בג"צ מורה למדינה לשנות את תהליך בחירת רבני הערים

בג"צ משנה את הליך בחירת הרבנים המקומיים.

בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים, דן היום (ד') בעתירת תנועת 'נאמני תורה ועבודה' בעניין מינוי רבני ערים.

בעתירה טענו העותרים באמצעות עו"ד אסף בנמלך, כי .ההליך הקבוע בתקנות לבחירת רבנים אינו דמוקרטי, אינו חופשי ואינו הוגן.

כיום נבחרים רבני הערים באמצעות אסיפה המורכבת מנציגי בתי הכנסת העירוניים (50%), המועצה הדתית (25%) והמועצה המקומית (25%).

בעתירה טענו העותרים כי  נוצר מצב בו האסיפה הבוחרת מורכבת ברובה ממקורבים לשר הדתות באופן ישיר או באופן עקיף, כשלציבור שאינו דתי אין ייצוג ממשי באסיפה.

"למעשה לתושבי העיר אין יכולת של ממש לקבוע מי יהיה האישיות שתכהן במשרה הציבורית של רב העיר.

כוחם של נציגיהם האותנטיים של תושבי העיר, חברי מועצת העיר, צומצם לכדי רבע בלבד מחברי האסיפה הבוחרת, ובכך דוללה השפעתם של תושבי העיר על בחירת רב העיר בתוך האסיפה הבוחרת,. הקניית כוח כה רב למועצה הדתית ולנציגי בתי הכנסת בבחירת רב עיר פסולה ומנוגדת לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים.", כתבו העותרים.

למה החילונים לא בוחרים?

עיקר הטענות של 'נאמני תורה ועבודה' היא סבב הדרתו של הציבור החילוני מהליך בחירת הרבנים.

"מאחורי מתן כוח הבחירה לנציגי בתי הכנסת מסתתרת עמדה ערכית ולפיה לבאי בתי הכנסת זכות בחירה כפולה מאשר לתושבי העיר שאינם בין באי בתי הכנסת." טוענים העותרים, אך "עמדה זו אינה דמוקרטית. היא פוגעת בזכות הבחירה של בני העיר החילוניים, המסורתיים ואפילו בבני העיר הדתיים אשר אינם מתפללים רשומים בקהילה זו או אחרת."

על פי העותרים, הציבור החילוני נזקק לשירותי רב העיר, אפילו יותר מהציבור הדתי, שנעזר ברבני קהילות ומוסדות אחרים, ודווקא הוא מיוצג פחות בהליך הבחירה.

"תושבי העיר החילוניים מתחתנים על פי ההלכה, מתגרשים על פי ההלכה, נעזרים בתעודת כשרות אם ברצונם לאכול אוכל כשר או נזקקים לתעודת כשרות במסגרת בתי העסק שלהם.

הם גם נקברים על פי ההלכה. בכל הנקודות המפגש הללו עם ההלכה היהודית יקבע רב העיר את איכות השירות שיקבלו" כתבו העותרים ומציינים איך רבנים חרדים נמנעו מלהעניק תעודת הכשר לפי היתר מכירה בשנת השמיטה האחרונה, ואסרו על נשים להספיד את יקיריהן.

בהחלטת ביניים של שלושת שופטי בג"צ רובינשטיין, מלצר וברק-ארז דרשו השופטים מהמדינה לבחון תוך 60 יום את האפשרות לשינויים בתוך האסיפה הבוחרת, באופן שיגדיל את נציגי הציבור הכללי.

בהחלטה כתב השופט רובינשטיין כי "לא יתכן חולק שהמנגנון הקבוע בתקנות. משקף גישה הנותנת יתר משקל (50%) לציבור באי בתי הכנסת בבחירת רב העיר…זאת בנוסף למועצה הדתית שברובה הגדול אם לא כולה על פי רוב באה מציבור זה".