העיתון היהודי שהודפס בשואה ודיווח על מרד גטו ורשה

עדות מוקדמת על מאורעות מרד גטו וורשה מתוך גליונות העיתון "ארבעטער-צייטונג", מתפרסמת כעת לראשונה. בעיתון שהודפס בחשאי תחת המשטר הנאצי, קראו אנשי המחתרת, תוך סיכון ממשי של חייהם, להצטרף למאבק בגרמנים ופירסמו דיווחים שונים על המרידות היהודיות ועל מעשי הגרמנים.

העיתון שהודפס בשואה ובו עדות על מרד גטו ורשה
  צילום: בית המכירות הפומביות 'קדם'

עדות מוקדמת על מאורעות גטו וורשה מתוך גליונות העיתון "ארבעטער-צייטונג", מתפרסמת כעת לראשונה.

בעיתון שהודפס בחשאי תחת המשטר הנאצי, קראו אנשי המחתרת, תוך סיכון ממשי של חייהם, להצטרף למאבק בגרמנים ופירסמו דיווחים שונים על המרידות היהודיות ועל מעשי הגרמנים. גליונות העיתון שהתפרסמו יועמדו למכירה בחודש הקרוב בבית המכירות הפומביות 'קדם’ בירושלים.

בעמוד השער של אחד העיתונים מחודש ספטמבר 1943, מופיעה כתבה ארוכה על מרד גטו וורשה המהווה את אחת העדויות המוקדמות ביותר על המרד. בכתבה מפורטים התנאים שקדמו למרד, יחסי הכוחות בין הצדדים, הנזקים שהצליחו המורדים להסב לגרמנים ועוד.

בעיתון, ישנה עדות כתובה על מרד גטו וורשה שנכתבה ע"י עיתונאי-איש המחתרת אשר נטען כי הוא מדווח משוויץ: "ביולי 1942 באה הפקודה "לחסל את הגטו". הגירושים וההשמדה ההמונית החלו מיד לאחר מכן. מתוך כ -600,000 היהודים שנדחסו שם נותרו רק 35,000 יהודים… הנותרים נוצלו לסוגים שונים של עבודות כפייה. עם זאת, אפילו הנותרים היו מודעים לכך שאותו גורל של שכניהם מחכה גם להם… התאריך נקבע ל -20 באפריל, 1943. תשובתם לגזרה האחרונה היתה: "מספיק. אנחנו לא נמות כמו עבדים".

בהמשך מתואר המרד עצמו, "כאשר אנשי האס.אס. באו לבצע את משימתם הדוחה, הם מצאו את עצמם עומדים מול מליציה נחושה וחמושה שתילחם עד אחרון האנשים מן האפלה. בתים הרוסים שהפכו למבצרים מבוצרים, ותגובות באש וגאווה. ההתנגדות נמשכה שישה ימים. כדי להתגבר על הנחישות החזקה של המרד, הגסטאפו נאלצו להשתמש בתותחים, טנקים, להביורים… אנשי גסטאפו הרוגים נותרו שוכבים ברחובות, ועוד רבים נפצעו. הם נלחמו עד הכדור האחרון שלהם, ואז הם נפלו בין הבתים הנופלים וההרוסים של הגטו."לבסוף מצוין הכתב באותיות גדולות ומודגשות כי "הקרב בוורשה הוא כבוד לתולדות העמים של העם היהודי".

גליונות העיתון "ארבעטער-צייטונג" נדפסו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, מטעם אחד הארגונים הבולטים ביותר במחתרת היהודית – מפלגת "פועלי ציון". בין היתר, פעלו חברי הארגון בפולין, בבלגיה, בהולנד ובשוויץ, ונטלו חלק בלוחמה פרטיזנית, בזיוף מסמכים ובהברחת אמצעי סיוע. אחד מערוצי הפעילות החשובים ביותר של הארגון היה הדפוס המחתרתי, שהגרמנים עשו ככל יכולתם למנוע את הפצתו.

דפוסים אלה, שנעשו באמצעים דלים ביותר ולא פעם תוך סיכון חיים, שימשו להפצת ידיעות על המרידות היהודיות, תבוסות גרמניה בחזיתות השונות, מעשי הגרמנים במחנות במזרח וקריאה גלויה להתקוממות יהודית.

באחת הכתבות מתואר מצב התקשורת הנוכחי כ"תמונת נוף מדברי של העיתונות המשרתת את הקולקטיביות כולה המצייתת ל"חוק השתיקה"."

מקום ההדפסה אינו מצוין על גבי העיתונים, אולם בגיליון מחודש אוקטובר, מצויינת כתובתה של המערכת בעיר גרנובל (Grenoble, דרום צרפת), וכפי הנראה פעל העיתון מעיר זו לאורך כל המלחמה.

מרון ארן מבית המכירות הפומביות 'קדם' מציין כי "מדובר בפריט היסטורי בעל ערך יוצא דופן, העיתונים הללו שהודפסו בחשאי תחת המשטר הנאצי, הם סמל ודוגמה לעוצמה היהודית הבלתי-מתפשרת ששרדה במשך כל התופת של מלחמת העולם השניה באופן מעורר התפעלות".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו