בין זיכרון לעצמאות: הרב אהד טהרלב בטור מיוחד

הרב אהד טהרלב, אביו של סמל אל-חי טהרלב ז"ל שנרצח לפני כשנתיים בפיגוע דריסה בצומת עפרה בטור מיוחד ליום הזיכרון, שנתיים לאחר נפילת בנו: יום הזיכרון לחללי צה"ל הינו יום מיוחד באופיו ובאווירה המיוחדת שבו, והוא מזכיר את ראש השנה המכונה בתורה "יום הזיכרון".

הביטוי "ויזכור אלוהים" מופיע בספר בראשית שלוש פעמים, ובשלושתם הוא מופיע באופן דומה.

בפעם הראשונה, בבראשית ח, א: "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם: וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם."  בפעם השניה, בבראשית י"ט, כ"ט: "ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט". בפעם השלישית, בבראשית ל', כ"ב: ״ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה".

מקובלנו מר' צדוק הכהן מלובלין, שבמקום שבו מופיעה מילה פעם ראשונה במקרא, שם עיקר עניינה ומהותה, וכך כותב רש"י על ״ויזכור אלהים את נח": 'ויזכור אלהים – זה השם מדת הדין הוא ונהפכה למדת רחמים ע"י תפילת הצדיקים ורשעתן של רשעים הופכת מדת רחמים למדת הדין שנאמר (בראשית ו): וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו', ויאמר ה': אמחה והוא שם מדת רחמים". מבאר רש"י שהתורה משתמשת בשם "אלהים" המסמל את מידת הדין, על מנת להראות כיצד מידת הדין נהפכת למידת רחמים ע"י תפילתן של צדיקים.

ואכן, כשאנו מתבוננים בפסוקים על מה שקדם לביטוי "ויזכור אלהים", אנו רואים שמתואר המבול. המבול הוא מציאות של בלבול ותהו ובוהו. יש כאוס גדול בעולם ע"י התפשטות גדולה של המים (מידת הדין מופיעה ע"י תנועה של חסד שלילי בתנועה של התפשטות). ואז, הקב"ה זוכר את נח. זאת אומרת, הוא עוצר את המבול והמים (אמנם עצירה הינה תנועה של צמצום שבדרך כלל אופיינית למידת הדין, אולם בסיטואציה הזו שבה הקב"ה עוצר את המבול ואת התפשטות המים, העצירה הינה חסד ורחמים).

גם הפסוק שמתייחס לאברהם מופיע בהקשר של כאוס הרסני שבו גופרית ואש ניתכים ארצה וסדום נהפכת. זוהי מידת הדין, וזהו ההקשר בו הקב"ה זוכר את בקשתו ותפילתו של אברהם, הוא עוצר וכולא את הכאוס והופך את הדין למידת הרחמים.

(קרדיטים: צילום: יוני זוננשטיין, מוסיקה: Besound.com)

הזיכרון מייצר היפוך של מידת הדין למידת הרחמים

באופן דומה, הפסוק בו נכתב שהקב"ה זוכר את רחל, מובא בהקשר של היותה עקרה. (העקרות הינה תנועה של דין, עצירת האפשרות ללדת). רחל נמצאת במציאות של דין לפני שה' פוקד אותה. מידת הדין מרומזת גם בכך שרחל קוראת לבני בלהה בשמות דן ונפתלי (ואז נולדת גם דינה). כאשר הקב"ה זוכר את רחל הוא פוקד אותה ופותח את רחמה במידת החסד והרחמים.

בשלושת הדוגמאות המובאות להלן, ניתן לראות שהזיכרון מייצר היפוך של מידת הדין למידת הרחמים. כיצד מהווה הזיכרון של הקב"ה מנגנון אשר הופך את מידת הדין למידת הרחמים?

כל הרוג שנהרג על קידוש ה' נהרג במציאות של כאוס ודין. הן במלחמה והן בפיגוע טרור. מציאות של מוות הינה מציאות של דין ועל אחת כמה וכמה, מוות כל כך לא טבעי שהוא תוצאה של מזימת שטנה של בני אדם אשר בוחרים לפגוע ולרצוח מתוך הזדהות עם כוחות הרוע בעולם. פעולת הזיכרון היא מסע לרגעים העמוקים והאינטימיים ביותר שבתוכנו, במפגש עם יקירינו שאינם אתנו. זיכרון המייצר בדרך כלל דמעות, ונוגע במקום הכי רך של האדם, מקום שיש בו חמלה על העולם ועל עצמו.

לזיכרון הנופלים יש פוטנציאל להפוך את הטרגדיות הגדולות שמייצרות אצלנו תחושות עזות של כאב וייאוש וחולשה לתנועה נפשית רכה אצילית ואנושית ובכך להעביר את כולנו ממצב של דין וגזירה למציאות של חמלה ורחמים. כשיש חמלה ורחמים, יש גם סולידריות גדולה, ולכן יום הזיכרון לחללי צה"ל הוא יום שכל כולו סולידריות לאומית ואנושית. יום זה דומה במהותו לר"ה, יום הזיכרון האוניברסלי אשר בו אנו מבקשים ומתחננים לפני הקב"ה שיזכרנו לטובה- "מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים" אותם צדיקים גדולים שמהפכים את הדין לרחמים הם אלו שקבורים בבתי הקברות הצבאיים.

אשרי העם שיודע לעמוד מול החלל שהותירו הנופלים ולהוסיף לעולם אור, רוך, אהבת אדם וחמלה.

הסמיכות של יום הזיכרון ליום העצמאות מבטאת את הפיכת הדין לרחמים גדולים. כל תקומת מדינת ישראל מבטאת רחמים גדולים על עם ישראל. מדינת ישראל במהותה, ותפקידה בעולם, להגביר רחמים וחמלה אנושית, להפוך את העולם לאנושי יותר, רגיש יותר, וחומל יותר.

————————————————————————————–

הרב אוהד הוא גם ראש מדרשת או"ת לינדנבאום מבית רשת אור תורה סטון.