אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

ידידיה מאיר: כך קידמו את המחאה החברתית בתקשורת

בטורו השבועי בעיתון 'בשבע' מספר העיתונאי ידידיה מאיר על שיחה שהייתה לו עם עורך בכיר באתר ווינט שסיפר לו תוך כדי עמידה ברמזור איך קידם לדף הבית של האתר את מחאת הקוטג' של איציק אלרוב, מה שהצית את גל המחאות החברתיות.

ידידיה מאיר: כך קידמו את המחאה החברתית בתקשורת
  מי נתן לה במה? דפני ליף (פלאש90)

בטורו השבועי, בעיתון 'בשבע' שואל העיתונאי ידידיה מאיר, מדוע המחאה החברתית שהייתה כל כך באופנה בשנה שעברה, הפכה השנה לבלתי נסבלת.

"התשובה שאני מציע מאוד פשוטה. כל כך פשוטה שהיא אפילו בנאלית: זה הכל התקשורת. כן, כן. גם ההתלהבות מהמחאה בשנה שעברה וגם הכמעט-התעלמות ממנה בשנה הזאת (וכמובן, גם מה שיקרה בשנה הבאה."

בהמשך הטור משחזר מאיר מהזכרון, שיחה שקיים עם עורך בכיר באתר Ynet בשנה שעברה, תוך כדי עמידה ברמזור:

"הכרתי אותו בעבר הרחוק, עבדנו פעם יחד, וכשנפגשנו במקרה, התעניינתי בשלומו ובעבודתו היום, והוא אמר לי בזחיחות משהו בסגנון: "החיים יפים, הופכים את המדינה".

"ובכן, אותו עורך סיפר לי בגאווה שכל המחאה החברתית – זה הוא. ממש כך. "אני הייתי עורך במשמרת-לילה באותו ערב גורלי. ראיתי במקרה את הקבוצה בפייסבוק שפתח הדתי הזה שלכם מבני ברק, נו, איך קוראים לו, נגד הקוטג' של תנובה. היו שם כמה עשרות חברים בלבד באותה שעה, אבל אני הבנתי את הפוטנציאל. קידמתי את הקבוצה שלו מיד לדף הבית שלנו. תוך כמה שעות כבר היו למחאת הקוטג' האלמונית עשרות אלפי אוהדים".

ברמזור הבא, המשיך אותו עורך בשיחה והוסיף: ""אתה מבין?", הוא צעק לי, העורך, "אנשים חושבים שכל המחאה הזאת התחילה בפייסבוק. יעני, ספונטני. זה מצחיק.

כל מי שקצת בעניינים מבין ששום דבר לא באמת יכול לתפוס בפייסבוק בלי שהתקשורת אמיתית, בעיקר האינטרנטית, תפרסם את העצומה עליו. תיכנס בכל רגע נתון לפייסבוק ותראה כמה קבוצות מחאה נפתחות בכל יום. מאות, אלפים. משהו יוצא מהן? כלום. קדחת. אבל אנחנו סימנו את המחאה הזאת ויצאנו לדרך. והשאר – היסטוריה"."

מאיר הוסיף כי אותו עורך ביטל את הטענות של עיתון 'גלובס', לפיהם הם אלו שגילו ראשונים את העצומה נגד הקוטג': " זה שטויות כי "אני הייתי ראשון, וחוץ מזה, 'גלובס', עם כל הכבוד, לא יכול להרים מחאה עממית. גלובס הוא עיתון. בשביל דבר כזה צריך אתר אינטרנט חזק שמפנה את הגולשים ללינק של אותה קבוצה אותנטית ברשת.

כה אנשים הרגישו שהם חלק מגל עממי שבא מלמטה, מהשטח. זה לא שהם סתם קראו ידיעה בעיתון באופן פסיבי. הם חוברים למשהו אמיתי של משה, של יוסי, של אלרוב. הנה, ככה קראו לו לדוס שלכם, איציק אלרוב".

==

הטור המלא של ידידיה מאיר מתפרסם בעיתון 'בשבע'.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
כמה שאני שונא שחצנים!
סתם אחד | 28-06-2012 12:04
לא צריך להיות ידידיה מאיר, ולא צריך לדבר עם עורכי תוכן, ולהכיר את כל המי ומי כדי לדעת את כל מה שכל ילד במדינה יודע!
2
זה לא משנה מי הרים את המחאה אלא איך ניהלו אותה
חיים | 28-06-2012 13:33
ועל זה צריכים להודות לאיציק אלרוב שאתה מכנה "הדוס ההוא"
3
עתונאי אומלל
צדק חברתי | 01-07-2012 13:26
איכה תאמרו חכמים אנחנו, ותורת השם איתנו; אכן הנה לשקר עשה, עט שקר סופרים. הובישו חכמים, חתו ויילכדו; הנה בדבר השם מאסו, וחכמת מה להם. לכן אתן את נשיהם לאחרים, שדותיהם ליורשים כי מקטון ועד-גדול, כולו בוצע בצע: מנביא, ועד-כוהן--כולו, עושה שקר. וירפו את-שבר בת-עמי, על-נקלה לאמור, שלום שלום ואין שלום. הובישו, כי תועבה עשו; גם-בוש לא-יבושו, והיכלם לא ידעו--לכן ייפלו בנופלים בעת פקודתם ייכשלו, אמר השם.