שם: חגי לביא  

גיל: 43

מצב משפחתי: נשוי למירי, אב לשחר, עדו, ניצן, אלון ויעל

מגורים: ירושלים

מפלגה: גשר

מקצוע: סגן מנהלת בי״ס בויאר, מורה להיסטוריה ואזרחות

איך היית מגדיר את עצמך במשפט אחד: תלמיד לא משהו שהפך ל׳מורה של המדינה׳, משרת ציבור הדואג לגר, ליתום ולאלמנה.

איך מתחיל הבוקר שלך: באמירה ׳לא יכול להיות שכבר בוקר׳, וישר לבית הכנסת לשחרית.

למה לי פוליטיקה עכשיו: כי הנביאים שלנו כבר הזהירו שאם לא נדאג לדל, ואם לא נהיה נקיי כפיים, לא נהיה. לאחרונה התחלתי לדאוג ששוב אנחנו לא מקשיבים להם.

האישה שאיתי: מירי, סוכנת נסיעות, חברתי הקרובה ביותר, כל חיינו הבוגרים אנחנו יחד, כבר 22 שנה.

אם לא הייתי במפלגה הנוכחית: הייתי רץ ב: מקצה 10 ק״מ של מרתון י-ם, עם עוד 300 תלמידי בויאר.

כך נראה שולחן השבת שלי:  הרבה רעש, אוכל שאני מבשל (עם כמה מנות שכבר בפנתיאון המשפחתי), מספרים מקורות השבוע, מתווכחים, שירי שבת, והגדולים "טסים" לפגוש חברים בשבט.

אני הכי אוהב: יום שישי בערב אחרי סעודת שבת, על הספה ולהרדם אחרי 3 שניות.

מעצבן אותי כש: אני רואה עוול או חוסר צדק – בין אדם לחברו ממש, או ברמה הלאומית. בגלל זה אני בגשר.

ספר שאני קורא עכשיו: השלישי בטרילוגיית המאה של קן פולט. הראשון על מלחה״ע ה-1, השני על מלחה״ע ה-2, והנוכחי על המלחמה הקרה. תיאור מפורט, אישי, ואותנטי של ההיסטוריה.

בחרתי את התמונה הזו כי הלב שלי הוא המשפחה שלי, אז ברור שהם יהיו בתמונה. בחרתי בתמונה עם ארבעה מילדיי בטיול משגע לפני שנה וחצי.