתח תקווה, 39 שנים עורך דין עוסד במקרקעין, תכנון ובניה ומסוי מקרקעין. בעל משרד המתעסק בנזיקין וביטוח ויו"ד וועדת שיבוש ורכוש במחוז תל אביב, וחבר הפורום הדתי-לאומי בפתח תקווה. שימש כמשנה לראש לשכת עורכי הדין ויו"ר המשפט העברי בלשכת עורכי הדין. בין החוקים אותם יזם: חוק מעליות שבת, חוק הדייר הסרבן, תיקונים לחוק חיזוק בתים משותפים ותיקון חוק יסודות המשפט והמשפט העברי.

בראיון לסרוגים, מספר עו"ד נטוביץ' על ההשפעה שיש לסיעה דתית בלשכת עורכי הדין על מערכת המשפט והחדרת המשפט העברי ("לא שייך רק לדתיים"), ואיך השקפת העולם הדתית יכולה להשפיע גם על נושאים משפטיים כמו מינהל, האם יש סיכוי לראש לשכה סרוג ומה דעתו על זהות שר המשפטים הבא.

בחירות בלשכת עורכי הדין במספרים:

  • מספר עורכי הדין בלשכה: 67,546
  • המועצה הארצית: 48 מושבים
  • תקציב הלשכה: מוערך ב-70 מיליון ש"ח (מתוכם: הכנסות מדמי חבר 54 מיליון ש"ח)
  • תקציב החברה הכלכלית של הלשכה: מוערך ב-20 מיליון ש"ח
  • משנת 1962 כיהנו 11 ראשי לשכה
  • ראש לשכת עורכי הדין הזמני: עו"ד אבי חימי שהחליף את עו"ד אפי נווה.
  • יום הבחירות: 18.6.19 | יו"ר הלשכה | חברי המועצה הארצית | יו"ר וועדי המחוזות | חברי וועדי המחוזות.

עו"ד ציון אמיר ועו"ד אבי חימי. צילום: Yossi Zamir/ FLASH90, Noam Revkin Fenton/Flash90

"נדאג שהוועדה למינוי דיינים תהיה אצלנו"

סיעת "אמונה במשפט" – הסיעה הדתית הגדולה שרצה לבחירות היא למעשה חיבור בין סיעת הציונות הדתית "צדק במשפט" בראשות עו"ד יצחק נטוביץ', ובין הסיעה החרדית "אמונה במקצוע" בראשות עו"ד יוסי וויצמן. לשתי הסיעות עומדים 4 מנדטים במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.

הקמפיין החדש של הסיעה לקראת הבחירות – "לא סתימת פיות ולא D9", מסמל את הגיבוי שמעניקה הסיעה דווקא לביקורות שנשמעות בתקופה האחרונה נגד מערכת המשפט: "הקולות שנשמעו נגד הביקורת, צורמים ומעוררים תמיהה", כתבו ראשי הסיעה נטוביץ' וויצמן, "כשם ששינויים במערכת המשפט יכולים להתבצע רק בהדברות וחכמת מעשה, כך התמודדות עם יוזמות חקיקה למיניהן, לא יכולות להתבצע בכוחנות ובאיומי השתקה והשבתה. סוגיית הפרדת הרשויות מורכבת ומסובכת. היא זקוקה למוח, לא לכוח".

ראשי אמונה במשפט הוסיפו את המשמעות של כוח חזק לסיעה בלשכת עורכי הדין אל מול ראשי מערכת המשפט: "אנחנו באים בידיים נקיות ובעין טובה, במטרה לחזק את מערכת המשפט ולהשביח אותה. אין לנו אינטרסים זרים. אנחנו רוצים מערכת משפטית חזקה ועצמאית, אמינה ומדויקת. מערכת קשובה לקולות העולים מהשטח ולא מערכת שמתבצרת בשגיאותיה מול המערכת הפוליטית", אמרו.

השניים הוסיפו כי "לא כל חקיקה בתחום המשפט היא קץ הדמוקרטיה. אין מערכת שחפה מטעויות ואין צדיקים רק בצד אחד של המאזניים. יש לנו מדינה אחת, ממשלה אחת ומערכת משפטית אחת. אנחנו – ציבור עורכי הדין רואים במערכת המשפטית, ובבתי המשפט בראשה, כבית שלנו. לא ניתן להרוס את המערכת המשפטית, אבל בה בעת ובאותה נשימה, לא ניתן לטייח ולהסתיר פגמים. יש מה לתקן במערכת המשפטית. אבל התיקון יכול להיעשות רק מבית, מבפנים, מתוך המערכת ולא ממבקשי נפשה".

לפני 40 שנה, הייצוג לסיעות הדתיות היה תא עורכי דין כלשהו, והיה ייצוג דתי במקום ה-3 או הרביעי – "זרקו איזה עצם", אומר נטוביץ' ומדגיש שלא רק במועצה הארצית חשוב ייצוג של הרשימה אלא גם במחוזות ובוועדים ברחבי הארץ: "אנחנו בלי אגו, אנחנו לא רצים לראשות מחוז ולא לראשות לשכת עורכי הדין, אבל כן חשוב לנו שיהיו בכל המחוזות כי גם שם יש השתלמויות וחשוב שתהיינה גם פעילות דתית או תרבותית-דתית עבור עורכי הדין מהמגזר. לכן חשוב שיהיה בכל אזור של הסיעה הארצית סניפים גם מבחינת מהות השירות וגם מבחינת הכוח שנצבור אם נרוץ בסניפים יהיו עוד פעילים מעורבים, ובסופו של דבר נציגים 'משתפשפים' במחוז ואחר כך עוברים לארצי".

מדוע סיעת הציונות הדתית מתאחדת עם החרדים? האם המטרות לא סותרות? "ב-4 השנים האחרונות ראינו שאנחנו תמימי דעים ב-99% במה שקורה בוועד המרכזי והמועצה הארצית, גם בעשייה הציבורית לעורכי הדין וגם בעשייה הדתית".

מה המשמעות של ייצוג דתי או חרדי בלשכת עורכי הדין – גילדה מקצועית? "לפני 8 שנים שנכנסו ללשכה, אז לא היה קשר בין הלשכה לבין הדת – היינו שם וממש לא ספרו דתיים, מסורתיים וחרדים, הלשכה הייתה חילונית לגמרי ונטולת כל פנייה או שירות לציבור הדתי-מסורתי: אם זה בפעילויות עבור עורכי דין שיש בהם אוכל לא כשר, בתי מלון לא כשרים או פעילות בשבתות – שום סממן דתי אם זה קשור לתפילה, דברי תורה בסעודות, בלי קידום משפט עברי, שום דבר. לא היה שום דבר שקשר את הלשכה, למדינה הדמוקרטית היה קשר – למדינה היהודית לא. שנכנסו ללשכה שינינו. המצב היום טוב אבל יש עוד מה לשפר. עכשיו כבר מכירים בהתחשבות גם בעורכי דין דתיים ומסורתיים, לימדנו אותם מה זה יהדות".

אבל כל אלו לדבריו של נטוביץ' הם רק "דרייב קטן" שהם פעלו בו אבל לא הנושא העיקרי שבו יש השפעה להשקפת העולם של הסיעה דתית – מינוי שופטים ודיינים: "השקפת עולם משנה את העמדות לא רק בעליון, אלא גם בנושאים המשפטיים כמו במנהלי וגם בדרגים הנמוכים ביותר – וחשוב שתהיה אג'נדה שתשפיע וזו הסיבה שרצנו ללשכה. לאחרונה התאחדנו עם הרשימה החרדית שגם פועלת בנושאים 'כלליים' כמו מקרקעין והוצאה לפועל, כך ברשימה המשותפת יש את עו"ד מנחם מוסקוביץ' שכיהן כיו"ר ועדת האתיקה, לנו היה ברשימה יו"ר תכנון ובנייה, עו"ד יעל דולב שלנו בדיני עבודה ויו"ר הוועדה, אני עצמי עסקתי במקרקעין ובמשפט העברי – ציפור נפשנו".

איך מלשכת עורכי הדין משפיעים על המשפט העברי? "החיבור שלנו הוא למדינה יהודית ודמוקרטית כאחד, ולכן אנחנו פועלים להחדרת המשפט העברי – להנחיל אותו לכל עורכי הדין. המשפט העברי לא שייך רק לדתיים, זהו אוצר של העם היהודי של אלפי שנים, ולשכת עורכי הדין המליצה לשרת המשפטים את התיקון לחוק המשפט העברי שמשמעותו שפונים אל המשפט העברי במקרה שיש לקונה בחוק. לא לחוק האוסטרלי או הנורווגי – והלשכה הצביעה על כך פה אחד".

צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

על השפעת הסיעה הדתית לבחירת שופטים: "אני חושב שצריך לעשות איזונים ובוועדה לבחירת שופטים יש שני נציגי לשכה שמאזנים בין מערכת המשפט למערכת הפוליטית. גם בנציגות בלשכה צריך לעשות את האיזונים בבחירות השופטים על ידי נציגי הלשכה ושלהשקפת העולם יהיה ביטוי. בסופו של דבר גם שופטים שנבחרים למחוזי עולים לעליון ולכן צריך איזונים. כך גם בנושא בחירת הדיינים. שיהיו גם חרדים וגם כיפות סרוגות".

על הוועדה למינוי דיינים: "נשתדל לדאוג שהוועדה תהיה בידיים שלנו". כחלק מההסכם בין הסיעה הדתית והחרדית, חילקו ביניהם נטוביץ' ווויצמן שנציגי הלשכה לבחירת דיינים יהיה אחד סרוג ואחד חרדי.

השקפת עולם לא סותרת את הפן המקצועי? "יש את הנושא המקצועי שעל פיו בוחרים את השופט, ויש גם את השקפת העולם של השופט, אי אפשר להסתתר מזה. בהרבה שיטות משפט מי שבוחר את השופטים אלו הפוליטיקאים. אני אגב לא רואה בזה פסול, הפוליטיקאים מייצגים את כלל שכבות העם ומאליו הגיוון במערכת המשפט צריכה להיות כזו".

אפי נווה שגה ונכשל אבל מבחינה מקצועית היה מצויין

אחת המטרות של סיעת "אמונה במשפט" היא לשנות את עולם המשפט: "יש להמשיך את האיזון בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת והמבצעת. צריכים שינויים כלשהם, לא גדולים אבל מינוריים. אמרתי את דעתי לפני שנתיים שהיועץ המשפטי חרג מסמכותו והביא את השקפת עולם בנושא תמ"א 38 למשל בקשר לאם אחוזי בנייה גבוהים. כל יועץ משפטי, וכל מנהל, ואפילו רב – אם תתן להם את הכוח אז הם ישימו את השקפת עולמם, ואני לא יודע אם הייתי מתנהג אחרת. לכן צריך לאזן, אבל לא בצורה דרסטית".

לאחרונה יצאתם בהודעה: "סגנון הקמפיין של המועמדים לראשות הלשכה יהיה אחד השיקולים המרכזיים בבואם להחליט במי לתמוך בבחירות לראשות הלשכה": "יכול להיות שנחליט אסטרטגית שלא נכריז על מועמדות באף אחד, ויבחר מי שיבחר, ואז נשב כסיעה גדולה עם יכולת השפעה ומיקוח גם אם לא בחרנו במישהו. אין הפעם מישהו מובהק בשלב זה שאנחנו יכולים להגיד עליו שהוא כן ראוי והשני לא. אנחנו מכבדים את המועמדים וקוראים להצביע כל אחד לפי מי שהוא חושב בשלב הזה. כמובן שאנחנו קוראים להגינות ויושרה ויכולת התנהלות ציבורית. אחד הגורמים באמת יהיה גם השיח בקמפיין הבחירות – אנחנו באנו למועמדים שאין החלטה שאין העדפה, שיורידו להבות. הפרסומים האחרונים שהיו וההתנגחויות לא מעלות את כבוד המקצוע. יכול להיות שלפני הבחירות נגיע למסקנה שראוי לבחור אחד על פני השני".

הגינות ויושרה, הרי בפרשת אפי נווה גם הייתם מקושרים ללשכה – אז מה ההבדל הפעם? "אני מוכרח להגיד שהלשכה בתקופת נווה עלתה לאין שיעור מלפניו. מבחינה מקצועית הוא היה מצויין, אבל הוא שגה, טעה ונכשל ואי אפשר להגיד שכל הפעילות הייתה לא בסדר. אני חושב שבתקופתו ניסו להעלות את רמת המקצוע, לעלות את הרמה של הבחינה. עשו הרבה דברים טובים. ישנם ראשי ממשלה שכשלו וזה לא פסל את כל השרים".

זהות שר המשפטים הבא: "אני לא חושב שהלשכה רשאית להביע את עמדתה. זו החלטה פוליטית של ראש הממשלה שמצביעים עליה.  אנחנו נעבוד עם כל שר משפטים על חקיקה מינוי שופטים ודיינים. אני מאמין שנצליח לעבוד בצורה יפה".

יש סיכוי להיות רוב במועצה הארצית? "לא חושב, לא רוב במועצה. נהיה סיעה חזקה. יצביעו לנו גם החברים הדתיים והמסורתיים שראו את הפעילות שלנו וגם עורכי דין מהציבור הכללי בגלל הפעילות המקצועית שלנו".

וראש לשכה סרוג, נראה בעתיד? "לא בבחירות הנוכחיות, אבל אני מקווה שזה יקרה ברבות הימים, יקרה גם כן".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
"לימדנו אותם" התנשאות טיפוסית של מפדלניק
לא תודה | 24-05-2019 11:39
מצד אחד מתנשא, מצד שני מתרפס.
2
אלפי עורכי דין פועלים כאחרוני העבריינים,
לשכה מושחתת מהיסוד- | 24-05-2019 13:44
הציבור חייב לפקוח עין לנוכח התופעה של עורכי דין עבריינים,גובים שכר טירחה ופועלים עם הצד השני,בגניבת צוואות ירושות עזבונות,לא היה קורה אם ידעו שיש משמעת חזקה,ועלולים לאבד את רישיונם,הפעם הציבור יהיה מעורב ביזום מעקב אחר הרחקתם שלך נוכלים עם רישיון לצמיתות,באם לא יהיה פקוח של משרד המשפטים על הנוכלים השרלטנים הציבור יקים גוף מפקח שיאפשר לציבור לחשוף מקרים חמורים.
3
איציר נטוביץ= אדם נקי כפיים עוסק בצרכי צבור באמונה
חיים | 24-05-2019 17:41
המשך לעשות חיל
4
לו ציבור עורכי הדין הדתיים היה מתאחד
אלי | 18-06-2019 15:01
ניתן היה לעשות מהפכה אמיתית בלשכת עורכי הדין