ביקורת סרטים: קפטן מארוול• קפטן פמיניזם
מארוול החליטה להשיק את "קפטן מארוול", איתה מקווים להשיב מלחמה לדי.סי על 'וונדר וומן' (בכיכובה של גל גדות)- אבל מה יצא בסוף? מבקר הסרטים שלנו הלך להקרנת הבכורה ויצא עם טעם לוואי של פמיניזם מוגזם
ביקורת סרטים: קפטן מארוול
חשבתי שזה לא יגיע, אולי קיוויתי שזה לא יגיע. לא ליקום מארוול. אבל זה התחיל לחדור לאט לאט, כשהוליווד מוחאת כפיים בקצב.
ההשתלטות הגדולה התחילה ב"פנתר השחור", אבל הוא היה סרט מרענן. לא מיוחד במיוחד, ולא משהו שלא ראינו קודם, אבל בהחלט היה מרענן.
פוליטיקת הזהויות נכנסה בפול-מונטי בקפטן מארוול.
קפטן מארוול
ציון כללי
מדד
הצניעות
למה תכה
רעך
מי ומי
צופים
מי שלא מכיר, פוליטיקת הזהויות היא סולם ערכים המשייך את האדם לקבוצה שלו ולא לאינדיבידואל. ומיקומו בסולם נקבע על פי כמה שהקבוצה "מדוכאת" או "מדכאת". ככל שהקבוצה שלך יותר "מדוכאת" כך לקבוצות שמתחתיך אסור לדבר עליך ולקבוצות שמעליך מותר. בן אדם הוא קודם אישה/גיי/שחור/ערבי/לבן שמחויב לקבוצה ורק אחר כך אדם עם חשיבה עצמאית.
עד כה, יקום מארוול לא הרימו את הדגל הכה אהוב על השמאל, בעיקר כי הם רוצים לעשות כסף. רוב העולם הנורמלי מבין מה מי מו. יודעים שאדם הוא קודם האדם ולא הקבוצה שלו.ועכשיו זה השתנה.
קפטן מארוול פורשת את כל משנת הפמיניזם הרדיקלי, הלא נעים, הבועט, הנושך, שמתייחס בזלזול לכל מי שמתחתיו (גבר לבן פריווילג).הפקולטה למגדר יכולה לצאת לרחובות מרוב אושר בעקבות הסרט.
הגיבורה יוצאת נגד ה"הסללה", ה"הסגברה" ועוד מילים מומצאות שמנסות להראות כמה הקבוצה הנשית היא מדוכאת על ידי הגבר הלבן הפריווילג.
יתר על כן, ברי לארסון (השחקנית שמשחקת את קפטן מארוול) במסיבת עיתונאים, אמרה שהיא לא מעוניינת שמבקרים לבנים פריווילגים יבקרו את הסרט שלה (חחחחחחח).
נדמה לה שהיא הסרט הראשון אי פעם עם שחקנית בתפקיד הראשי. טוב, ומה עם הסרט? אחד הסרטים הנחותים של מארוול, שזה אחלה וכיף ואסקפיזם ומכות, אבל בקנה המידה שלהם זה רע מאוד.
בסרט אנחנו פוגשים את קרול דנבר, טייסת ניסוי בחיל האוויר, שלאחר תאונה, ה-DNA שלה מתמזג עם DNA של חוצן (גזע לוחמים בשם "קרי" והיא מקבלת כוח על-אנושי בשביל להילחם בגזע חוצנים בשם "סקרולז" שפושט ומשתלט על עולמות.
לברי לארסון יש מנעד רגשי של ציפי לבני ויכולות משחק של עמוד תאורה. היא לא משכנעת, לא מעניינת, לא מכניסה כלום לדמות (שגם ככה רחוקה שנות אור מהמקור), ובעיקר מזכירה שיחה עם פמיניסטית רדיקלית זועמת.
ג'וד לאו, שמשחק את המנטור שלה, נראה שלא מתאמץ, אנט בנינג (היי, לא ראיתי אותך שנים!) סבירה, סם ג'קסון עושה סם ג'קסון, והכל לא וואוו.
מצד שני, אני מדבר בסטנדרטים של מארוול. הסרט הוא אסקפיזם נפלא. בן מנדלסון, הרע מכל סרט בשנתיים האחרונות, דווקא משתלב יפה בניגוד לשנתיים האחרונות. המון טוויסטים, המון אקשן חביב, אבל הפמיניזים עדיין מסתיר את הסרט.
זה הסרט שאמור לתת לנו את כל התשובות שאמורות להיענות לפני "הנוקמים-אנד גיים", החלק השני של "מלחמת האינסוף", והוא בהחלט עונה על כל מה שצריך.
ומארוול, כמו מארוול, יודעים לעשות את זה בהמון הומור, קריצות וכיף. והם גם עונים על שאלות שלא שאלנו, שזה תמיד כיף. בקיצור, אחד הסרטים הגרועים של מארוול וחייבים לראות.
#סולם_רייכרט:
הטוב: הפינות שנסגרו
הרע: ברי לארסון
המכוער: הכניסה של פוליטיקת הזהויות לענק הקולנוע הזה.
במאים: אנה בודן וריאן פלק | שחקנים: ברי לארסון, סמואל ל' ג'קסון, בן מנדלסון, אנט בנינג וג'וד לאו