אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

"אהרון שלום, אני חייל חרדי בודד, ישן ברחוב וקר לי"

4 בבוקר, צלצול מתוכנת הוואטסאפ מעיר אותי. מי כבר משאיר הודעה בזו הלשון: "היי, אני חייל, אני עומד להתגייס, אני ישן מחוץ לבית ברחוב, קר לי אני מתקשה להירדם, אף אחד לא עוזר לי". הודעות כאלה מדליקות אותי. מיד כתבתי לו בחזרה

"אהרון שלום, אני חייל חרדי בודד, ישן ברחוב וקר לי"

הלילה הוא כבר ישן בבית משלו

אהרן גרנות, איש תקשורת (המפרסם כאן מפעם לפעם מאמרים) שהקים עמותה המספקת בית חם לחיילים בודדים ממוצא חרדי שנזרקו מהבית עקב גיוסם, לא האמין שהסיפור שבו עסק רק שלשום יהפוך לוויראלי. סיפורו של החייל שמצא את עצמו ישן בעזרת נשים של בית כנסת בפתח תקווה עורר סערה ברשתות החברתיות. את חוויותיו הוא חולק איתנו בטור אישי.

הצליל המוכר של תוכנת המסרים 'וואטס אפ' קרע את דממת הלילה. שנתי אינה עמוקה אף פעם, כל צליל מפריע לה, בטח צליל של התוכנה הזאת שבשעה כזאת מבשר על מישהו במצוקה הנמצא בקצה השני של הוואטס אפ, מצוקה המניעה אותו לשגר הודעה בשעה לא שגרתית שכזאת.

"היי", כותב האלמוני, "אני חיל, אין לי מי שיעזור לי, אני ישן בחוץ, קר לי, אני מתקשה להירדם"

אחרי הודעה כזאת גם אתה עצמך מתקשה להירדם. איך הוא שמע עלי? ואם הוא שמע עלי למה המתין למצב הזה?

אבא ל-35 חיילים בודדים

למי שעדיין לא יודע, פרט למקצועי ככותב, אני בעיקר אבא. אבא ל 35 חיילים ממוצא חרדי שהפכו להיות בודדים אחרי שהוריהם זרקו אותם מהבית עקב גיוסם לצה"ל. חלק גדול מהם אפילו אינם שומרי מצוות. חלק אחר למד לא לשפוך את התינוק עם האמבטיה וממשיך להקפיד על קלה כבחמורה. הקמתי עמותה ושמה 'עושי חיל', אנחנו מהווים להם משפחה תחליפית ונותנים להם כל מה שהם צריכים: ביגוד, דיור, אוכל, כל מה שצריך בבית, וגם תמיכה מנטלית: אנחנו מחבקים מנשקים אותם, מבקרים אותם בבסיסים, משתתפים בטקסים שלהם, עומדים בקשר עם המפקדים שלהם וכו'.

"הייתי אצלכם באחת השבתות", הוא אמר לי בטלפון, מתברר שאחד החיילים שלנו חבר שלו, כך הוא שמע עלינו. גם לו לא היה הסבר מדוע לא פנה אלי מיד, אולי התבייש.

כשהוא רועד מקור ובטנו מקרקרת מרעב אספתי אותו מהרחוב. המפקדים שלו לא יודעים דבר על מצבו. אני עצמי יכול להעיד מטיפול בעשרות מקרים אחרים שהם מתרחשים בגלל שהחיילים מתביישים לספר על מצבם. אין מפקד בצה"ל שיתן להליך כזה להתרחש. רבים מהחיילים אצלנו נמצאים בעקבות הפניה של המפקדים שלהם. רבים מהחיילים האלה מופנים על ידי המפקדים אלינו.

זה לא הסיפור הקשה ביותר שהגיע אלינו. רק לפני שבועיים התקשרו אלי מלשכת הגיוס בתל השומר לספר על חייל הישן בתוך מכונית. נסעתי לבני ברק, ושם באחד הרחובות, סמוך לגינה ציבורית מצאתי את הגרוטאה, פתחתי אותה ולנגד עיני המשתהות אכן התגלה חייל על מדיו. החייל הזה גר היום כמובן באחת הדירות שלנו והוא חלק מאיתנו. אני יכול לספר סיפורים רבים ולצרף לכל אחד מהם ממחטה לנגב את הדמעות.

כבר ארבעה ימים אני לא באמת ישן

וחזרה לחייל שמצאתי בעזרת הנשים: בדרך סיפר לי את סיפורו, סיפור קשה. בראשית הקמת העמותה חשבתי שעם העיסוק בסיפורים רגשותיי יקהו. אבל זה לא קורה. כל סיפור קורע לב יותר מהקודם לו. מערכת רעועה של יחסים גרועים עם זוג הורים בעלי תשובה שהגיע לסילוקו מהבית. "אתה לא בדרך שלנו", אמרו לו, "כאן גרים רק חרדים לא חיילים", אמרו ושלחו אותו אל הקור ואל הגשם. הוא יצא מהבית הסתובב עם חבריו ובוש לבקש מהם מקום ללון, בוש לספר מה קרה לו בבית. כשכולם הלכו הביתה, הוא חיפש לו בית ומצא מפלט בעזרת נשים בבית כנסת בפתח תקווה. כשהתקשה להירדם מהקור התקשר למוקד החירום, כלומר לטלפון הפרטי שלי.

בצהריים כמובן שלא היה כל זכר לצרותיו. הבאתי אותו אלינו לקרית ארבע, הכנסתי אותו לחדר (האחרון שנותר לי פנוי) באחת הדירות שלנו בקרית ארבע. בדרך כלל באמצע השבוע רוב החיילים נמצאים בבסיסים, לא בבית. שלשום כמה מהם היו בבית ושמעו על החייל החדש שהגיע והתקבצו באחת הדירות שלנו כדי לקבל את פניו, לעודד, לנחם ובעיקר להגיד לו ברוך הבא למשפחת החיילים הבודדים 'עושי חיל'. מאוחר בלילה ניכנס לחדרו. חייך את החיוך הכי מתוק בעולם ואמר לי "כבר ארבעה ימים אני לא באמת ישן. גם כי אין לי וגם כי אני חושב מה יהיה מחר. ארבעה ימים אני מתפלל שלא יבוא לילה כדי שלא אמצא את עצמי ללא בית. סוף סוף יש לי מקום משלי.

אני אומר לכם בגילוי לב.. יש בחיים המון רגעים מתסכלים, מעט מאוד רגעים של נחת רוח. אבל הרגעים האלה של הנחת רוח הם הרבה יותר משמעותיים, הרבה יותר נוכחים, הם מכסים על המון הרגעים המתסכלים בחיים. זה היה אחד הרגעים.

בבית ישבתי, וחלקתי את רגשותיי בפייסבוק. פרסמתי את הסיפור. תוך דקות הוא הפך להיות וראלי. הוצפתי בתגובות, בהצעות לתרומות כלי תקשורת החלו להתקשר אלי בבקשות לראיונות. אין לי אפילו מושג למה דווקא הסיפור הזה, שהוא אכן קשה, אבל לא הקשה ביותר שבו טיפלנו, זכה לתהודה כזאת. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.

בימים אלה אנו מתכוננים לפסח. כל משפחה מתכוננת לפסח, לכולם זה עולה כסף. לנו זה עולה הון. סדר פסח ל 5 חיילים ואורחיהם, מצעים חדשים לכל חייל, ביגוד קיץ לכל חייל, ואפילו טיול לחיילים שיהיו בחופשה בחול המועד. מגיע להם. כל זה עולה לנו הון רב ובימים אלה אני מרשה לעצמי ממש מעל במה זאת לנסות לשתף אתכם במפעל חסד לאומי ציוני זה.

==

אהרון גרנות הוא יו"ר עמותת 'עושי חיל' הבית לחייל הבודד החרדי.

חייל בודד חרדי – אם נתקעת, צור קשר דרך הפייסבוק

לתרומות לעמותה – לחצו כאן

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
עזרה לחייל בודד
כהן מרגלית | 27-03-2019 15:46
אני מוכנה לקנות לו בגדים ומה שהוא צריך נא להשאיר הודעה או לשלוח לי טלפון אני אתקשר
2
חיילים שלנו
דנה | 28-03-2019 21:21
אני בעלת תשובה ובחיים לא הייתי מסלקת ילד מהבית כי הוא רוצה להתגייס. צריך לכבד כל אדם באשר הוא. עצוב שהחרדים מבית ובעלי תשובה מגיעים למצב כזה איום. קבלו את הילדים שלכם כמו שהם בחום ואהבה. ילדים הם מתנות מה'. יש אנשים שמשתוקקים לילדים.
3
אנשים טובים
לי | 28-03-2019 21:43
איזה מרגש לשמוע על אנשים טובים תודה לכם שאתם דואגים לחיילים הבודדים מתפללת שאלוהים ישמור עליכם.