מתי בפעם האחרונה מצאתם חרק או תולעת בקמח? גם אתם מתקשים להיזכר ועל כך מתייחס הרב מאור קיים מהר-ברכה, ראש 'מכון הר ברכה ומברר ההלכות בסדרת הספרים 'פניני הלכה' של הרב אליעזר מלמד.

הרב קיים, המפרסם בדף הפייסבוק שלו מדי פעם, התלבטויות הלכתיות בהן הוא עוסק, התייחס אתמול (א') לסוגיית ניפוי הקמח והרלוונטיות שלה לימינו.

"למרות שבעבר ההוראה הגורפת הייתה שחובה לנפות קמח, וכך נוהגים רבים גם כיום, בפועל המציאות השתנתה. תנאי האחסון השתפרו מאד, ועל כן הקמח שמשווק על ידי חברות אמינות דרך רשתות וחנויות אחראיות בחזקת נקי משרצים.", כותב הרב קיים.

"ואף אם מדי פעם מוצאים בקמח שרצים, אין חובה לנפות, משום שלא נמצאים שרצים ב'מיעוט המצוי' של קמח מסוג זה. אמנם גם קמח שבחזקת נקי צריך לאחסן במקום שלא יתפתח בו שרצים כגון במקרר או במקפיא."

הפסקנו לנפות את הקמח בבית

הרב מתגורר בישוב הר ברכה, עם אקלים יבש וקריר מעיד על עצמו: "בבית שלנו, לאחר לימוד הסוגיה ובירור המציאות, הפסקנו לנפות קמח."

עם זאת עדיין נותרה השאלה, מה קורה כשמגישים מזון לפני אורחים, האם צריך להודיע להם שהקמח אינו מנופה או האם יש לנפות עבורם את הקמח: "לפני זמן מה, בתנו נדרשה לאפות עוגיות לכל בנות כיתתה ועלתה השאלה האם ראוי שהיא תנפה את הקמח מכיוון שרבים כיום עדיין מנפים. הכרענו שעליה לנפות את הקמח משום שמצווה גדולה להתחשב באחרים. אמנם לא היינו אומרים כך על כל חומרה, אבל בדבר שעד לא מזמן נחשבה כהלכה פסוקה ועוד רבים נוהגים כך, ראוי ואולי חובה להתחשב."

עם זאת את ההכרעה הוא השאיר בסימן שאלה: "ועדיין אני מסופק עד כמה נכון להתחשב במצבים מעין אלו, וצריך עיון."

בתנאי איחסון טובים – אין צורך בניפוי

בעקבות הפרסום בסרוגים, הוסיף הרב קיים הבהרה נוספת: "ההלכה די ברורה, קמח מחברות אמינות שאינו נמצא על המדף הרבה זמן אינו צריך ניפוי. יש קמח שקונים בסיטונאות או קמח שהיה זמן רב על המדף שכן צריך לנפות. כמו"כ בבתי עסק יש מקום להחמיר יותר, תלוי בתנאי האחסון. ולמרות שיתכן נגיעות גם בקמח שמוחזק כנקי, אם תנאי האחסון טובים, לא מוצאים כמות כזו של שרצים שמבחינה הלכתית מחייבת בדיקה"