דו"ח האנשטימיות 2018: 13 יהודים נרצחו בעולם

דו"ח מדאיג על מצב האנטישמיות בעולם, הנמצאת במגמת עלייה, כך עולה מדו"ח של אוניברסיטת תל-אביב, מרכז קנטור והקונגרס היהודי האירופי. עלייה של 13% בתקריות האנטישמיות, יותר ממאה אירועים בארה"ב

דו"ח האנשטימיות 2018: 13 יהודים נרצחו בעולם
  (צילום: שאטרסטוק)

דו"ח מדאיג על מצב האנטישמיות בעולם, הנמצאת במגמת עלייה, כך עולה מדו"ח של אוניברסיטת תל-אביב, מרכז קנטור והקונגרס היהודי האירופי.

בשנת 2018 נרצחו 13 יהודים, המספר הגבוה ביותר בהשוואה לשנים האחרונות. "יהודים לגז!" ו"מוות לציונים!" הם קריאות הנשמעות בגלוי וברבים. עלבונות, איומים, הצקות וביוש (שיימינג) ברשתות החברתיות מכאיבים ופוגעים יותר מאשר האלימות לשמה, משום שהם הם היוצרים את האווירה.

13 יהודים נרצחו בעולם על רקע אנטישמי

מספר התקריות האנטישמיות האלימות החמורות שנרשמו על ידי צוות מרכז קנטור עלה ב-13%, מ-342 בשנת 2017 ל-387. הארצות שבהן נרשם מספר האירועים הגבוה ביותר הן ארצות הברית (למעלה ממאה מקרים); בריטניה (68); צרפת וגרמניה (35 כל אחת); קנדה (20); בלגיה (19); הולנד (15); וארגנטינה (11). יש לציין כי מזה כמה שנים מספר האירועים האלימים שדווחו במזרח אירופה נמוך בהרבה מזה שבמערבה, ועומד על מקרים ספורים בכל ארץ, פרט לאוקראינה שבה נרשמו השנה 12 אירועים אלימים.

סוגי האירועים האלימים הנפוצים ביותר הם ונדליזם (216 מקרים, המהווים 56% מכלל האירועים), איומים (89, 23%), ואלימות ללא שימוש בנשק (55, 14%). מספרים אלה מראים שמספר המקרים שבהם נעשה שימוש בנשק ובהצתה הוא נמוך, בה בשעה שרוב ההתקפות הן נגד בני אדם ורכושם. אכן, לפחות 138 אנשים הותקפו (36%), ורכוש פרטי ניזוק (104 מקרים, 27%). הסיבה לכך היא שבני אדם ורכושם מוגנים פחות מאשר בתי כנסת (47 מקרים, 12%) ומרכזים קהילתיים (22, 6%). בתי קברות ואנדרטאות הם עדיין יעד מסורתי להתקפות (76 מקרים, 19%).

קהילות יהודיות וגופי מעקב ממשלתיים ואחרים משתמשים בקריטריונים משלהם להגדרת תקריות אנטישמיות, והם שונים מארץ לארץ. כמה דוגמאות: באיטליה נרשמו 197 אירועים מכול הסוגים, עלייה של 60%; בדרום-אפריקה – 62 אירועים, עלייה של 25%; בבריטניה – 1652 אירועים, עלייה של 16%; בצרפת – 541 מקרים מ-311 ב-2017, עלייה של 74%. עלייה של 22% נרשמה גם בניו-יורק על-ידי משטרת העיר, ו-14% בברלין. בארה"ב ירד מספר האירועים ב-5%, מ-1986 ל-1879, אך מספר התקיפות הושלש כמעט, מ-21 ל-59.

חדירתה של האנטישמיות לזרמים הפוליטיים והחברתיים שבמרכז, הביאה להתקבלותה כחלק מן המציאות, כאילו הפכה לנורמה. אנטישמיות כבר אינה רק חלק מפעילותו של המשולש המורכב מן הימין הקיצוני, השמאל הקנאי והאסלאם הרדיקלי. דו"ח שפרסם משרד הפנים הצרפתי יחד עם שרות הביטחון של הקהילה קובע ש"אנטישמיות בצרפת ב-2018 היא יומיומית […] ולא עובר יום בלי מעשה אנטישמי."

85% מהנשאלים – האנטישמיות היא הבעיה החמורה

גם השיח האנטי-ציוני נכנס למרכז הדיון הציבורי, ומשתקף בשימוש גובר במונחים אנטישמיים, ובעוינות חסרת פרופורציה המופנית כלפי המדינה היהודית, שמייחסים לה מאפיינים יהודיים קלאסיים, וזה למרות שמאז קיץ 2014 לא התחולל עימות צבאי בין ישראל לבין הפלסטינים. לפיכך אנו מציעים לשקול מחדש את הקשר המסורתי בין עימות צבאי לבין עלייה בגילויים האנטישמיים.

שורה של סקרים רחבי היקף שנערכו לאחרונה בארצות אירופה, מאששת ומעצימה את חששותיהם של יהודים באשר למצבה של האנטישמיות. ה-FRA, הסוכנות לזכויות הבסיסיות מטעמו של האיחוד האירופי, ערכה סקר ב-12 מארצות האיחוד, וראיינה 16,500 יהודים. סוכנות הידיעות CNN קיימה 7000 ראיונות; וסקר שכותרתו יורוברומטר השלים את סקר ה-FRA והציג נתונים מ-23,640 ראיונות שנערכו פנים-אל-פנים ב-28 ארצות האיחוד.

הסקרים לא השאירו מקום לספק: יהודים ולא יהודים כאחד הצביעו על התחזקותה של האנטישמיות בכול היבט של חיי היומיום. 85% מנשאלי סקר ה-FRA ענו שזוהי הבעיה החמורה ביותר, אך הם אינם מדווחים על כ-75% עד 80% מן המקרים; 40% מנשאלי משאל ה-CNN ענו שיהודים מאוימים על ידי אלימות גזענית; ו-89% מנשאלי היורוברומטר ענו שהאנטישמיות גברה לאחרונה. בארה"ב נרשמה עלייה של 16% באירועים שהתרחשו במרחב הפרטי.

ויש גם סיבה לעידוד

בכל זאת, הישגים מעודדים הושגו ב-2018. תהליך אימוצה של הגדרת העבודה של האנטישמיות ממשיך. היא אינה מסמך משפטי מחייב, אך היא הפכה לכלי שימושי בהכשרת שוטרים ובדיונים בבתי משפט, וקבלתה הפכה לקנה מידה לערכים ולהתחייבות להתנהלות מעשית במאבק נגד אנטישמיות ואנטי-ציונות רדיקלית.

קטלוג אמצעים למאבק באנטישמיות הוצג בפני האיחוד האירופי, שהתחייב, במה שהוגדר כהצהרה היסטורית, לפתח אסטרטגיות כוללות (הוליסטיות) למאבק באנטישמיות, ולהבטיח את שלומן וביטחונן של הקהילות היהודיות. בארה"ב מונה לאחרונה שליח מיוחד לענייני אנטישמיות, משרה שלא אוישה מאז החלה כהונתו של הנשיא טראמפ, וארצות נוספות, כמו בולגריה וגרמניה, מינו גם הן שליחים כאלה, העתידים להוות יחד קבוצת עבודה.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
וכמה נפגעו בפיגועי טרור בישראל
אני | 01-05-2019 17:43
בשנה הזאת? וכמה חרדים הותקפו בארץ גם מילולית על יהדותם?