סרטון התעמולה של חמאס, בו נראית חבורת ליצנים עזתית שקוראים לממשלה להציל אותה מידי בלוני הנפץ, מגלה טפח מהנרטיב האנטישמי שלהם.

למעלה משבעים שנה שמרבית קיבוצי עוטף עזה הם חילוניים, בני ההתיישבות העובדת, אבל בנרטיב של חמאס זה לא כל כך עובד. דמות הישראלי נראית כשפאות של קונילמל משתלשלות מבין אוזניו. הוא צועד כברווז ומפוחד כיהודון. שנים מטפחים את דמות החלוץ, הישראלי, השוחר לחיי חופש ודרור ומושיט יד לשלום במרחב, מתוך עצמה, אך בצד השני של הגדר לא קונים את זה, לפחות לא הממשל שלו.

הם רואים בכולנו, תושבי שדרות ככפר עזה כיהודונים עם לבוש שאפילו בבני ברק קשה למצוא. יהודונים של לודז', מרקש או צנעה. לא דומים לישראלים שחיים פה מעבר לגדר.

ולא שהם לא ראו או שמעו, צפו בטלוויזיה או זכרו מהימים שקיבלו אישורי עבודה בישראל. הם פשוט רואים אותנו בשתי דרכים:

האחת, פולש זר, אירופי, שהיגר לפה ונוהג בקולוניאליזם- דימוי והגדרה נרחבת בקרב הפלסטינים ותומכי התזה בעולם בכלל.

השנייה, כיהודי שצריך לקבל עליו את חוקי הג'יזיה- אותם חוקים משפילים של תושבים המאמינים באל אחד בתוך ארצות האיסלאם- נוצרים ובעיקר יהודים. אלו מקורות ההשראה שלהם. לזה הם גם מתכוונים כשהם מנסים להתפתל ולהראות כאילו אינם אנטישמיים, כשהם מדברים על כך שאין להם בעיה שיהיו כאן יהודים. שעה למשל ששינו את אמנת חמאס- להראות שהיחס שלהם ליהודים אינו אנטישמי.

עוד דבר אפשר לראות בסרטון הזה, איך הם רואים הצלחה בביקורת נגד הממשלה על הנעשה בגדר רצועת עזה.

זה הזוי, הם כמעט קוראים לממשלה בשם התושבים שתיכנס בהם- עצמם, כשהם יודעים שאפשר להתגרות בישראל ככה. חמאס מעודד ומעביר את המסר- ההתנתקות עבדה והצליחה על אף שנראה היה שדרך הטרור לא תעבוד, ואין להם שום סיבה להפסיק עם זה. לא הקלות ולא נעליים. לא הם אלו שימנעו את הגורם הרדיקלי האנטישמי הזה להמשיך ולשכלל את שיטותיו לפגוע בישראל. מבחינתו הטרור עובד ויעבוד רק צריך סבלנות.

אדרבה דיבורים על בלוני הנפץ כמה הם נוראיים וביקורת פנים, כולל אמירות של הושטת היד להקלה על הסגר ואף לשלום מקרב חלק מתושבי העוטף לבוז בעיניהם. הם רואים זאת כחולשה וחוגגים את זה מול עיננו בעברית עילגת.