ביום רביעי, בעת ביקורו של נתניהו במוסקבה נפגשתי עימו ועם מנהיגי הקהילה.
השיחה נסובה, ואיך אפשר שלא, על גל האנטישמיות השוטף את העולם כולו. מצרפת ועד ארגנטינה ומאנגליה עד ארצות הברית.
נתניהו ציטט אחד מראשי הציונות שאמר, שכשתקום מדינה יהודית לא ישנאו אותנו פחות, אבל נהיה חזקים בכדי להתגונן על עצמינו.
חשבתי רבות על מילים אלה. אכן ההבדל הגדול בין מצב היהודים לפני מאה שנה והיום, הוא, שהיום הכלים העומדים לרשותינו להתגונן בפני האויבים שלנו חזקים מתמיד.
אבל כוחי ועוצם ידי, או עוצמה יהודית, אינה מספקת בכדי להבטיח את הקיום הפיזי היהודי.
מספיק לקרוא את הנאומים האחרונים של משה רבינו לאומה היהודית לפני מותו, בספר דברים, בכדי להיזכר שעוצמה פיזית ללא מוסר וללא צדק, אין לה זכות קיום לאורך זמן. דבריו של משה רבינו נשנו על ידי גדולי הנביאים, ירמיהו וישעיהו בהוכיחם את מלכי ישראל על סופה של המדינה היהודית אשר איבדה את דרכה.
יתכן שבמשך שנותינו בניכר וללא מדינה, תוכחתו המדינית של משה לעם אשר עומד להקים מדינה נשאה אופי פחות אקטואלי מאשר תרי״ג המצוות הכתובים בתורה, אבל כיום יש צורך וחובה לחזור ולשנן כל מילה הכתובה שם.
"לא מרובכם מכל העמים חשק ה׳ בכם כי אתם המעט מכל העמים". הריבוי שמביאה איתה את העוצמה הפיזית, איננה הסיבה לקיומינו. סיבת קיומנו היא להיות גוי גדול אשר אלוקים קרובים אליו ואשר לו חוקים ומשפטים צדיקים.
המצב של המוסריות והצדק בחברה בישראל או חסרונה, נמצאת תחת בדיקת מיקרוסקופ יום יומית על ידי אומות העולם אשר מאז מעמד הר סיני משמשים כאופוזיציה לעם היהודי. כל מעידה וטעות תופסת כותרות בעמודים הראשונים של עיתוני העולם ללא פרופורציה למספר היהודים בארצות תבל.
הזליגה של יהודים שומרי תורה ומצוות לעבר מפלגות אשר מהווים המקבילים של מפלגות הימין הקיצוני באירופה אשר יסודם על ידי קלגסי הס.ס. חסידיהם ועוזריהם, אומרת דרשני.
אל לישראלים לשכוח שהם גם יהודים. הקריאה הזאת לא מופנית רק לאלה שהמירו את המורשת הרוחנית שלנו בת ארבעת אלפי שנה ב"כנעניות" זרה או בתורת קרל מרקס, אלא בעיקר לחברי הכנסת אשר דגלם התורה והמסורה. אנחנו היהודים נרדפנו כמיעוט שנוי ומבוזה במשך שנות אלפיים של הגלות, בארצות הנצרות והאיסלאם ועל ידי הדתות החילוניות של המאה העשרים הנאציזם והקומוניזם. כשביקשנו מקלט נסגרו השערים כשביקשנו רחמים נסתמו הלבבות.
אשר על כן, כאשר מדובר על שיתוף פעולה וידידות עמוקה עם נציגי הימין הקיצוני באירופה על ידי נציגי הדת בכנסת, או כאשר נעשה עוול למיעוט לא יהודי בתוך המדינה היהודית ונציגי המפלגות הדתיות והחרדיות נאלמים דום, הרי הם מתכחשים להיסטוריה ולמורשת הרוחנית שלנו.
נציגי הציבור שומרי המצוות צריכים לתת את דעתם לא רק לצרכים הגשמיים של הציבור אשר הם מייצגים אבל גם להשמיע את קולם, את קולו של משה רבינו בספר דברים ואת חזונם של נביאי ישראל בתנ"ך.
אני נזכרתי בסיפור שנכתב על ידי השגריר מר יהודה אבנר ז"ל כותב הנאומים של חמש ראשי ממשלות בישראל, שכאשר נבחר מנחם בגין לכהן כראש ממשלה הוא קרא לראש לשכתו ואמר לו שדבר ראשון הוא יעשה "משהו יהודי", הוא יתן מקלט לקבוצה של פליטים מהמזרח הרחוק שהגיעו לישראל.
כשאני מדבר בתקשורת העולמית על התגברות האנטישמיות באירופה ושנאת היהודים והיהדות, על ידי הימין הקיצוני, אני מיד נשאל איך ראש הממשלה "שלכם" מר נתניהו יושב ומתחבק איתם. אני בדרך כלל מנסה שלא להביע ביקורת על המדינה היהודית ועל מנהיגיה בכלי התקשורת הכלליים, אבל שאלה זו במקומה עומדת ומנסרת בחלל העולם.
אני מסכים עם מר נתניהו שהעם היהודי זקוק למדינת ישראל חזקה. אבל מדינת ישראל חזקה אמיתית היא מדינה אשר היא תהיה אור לגויים אשר יאמרו במקום לא עמי אתם, כי אם בני א-ל חי.
=======
הרב פנחס גולדשמידט הוא רבה הראשי של מוסקבה
