לפני כ- 25 שנה ירה משה (שוקי) בסו באביו המתעלל בכדי להגן על אימו. כעת- אחרי שסיים לשלם את חובו לחברה ואת לימודי ההוראה שלו- הוא מבקש לשמש כמורה בו הוא עובד כסייען- אך משרד החינוך לא ממהר לאשר את בקשתו.

בראיון שהעניק לרפי רשף בערוץ 12, סיפר בסו: "בליל המקרה, האיום של אבי להרוג את אמי ואולי גם להתאבד עמד להתממש. הייתי אז חייל בצנחנים. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל זה היה מה שנקרא – הקש ששבר את גב הגמל".

בסו הדגיש פעם אחר פעם כי הוא מתחרט על מעשיו: "עשיתי מעשה נוראי שבו לקחתי במו ידיי את חיי אבי מולידי. היה מצב מאוד מתוח כמו שאף פעם לא היה בבית קודם". בסו מבהיר כי אם לא היה פועל כפי שפעל – ייתכן מאוד שבאותו לילה או למחרת אביו היה רוצח את אמו.

"הפצע הוא קשה, פנימי ועמוק"

בסו אמר כי גם מהמרחק הרב של השנים הוא עדיין לא מצליח להתנתק מאותו מעשה: "הסיפור הזה נמצא איתי בתוך הנפש שלי. אני פצוע מזה מאוד עד היום. אשתי שחיה איתי יום יום יודעת את זה יותר טוב מכולם – וזה לא קל. הפצע הוא קשה, פנימי ועמוק".

אחרי האירוע הסגיר בסו את עצמו למשטרה, והדבר הראשון שאמר לחוקרים היה "הצלתי את אמא שלי". הוא ישב בכלא 4 שנים, ואחרי שהשתחרר הוציא תעודת הוראה.  בתקופה האחרונה עבד כסייען בבית הספר, והקושי שלו כעת הוא סביב בקשתו להפוך למורה מן השורה.

אחרי שלוש שנים בהן קיבל משכורת ממשרד החינוך, גילו שם לפתע שיש לו רישום פלילי וכתבו לו כי משרתו מוקפאת עד שהמקרה שלו ייבדק לפרטי פרטים ותתקבל החלטה בעניינו. "הבדיקה הזאת נמשכת כבר הרבה מאוד זמן", מספר בסו. "הם קיבלו ממני את ההמלצות ואת המסמכים שביקשו. גם הוזמנתי לוועדה לפני כ-7 חודשים ותשובתם מתמהמהת".

"מחכה ומחכה – זה מרגיש כמו עינוי"

"אני מבין את הקושי שלהם להחליט, כי גם לשופטים ששפטו אותי בזמנו היה קשה" הוסיף בסו. "אני יודע שהמקרה שלי מורכב וקשה. יש בו היבטים כאלה ואחרים אבל תשובה צריך לתת. אני מחכה ומחכה וזה ממש מרגיש כמו עינוי עדין".

"מעבר לזה, אם אני בעיניהם אדם כל כך מסוכן או מזיק לחברה אז למה כסייען אני כן עובד?", שאל בכעס. "אני רוצה לתקן רוצה לשפר ורוצה להתנקות. זה תהליך קשה ואנשים יודעים שאני מתחרט מאוד על מה שעשיתי. קשה לי עם מה שעשיתי אני לא חי עם זה בשלום כבר הרבה מאוד שנים".