חבר הכנסת עופר כסיף הוא רק עדות לכך שהכישרון של הכוחות השליליים, של הקליפות, וגם התפקיד שלהם, הוא לזהות את "הדבר הבא", את הכוחות העולים, את התופעות שמסמנות שינוי בחברה ובהיסטוריה, התופעות הבאמת חשובות ומשמעותיות, להצביע עליהן, ולסמן אותם.

הם רואים טוב מאחרים מה מסכן את ההגמוניה שלהם. מי באמת רציני. מה באמת עלול להביא לשינוי משמעותי. לכן הם תוקפים אותן.

היו אלה דווקא אנשי "שלום עכשיו", שהתנגדות שלהם לתנועת ההתנחלות הפכה אותה לגורם מרכזי בהיסטוריה הישראלית. הם שהעלו אותה לבמה ונתנו לה חשיבות, בעצם ההתנגדות.

כבוד השופט אליגון, חש עד כמה תופעת התשובה בחברה הישראלית משמעותית. כשהוא יצא כנגד לינור אברג'יל, גם ובעיקר כנגד מהלך התשובה הוא יצא, וסמן אותו כתופעה חשובה. צודק.

כך גם באשר למכינת עלי, שהמאבק הצבוע כנגדה הפך אותה לשם דבר בחברה הישראלית.

הגדיל לעשות חה"כ עופר כסיף שהצביע על הדבר העיקרי, על "הדבר הבא" באמת, על תמצית העניין – החזון של הרב קוק. הקליפה מבינה מצוין מי באמת מסכן אותה.

כל אלה, ממש כמו בלעם, באו לקלל ויצאו מברכים.

מוטי קרפל הוא אידאולוג ופובליציסט ממקימי תנועת "מנהיגות יהודית"