מי מתאים להיות חבר כנסת?

חבר כנסת הוא מנהיג, ומרן הרב קוק מגדיר בספר 'עין איה' על מסכת ברכות לגבי מינויו של בצלאל שיש שלוש אמות מידה: א. אדם קדוש. ב. תלמיד חכם. ג. קשר עם העם. וזה חייב להיות לפי סדר זה, – לא כנהוג היום, שמעדיפים אדם כריזמטי המבטיח הרים וגבעות.

קשה מאוד בימינו למצוא אדם קדוש?

נכון. לכן יש לבחור אדם ירא שמים. כך הדריך אותנו רבנו הרב צבי יהודה: "חבר אני לכל אשר יראוך" (תהילים קיט סג). כמובן, זה כולל מידות טובות, אדם עם לב טהור. וכך פוסק הרמב"ם בפרק הראשון של הלכות מלכים שמלך צריך להיות ירא שמים. וכן כל המשימות בישראל.

ולא צריך כשרון הנהגה?

ודאי צריך. אך זאת אפשר לדעת רק על יסוד נסיון העבר, מה שנקרא בהלכה חזקה. כלומר, מה שהיה עד כה, יש לקוות שימשיך בעתיד. אבל אדם שלא התנסה כלל בזה בעבר, אין שום ערובה שיצליח בעתיד, ויתכן שהוא סתם מפריח הבטחות.

מה עדיף; אדם ירא שמים עם לב טהור או אדם מוכשר?

ודאי אדם ירא שמים. הרמב"ם פוסק בהלכות מלכים פרק ראשון, שבן יורש מלכות מאביו, אבל זאת בתנאי שממלא מקומו ביראה ובחכמה. אם הוא ממלא מקומו ביראה ולא בחכמה, מצמידים לו עוזר שמלמד אותו חכמת ההנהגה עד שיודע מעצמו. אבל אם אין לו יראת ד', אין ממנים אותו, גם אם הוא חכם מאוד.

סוף סוף, כיצד יצליח אדם ירא שמים, אם חסר לו כשרון?

זה מיסודות אמונתנו שסוף יראת השמים לנצח. הרי אנחנו מדברים על מנהיג. אנשים לא יראי שמים, לא יוכלו להיות מנהיגים כרצון ד', אלא, כמו שמגדיר מרן הרב קוק במאמרו מהלך האידאות, עסקנים נמוגים ודלי מעש הבוסים בטיט חוצות של רעיונות קטנים (אורות קיד).

האם די שראש המפלגה יהיה ירא שמים, או כל חברי המפלגה?

ודאי כל חברי המפלגה. הרי גם הם מכריעים במפלגה, בכנסת, בועדות.

יתכן אדם חילוני שייאבק נאמנה בעד התורה.

יתכן. אך הוא לא ילחם במסירות נפש, כמו שכותב הגרי"ד סולוביצ'יק בחמש דרשות. הוא מביא משל שאמר זקינו ה"בית הלוי". משל לאדם שהפקיד אצל חברו כספת עם המטבעות כסף, אבל הוא התרשל בשמירה, והיא נגנבה, לכן עליו לשלם. אך באמת היו אלה מטבעות זהב. להלכה, הוא רק משלם על מטבעות כסף, כי לו ידע שזה זהב, היה שומר יותר טוב. כך המסביר הגרי"ד, שאדם חילוני אולי ישמור על התורה כמו על כסף, אך לא כמו על זהב.

אם החשוב הוא יראת שמים, אז למה לא להצביע בעד מפלגה חרדית, בה כל חברי הכנתת הם יראי שמים?

זה נכון, אך מפלגות חרדיות דואגות בעיקר לפרט, כלומר ליהודים יראי שמים ,כדי שיוכלו לשמור תורה ומצוות כראוי. אך אינן מתעניינות בכלל. אבל עניינה של תורה, הוא לא רק קדושת הפרט, אלא גם קדושת הכלל, ואעשך לגוי גדול, ממלכת כהנים וגוי קדוש, מדינה יהודית ולא רק מדינה של יהודים. זה נוגע לנושא של הפרדת דת ומדינה, שאינו מטריד כל כך את החרדים, וגם  את חלק מהמועמדים הדתיים, שכך רוצים לרכוש אהבת הציבור. מסירות נפש למען התורה פירושה דאגה למדינה יהודית, בה ענייני התורה מונהגים על פי הרבנות הראשית, כלומר נישואין וגירושין, גיור, שבת, כשרות, חמץ וכולי.  זה נמצא במפלגה המזרחי-המפד"ל-הבית היהודי.

האם תפקיד המדינה להתערב בכל דבר או לתת חופש לאזרחים, ולספק להם כל צרכיהם?

אין זו מדינה אידיאלית יהודית על פי תורה, אלא כמו שמגדיר מרן הרב קוק בספרו אורות: חברת אחריות גדולה, כלומר חברת ביטוח. הפרט מנצל את חברת הביטוח באופן מירבי לטובתו. לא כן, על המדינה לדאוג לסדר חברתי תקין וצודק.

גם בעניינים כלכליים המדינה צריכה להתערב?

ודאי. גם זה חלק מן התורה שלא יהיו עניים. כמובן, לא נקים מדינה סוציאליסטית מחר. אבל כן יש להיאבק על קפיטליזם רווחתי. יש במדינתנו הרבה מאוד עניים. לא בטלנים. שני ההורים עובדים, וכולם חיים בצמצום, אך אין זה מספיק. גם זה חלק מן התורה, עליו יש להיאבק במסירות נפש. גם זה נמצא תמיד במזרחי-מפד"ל-בית היהודי.

ולסיכום?

צריך מפלגה של אנשים יראי שמים. וזרקתי עליכם מים טהורים.  לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי.