שם: עמיחי שיקלי

גיל: 37

מצב משפחתי: נשוי + 3

מגורים: קיבוץ חנתון, עמק יזרעאל

מפלגה: הימין החדש

מקצוע: מחנך, ראש המכינה הקד״צ תבור, מנכ״ל עמותה ויזם חברתי.

איך היית מגדיר את עצמך במשפט אחד: יהודי פשוט, אבא של יהונתן, אורי ונגה ובן זוגה של הדס. חובב קפה, ריצה וקריאה בסדר הזה.

איך אתה מתחיל את הבוקר שלך: חצי שעה של קריאה בתנ״ך על הרצף, מארגן את תן-תן (יהונתן) לבית ספר, סנדוויץ׳ עם חביתה חיבוק ונשיקה, קפה שחור חזק חזק, ריצה מקלחת ולעבודה.

למה לי פוליטיקה עכשיו: מתוך תקווה ואמונה שהציונות עוד לא אמרה את המילה האחרונה. שבישראל עוד נראה חברה שהיהדות מהווה בה מקור חיות והשראה תרבותי וערכי לחילוניים ולדתיים כאחד.

שנראה ממשל אפקטיבי שיידע לשים סוף לתופעות של היעדר הריבונות בנגב ובגליל: הפסולת שמושלכת תחת כל עץ רענן, הנהיגה הפרועה והבנייה הבלתי חוקית.

ושנוסיף לראות כאן חברה שמתייחדת במצוינות, חדשנות, צבעוניות וסבלנות.

האישה שאיתי: הכרנו בבא״ח גולני והיה ברור שאין צורך במסלול של דייטים כדי להבין שזה זה. היא טובת לב, יפה חכמה והכי חשוב היא האמא שכל ילד היה רוצה.

אם לא הייתי במפלגה הנוכחית הייתי רץ ב: שדות העמק.

 כך נראה שולחן השבת שלי: מפה לבנה, נרות, חלות קטנות חמות, יין של יקב יזרעאל המקומי, חברים או משפחה, אוכל טוב והרבה אור, חום ואהבה.

אני הכי אוהב: לקרוא לבד בשעת בוקר מוקדמת לאור מנורה עם קפה שחור חזק.

מעצבן אותי כש: צביעות וחוסר יושר

ספר שאני קורא עכשיו: עם יהונתן ״אוהל הדוד תום״, לעצמי ״היינה החיים הכפולים״ מאת יגאל ליסון (מאלף) ובמקביל את ״בשדות פלשת״ של אורי אבנרי, תיאור מאד חי ועוצמתי של מלחמת השחרור.

בחרתי את התמונה הזו כי ילדים זה שמחה ושמחה זו בעיניי תמצית טעם החיים