תענית אסתר: מתי מתחיל הצום? מתי נגמר הצום?

צום תענית אסתר מכין אותנו לפורים. מתי מתחיל הצום? מתי סיום הצום? הרב חננאל זייני מסכם את הלכות התענית, מי חייב לצום ומה מוסיפים בתפילה

תענית אסתר: מתי מתחיל הצום? מתי נגמר הצום?
  (צילום: מענדי הכטמן/פלאש90)

זמני צום תענית אסתר

הצום מתחיל מעמוד השחר, ומסתיים בצאת הכוכבים.

מתי מתחיל הצום? מתי נגמר הצום?

תחילת הצום תענית אסתר תשע"ח: 04:31 (ולנוהגים 72 דקות – 04:11)

סיום הצום: 18:10

נשים בהריון או מניקות (שנתיים מהלידה), אינן חייבות לצום אם הדבר קשה להן. ומכל מקום, לא תאכלנה מעדנים, אלא מה שהן צריכות.

אדם שרוצה לאכול או לשתות לפני תחילת הצום (לפני עמוד השחר), צריך לומר בפיו שהוא מתכוון לקום בלילה כדי לאכול. ומי ששכח להתנות, אינו יכול לאכול או לשתות.

אין לצחצח שיניים או לרחוץ את הפה בצום, וכן אין ללעוס מסטיק.

אין איסור אלא באכילה ושתייה, אבל רחיצה, סיכה נעילת הסנדל ותשמיש המטה אינם אסורים בתענית (חוץ מתשעה באב וביוה"כ). אך בכל זאת אדם המתענה לא ינהג עידונים בעצמו (רמב"ם).

תפילת התענית

יש לומר "עננו" בתפילה כבר בערבית, אע"פ שלא התחיל הצום. ונהגו האשכנזים לא לומר עננו בערבית, ובשחרית נהגו שחזן אומר רק בחזרת הש"ץ.

אדם ששכח לומר "עננו", וסיים את ברכת "שומע תפילה", אינו חוזר אפילו אם לא התחיל בברכה שלאחריה. אלא יאמר לאחר "יהיו לרצון" הראשון.

שליח ציבור שדילג את ברכת עננו בטעות וכבר אמר בברכת רפאנו "ברוך אתה ה'", יאמר "עננו" כיחיד בשומע תפילה.

יחיד אינו יכול לומר שלש עשרה מידות, מפני שדבר שבקדושה הן. ולכן, יש אומרים שיאמר אותם דרך שבח לקב"ה, ולא דרך תחנונים (ואז מותר לאומרם ביחיד), וע"פ האר"י יש לאומרן בא"ת ב"ש ("מְצֹפָץ מְצֹפָץ תֵך וכו').

במנחה, השלישי הוא מפטיר (ואינו אומר לאחר ההפטרה את ברכת "מקדש השבת").

מנחה של תענית

נהגו הספרדים ע"פ הבית יוסף, להשלים מאה ברכות בתענית ע"י הנחת טלית ותפילין במנחה.

האשכנזים מפטירים בהפטרת "דרשו ה' בהמצאו", והספרדים מפטירים "שובה ישראל", חוץ מבצום גדליה שמפטירים "דרשו ה' בהמצאו".

מי שאינו מתענה, לא יהיה שליח ציבור ולא יעלה לתורה.

כיון שאין חשש של שכרות בתענית, הכהנים מברכים ברכת כהנים גם במנחה. ונהגו האשכנזים בחו"ל שלא לברך ברכת כהנים אלא במוסף של יו"ט, אבל בא"י צריך לברך גם בשחרית של כל יום וגם במנחה של תענית (חוץ מיוה"כ).

נוהגים לתת "זכר למחצית השקל" – השנה 20 שקלים (ומעלה) למטרות צדקה, ישיבות וכו'. ואין לומר שהכסף הוא "מחצית השקל", אלא "זכר".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
תענית אסתר
מרק קורס | 19-03-2019 7:30
האם השעות המופיעות הן לשנת תשעט או תשעח? אולי צריך לפרסם היום השעות של התחלה וסוף הצום בהתחלה ולא בסוף כי ליהודים סרוגים זה אקטואליה לא פחות מהפוליטיקה וסרטים
2
התמונה לא מצחיקה ולא הולמת
אריאל | 19-03-2019 10:11
כבוד לשריד בית המקדש הייתי מצפה לפחות מכם
אמת!!
מורן | 20-03-2019 1:25
קצת חוכמה לא תזיק
3
אלו זמנים של תשע"ח??
ליאת פרידמן | 19-03-2019 20:54
כך כתוב בתוך הכתבה.
4
פורים
רונן | 20-03-2019 8:52
פוריםםםםם