במדורו השבועי 'רביבים' בעיתון 'בשבע' שיתפרסם מחר (ה') נשאל רב הישוב וראש הישיבה בהר ברכה, הרב אליעזר מלמד, "כיצד אפשר להבין את השינוי בעמדת הרב (וכמובן גם אביו) ביחס לפינוי בתים בהתנחלויות? מה השתנה?".

הרב מלמד משיב "אין דמיון בין התנהלות הממשלה בעמונה לבין ההתנהלות בבית אל. בכל מקרה שאפשר למצוא פתרון לפיו יועתקו הבתים למקום סמוך ללא נזק כספי משמעותי, מוטב לקבל פשרה ולמנוע עימות."

"במיוחד לאחר הכרזתו החשובה של ראש הממשלה מעל בימת הכנסת והבטחתו לבנות עשרה בתים על כל בית שייהרס, אין עוד צידוק להתנגדות פיזית לפינוי הבתים והריסתם…"

הרב מלמד מתפלא על כך שבציבור נראית דעה זו כמחודשת, לאחר שהוא חוזר עליה כבר כמה שנים: "לא זו בלבד שכך כתבתי מספר פעמים, אף ביטאתי עמדה זו בשיעורים ולהלכה למעשה", כותב הרב.

עם זאת הרב מדגיש כי "כאשר הנימוק הרשמי להריסת הבית אינו פגיעה ביישוב הארץ, אבל יש בו עוולה ועוינות להתיישבות, אז צריך למחות, וככל שהעוולה גדולה יותר, כך המחאה צריכה להיות יותר חריפה".

בשאלה ההלכתית על ארץ ישראל מסביר הרב כי הממשלה רשאית למנוע בנייה במקום שעל פי ההוראה המשפטית שייך לאדם אחר, זו גם עמדת ההלכה "אם תבוא ממשלה ותאסור על יהודים להתיישב בחבל מחבלי ארץ ישראל, אין להוראתה תוקף, מפני שהוראתה מנוגדת למצוות יישוב הארץ."

"אך אם באו יהודים וביקשו להתיישב במקום מסוים, יש לממשלה סמכות לקבוע כי אין להתיישב בו אלא רק בסמוך לו, כאשר הנימוקים הם ציבוריים, כגון, שעל המקום שרצו להתיישב מתכננים לסלול כביש או לנטוע עצים וכדומה."

אבל – אם תאמר הממשלה שלא להתיישב בחבל ארץ שלם מפני שאינה מסכימה שיהיו בו יהודים, הרי שהוראתה מנוגדת למצוות התורה ולהבטחה שהבטיח הקב"ה את ארץ ישראל לעם ישראל, ואין להוראתה תוקף".

הטור המלא יתפרסם כאמור מחר בעיתון 'בשבע'.