הלכות החג שתיקנו הרבנים הראשיים בקום המדינה

מנגל או סעודת מצווה? הוראות הרבנות הראשית של הרב הרצוג והרב עוזיאל הביאו משמעות דתית לתקומת ישראל: בגדי שבת, מרבין בסעודות ומתנות לאביונים, ויזכור לחללי השואה וגיבורי ישראל "ובמיוחד קדושי עציון"

הלכות החג: כך יש לחגוג ולכבד את יום העצמאות
  למצולם אין קשר לכתבה . צילום:yaakov Naumi/Flash90

זמן לא קצר לאחר מלחמת העצמאות, יצאו הוראות הרבנות הראשית, בראשות הרב עוזיאל והרב הרצוג, כיצד לחוג את יום העצמאות כהלכתו.

כך שלא רק שלא אומרים תחנון ואומרים הלל ביום העצמאות, אלא גם בהוראת הרבנות כל הציבור לובש בגדי שבת לתפילה חגיגית, פותחים הארון ואומרים שמע ישראל בקול רם, תוקעים בשופר ומברכים איש את רעהו לזכות לשמחת הגאולה השלמה, עורכים סעודת מצווה ומדליקים נרות ומרבים בשירות ותשבחות.

האם במקום לשריין מקום בפארק בשביל העל-האש המסורתי, נסכים ללבוש בגדים חגיגיים ולהרבות במתנות לאביונים?

מרבין בסעודות ובתוך הסעודה בין המנות שרים שירות

בעיתון הצופה, ב-22 באפריל 1949, פורסמה החלטת מועצת הרבנות המורחבת על "הוראות ליום העצמאות מטעם הרבנות הראשית". המועצה המורחבת התכנסה לישיבה מיוחדת באמצע ימי חול המועד פסח, והחליטה שורה של פסקי הלכה הנוגעים ליום העצמאות, ולראשונה קבעו ימי חג בימי ספירת העומר:

יום העצמאות יהיה יום הלל והודיה ומשתה ושמחה. אין אומרים תחנון בו ביום. בתפילת שחרית אומרים הלל בלי ברכות. במנחה – אזכרה כללית לפני "עלינו" לעילוי נשמת החיילים שנפלו במלחמת ישראל

הרבנים דורשים מעניין היום ומעוררים לחיזוק שמירת התורה והמצווה. אחרי "עלינו" וקדיש-יתום, שר כל הקהל כאחד "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וגו'".

מרבין במתנות לאביונים כל היום. מרבין בסעודות ובתוך הסעודה שרים שירות ותשבחות (כגון תהלים פרק ל', וצ"ח ו-קכ"ב וכן שירי קודש מתאימים שמאחרי חתימת כתבי הקודש). לסעודות אלו דין סעודת מצווה.

בנוגע לנישואין ותספורת ביום זה – תדון הרבנות הראשית כאשר ירושלים עיר קדשנו העתיקה והחדשה כאחת תוחזר לישראל".

מברכים איש את רעהו לזכות לשמחת הגאולה השלמה

כמה ימים לאחר מכן, ב-2 במאי 1949, פורסמה בעיתון הצופה ידיעה נוספת: "מילואים להוראות הרבנות הראשית לארץ ישראל". שם הורחבה היריעה הרבה מעבר להלכות שפורסמו כמה ימים לפני כן. ואלו הן הוראות הרבנות הראשית ליום העצמאות:

מתלבשים בבגדי שבת ויום טוב ומתכנסים בבתי הכנסת לתפילת ערבית. מתחילים בפרקי תהלים פסוק בפסוק ק"ז, צ"ז, צ"ח. אומרים מתוך פזמון "לכה דודי" את החרוזים "מקדש מלך" וכו'. "התעוררי" "לא תבושי" "יימין ושמאל" (בהשמטת החרוז החוזר "לכה דודי").

תפילת ערבית בנעימה חגיגית. אחרי "תתקבל" – פתיחת הארון. אומרים "שמע ישראל" בקול רם. שלש פעמים "ה' הוא האלוקים". הש"ץ אומר פסוקי במדבר פרק י' פסוקים ט-י: וכי תבואו למלחמה כו' וביום שמחתכם ובמועדיכם כו'.

כל הציבור אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו כשם שזכינו לאתחלתא דגאולה כן נזכה לשמוע קול שופרו של משיח. מי שעשה ניסים לאבותינו ולנו וגאל את ישראל מעבדות לחרות, הוא יגאלנו גאולה שלמה בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ חברים כל ישראל ונאמר אמן.

תקיעת שופר (תרועה גדולה). ברכת "שהחיינו" נאמרת על ידי כל הקהל בשם ומלכות. הש"ץ מסיים בקול רם וכל הציבור עונה אחריו אמן. כל הציבור עונה בקול: לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

שרים שיר המעלות בשוב השם. עלינו. ספירת העומר. מברכים איש את רעהו לזכות לשמחת הגאולה השלמה.

עושים בלילה סעודת מצווה חגיגית בשירות ותשבחות. בשעת הסעודה מדליקים נרות.

תפילת שחרית: במידת האפשר עורכים בבתי הכנסת רק מנין אחד בשעה הקבועה לתפילה בשבתות וימים טובים. אחרי שמונה עשרה אומרים: אנחנו חייבים להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו הוציאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפילה לאור גדול, ומשעבוד לגאולה, ונאמר לפניו שירה חדשה הללויה. הלל שלם (בלי ברכות). חצי קדיש.

במיוחד להזכיר את "קדושי עציון" שנפלו יום לפני הכרזת העצמאות

מקריאים בניגון הפטרה (הפטרת אחרון של פסח בחו"ל) עוד היום בנוב לעמוד (ישעיהו י, לב). ברכת "הנותן לתשועה" לנשיא ולממשלה. "מי שברך" לנשיאי הרבנות הראשית בא"י ולכל גדולי התורה בכל אתר ואתר. דרשת הרב.

עריכת "יזכור" לחללי השואה בגולה, ולגיבורי ישראל שנפלו חלל במלחמה על עצמאותנו, במיוחד להזכיר את "קדושי עציון" שנפלו יום לפני הכרזת העצמאות. אב הרחמים. אשרי ובא לציון.

אחר התפילה שירת "אני מאמין בביאת המשיח וכו'". סעודת  מצווה חגיגית כנ"ל בערבית.

"השתא בני חורין"

בסוף הוראות הרבנות הראשית התווספה גם הערה אשר מבהירה שסדר התפילות והברכות אינו מעכב, וכי הרשות בידי כל רב מרא דאתרא להקדים או לאחר לפי צורך המקום.

עוד כתבו: "אפשר כמובן להוסיף ממנהגות ופסוקי מקראות שנהגו בהם ישראל בציבור בימי שמחה, כגון: הקפות בספר תורה סביב לבימה. בפסוקי דזמרא: פרקי למנצח כו' (כמו בהושענא רבה)".

באותו היום, ה-2 במאי 1949, פורסמה גם בעיתון דבר עדות מעניינת כי בבית התפילה של הרב חרל"פ הוכנס שינוי בנוסח ההגדה של פסח.

לא עוד ייאמר בה "השתא עבדי", אלא "השתא בני חורין".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
7 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
הרצאות שמחות וסעודות והכל באופן כללי
מישל פרנקו | 08-05-2019 22:11
לתמוך לעזור להתנדב1
2
מרבים באבל
מרבים | 08-05-2019 22:39
זה יום אבל לאומי!!!!!!!!!!!!!!
יום אבלי תתביישו
אירית | 09-05-2019 15:34
יום אבל, תתביישו, אם לא הולם את עקרונותיהם, עזבו את הארץ חבל שאנו נלחמים וטובי בננו נופלים בהגנה על יצורים כמוכם תתביישו
3
שק ועפר יותר יתאים ביום הזה אחחח איך החלפנו
אורית | 08-05-2019 22:50
איך החלפנו משיח בסוכריה....
4
הוראות ליום העצמאות מטעם הרבנות הראשית
חיים | 09-05-2019 8:24
בסד האם אפשר לצרף את החלטה המקורית הוראות ליום העצמאות מטעם הרבנות הראשית מיום 22 אפריל 1949 ולא ציטוט מעיתון?
5
רפורמים
אהרון | 09-05-2019 12:50
סוג של הרפורמי לערב הלכות יהדות עם דברים שלא שיערו רבותינו ואבותינו הקבה יוציאינו במהרה מהגלות החשיכה ונזכה לגאולה האמיתית בביאת משיח צדקינו אמן.
6
הציונות הדתית צריכה להשפיע לשנות את המועד
דוד | 10-05-2019 5:16
מיום ה באייר ליום כז באייר יום שחרור ירושלים