לאחר החלטת היועמ"ש: מה ההליך שנתניהו יעבור?

לאחר שפורסם היום (חמישי) כי היועץ המשפטי הממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט להגיש נגד ראש הממשלה המלצה לכתבי אישום בשוחד בתיק 4000 ובמרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו2000 בכפוף לשימוע, הגיע הזמן לעשות סדר: מה זה שימוע? כמה זמן הוא נמשך? ומה בעצם קורה לאחריו?

קודם כל, חשוב להדגיש ששימוע אינו כתב אישום. זהו הליך לפני בית הנשפט בו דנים בפרטי הראיות ומעלים טענות משפטיות. רק לאחר השימוע, היועמ"ש מחליט סופית אם להגיש כתב אישום.

לפי חוק יסוד: הממשלה סעיף 17(ג): "כתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שיישב בהרכב של שלושה שופטים". רק אם בית המשפט הרשיע את רה"מ בעבירה, ורק אם יש בה קלון, יכולה הכנסת בהחלטת רוב חבריה להעביר מכהונתו את ראש הממשלה. המשמעות: נתניהו לא חייב להתפטר גם אם מוגש נגדו כתב אישום.

אם נזכור את מקרה רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, גם לאחר שהיועמ"ש דאז, מני מזוז, הגיש נגדו כתב אישום, המחוזי בתחילה זיכה אותו מהתיקים בפרשת "ראשונטורס" ומעטפות הכסף. אולמרט הואשם רק בפרשת מרכז ההשקעות. רק לאחר ערעור של פרקליטות המדינה לעליון, חזר התיק למחוזי שהרשיע אותו. המשמעות: גם לאחר השימוע, וגם לאחר הגשת כתב האישום – עדיין אין זה אומר שתהיה הרשעה בבית המשפט המחוזי בהכרח.

[1] מה קורה בשימוע?

לפני הגשת כתב אישום נהוג לזמן לשימוע. כמו בשימוע לפני פיטורים ישנו לעובד הזדמנות להשמיע את נימוקיו קודם להחלטה על פיטוריו. המעסיק צריך לשמוע בתום לב את העובד ואין לו לקבל החלטות לפני השימוע. אמנם לפעמים השימוע הוא הליך אוטומטי והעובד יפוטר בין כך ובין כך, אך עדיין ניתנת הזדמנות לדחות או להפוך את רוע הגזירה.

בהליך פלילי שימוע הוא הליך קריטי: הוא נועד לברר באופן יסודי את חומר החקירה ויכול להביא לשינוי בכל ההסתכלות על חומר הראיות שהוגש. רגע לפני ששולחים אדם להליכים בבית המשפט, השימוע יכול פעמים גם לזכות או לצמצמם את הנזק.

בהתייחס לראש הממשלה, השימוע הוא ההזדמנות לשכנע את היועמ"ש כי הראיות שבידיו אינן מצדיקות הגשת כתב אישום והליכה לבית המשפט.

בהליך השימוע, יימסרו לראש הממשלה עיקרי חומרי הראיות והחשדות נגדו. עיקר חומר הראיות יוצג בפניו לראשונה. באם יוגש נגדו כתב אישום – כלל חומרי החקירה יוצגו בפני ראש הממשלה, כפי כל כתב אישום נגד כל אזרח בישראל.

בשימוע ייפגשו לראשונה עורכי הדין של שני הצדדים: התביעה והסנגוריה. עורכי דינו של ראש הממשלה יוכלו לראשונה לקבל את עיקרי הראיות, ולהתרשם האם יש בהן, לדעתם, מספיק כדי להרשיע את ראש הממשלה. בנוסף, יוכלו להתחיל לגבש טיעונים משפטיים.

ראש הממשלה באמצעות פרקליטיו יוכל לעלות בשימוע טענות משפטיות כלליות, לא בהקשר לעובדות או לראיות שיוצגו, אלא טענות שמטרתן הסתכלות שונה על חומרי הראיות. חשיבות טענות אלו, שגם אם יידחו על ידי היועמ"ש – יוכלו לעלות מחדש בבית המשפט.

פעמים שטענות אלו יכולות כן להביא לבירור נוסף מצד היועמ"ש בטרם יגיש כתב אישום. ראש הממשלה יוכל לטעון לאכיפה בררנית נגדו, כפי שהוא טוען למשל על יחסיו עם התקשורת: נבחרי ציבור אחרים גם הם נפגשו עם בעלי ומו"לים של עיתונים ואתרי חדשות ולא נפתחה מולם חקירה. כך, כשם שנתניהו לכאורה היה ביחסים אלוביץ', בעלים של אתר וואלה, כך גם אחרים, לדברי נתניהו, ניהלו קשרים עם בכירים בתקשורת (תיק 4000) או עם ידיעות אחרונות ואתר ynet ויחסים עם מוזס (תיק 2000)

[2] כמה זמן יכול להימשך השימוע?

קודם כל יש לציין כי לאחר החלטה על שימוע, אין זה אומר שההליך עצמו קורה מיידית. ייתכן ויעברו כמה חודשים רבים מרגע ההחלטה לשימוע ועד לשימוע עצמו. לפי שישנה חשיבות בהליך השימוע, אזי גם הכנה מדוקדקת אליו צריכה להיעשות בהתאם. בשנים האחרונות היו כמה דוגמאות של שרים שהוחלט להגיש נגדם כתב אישום ורק לאחר כמה חודשים נערך השימוע.

חקירת ראש הממשלה ופרקליטיו הופיעו בתקשורת רבות, אבל אין זה אומר שהם באמת מעורבים בעיקר חומר הראיות נגדם. בשבוע האחרון התפרסם כי נתניהו ביקש משרת המשפטים, איילת שקד,  לזרז הוצאת מסמכים ממשרד המשפטים הנוגעים לחקירותיו. שקד סירבה כי לדבריה היא "לא מוסמכת להתערב בעבודת התביעה ובכלל זה בענייניו הפליליים". בליכוד יצאה ביקורת חריפה: "נדהמנו מסירובה. לא מדובר בחומר חקירה או חומר מסווג אלא במסמכים שנמסרו למבקר המדינה ממשרד המשפטים ושמראים שאישורי בזק-יס נעשו כדת וכדין על ידי כל הרגולטורים ללא התערבות כלשהי של ראש הממשלה".

השימוע עצמו אמור להימשך כמה שעות טובות, ויכול להתפרש גם על פני כמה מפגשים. האם מריחת השימוע עוזרת? לפעמים כן. תיק "חברות הקש" נגד אביגדור ליברמן נסגר לאחר שלוש ישיבות עם יהודה וינשטיין. אם בתחילה היועמ"ש דאז היה בדרך ברורה להגשת כתב אישום, פרקליטיו של ליברמן הצליחו לשכנע אותו והתיק נגדו נסגר.

[3] השלב האחרון: אחרי השימוע

כאמור, לא רק השימוע עצמו מתקיים מיידית מרגע ההחלטה, גם לאחר השימוע היועמ"ש לא בהכרח ימהר לפרסם את החלטתו הסופית אם להגיש כתב אישום. במהלך השימוע דברים רבים יכולים להשתנות.

לאחר השימוע ישנן כמה אפשרויות להמשך דרכו של ראש הממשלה נתניהו. האפשרות הגרועה ביותר עבורו היא הגשת כתב אישום בכל מקרה. מהלך כזה יגרור את רה"מ לבית המשפט המחוזי ולהליך משפטי – הליך שקשה להמשיך לכהן בו כראש הממשלה.

האפשרות הטובה ביותר עבורו: סגירת התיק בעקבות השימוע. זו לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה, ובהחלט ייתכן שלאחר כל הבאזז התקשורתי בסופו של דבר היועמ"ש ישמע את טענות נתניהו ופרקליטיו ויחליט לסגור את כלל התיקים נגדו.

אפשרות ביניים: אמנם לא סגירת התיק אבל כן ייתכן שיתבצע שינוי בסעיפי האישום, וכך הגשת כתב האישום תהיה על סעיפים קלים יותר.

אפשרות ריאלית: עסקת טיעון. לנבחרי ציבור פעמים ישנה את הפריבילגיה לקבל עסקת טיעון בתמורה לסגירת התיק נגדם. בדרך כלל זה התפטרות מול סגירת תיק. כך, למשל, היה עם נשיא המדינה משה קצב והיועמ"ש מני מזוז. כזכור, קצב דחה את הצעת היועמ"ש, ולבסוף הוגש נגדו כתב אישום עד להרשעה בבית המשפט.

באם יוחלט להגיש כתב אישום, השלב הבא הוא חשיפת כל פרטי החקירה והראיות לפרקליטי ראש הממשלה והתחלת הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בירושלים.

גם לאחר הגשת כתב אישום, ראש הממשלה יכול להמשיך בתפקידו. הדרך היחידה להדיח ראש ממשלה מכהן עם כתב אישום היא רק דרך הצבעת אי אמון בכנסת.

אבל מהפן הפוליטי ייתכנו מהלכים בעת הגשת כתב אישום: ראשי מפלגות יכולים לפרוש מהממשלה באם יוגש נגד נתניהו כתב אישום. למשל, משה כחלון בראיון לוואלה: "יש שמיים וארץ בין לפני ואחרי שימוע. אם היועמ"ש מחכה לשימוע, סימן שהוא לא הכריע – אז מי אני שאכריע. אלה שאלות היפותטיות, אבל ראש הממשלה לא יכול לכהן תחת כתב אישום".

השאלה הגדולה והמשמעותית שצריכה להישאל: אם יוחלט לאחר השימוע להגיש כתב אישום – כמה זמן ייקח למנדלבליט לעשות זאת. יכול להיות שליועמ"ש יקח זמן רב מסיום השימוע ועד הגשת כתב אישום. האם בתקופה הזו ינסו להעביר חוק שיקנה לו חסינות? כנראה שכן. האם מנדלבליט יסיים את כהונתו לפני שיספיק להגיש כתב אישום? כנראה שלא.

אבל פרופ' דניאל פרידמן בטור דעה לאתר ynet כתב: "לא ברור אם פסק הזמן עד לכתב אישום לאחר שימוע יסתיים לפני שממשלת נתניהו הבאה תסיים את ימיה ולפני שמנדלבליט יסיים את תקופת כהונתו", לאחר שהביע ביקורת על "כושרו המיוחד של מנדלבליט לסחבת בתיקי נתניהו, לא ייאכזב ונזכה לפסק זמן ממושך".

האם פסק הזמן הממושך לטובת נתניהו? כן. גם בפן הפוליטי, גם באפשרות להעברת חוק חסינות, וגם באפשרות ליצירת הסדר שיהיה לטובתו כדי לסגור את התיק. הכדור בידיים של מנדלבליט. ההחלטה על השימוע היא רק ההתחלה.