בתום שבוע מטלטל, בהודעה פנימית ששלח מנכ"ל הבית היהודי ניר אורבך הוא היכה על חטא בבחירת יפעת ארליך, לא מקבל את האמירה ש"לציבור הדתי אין בית טוען כי הבית היהודי בשעת חירום" והבהיר לאחר מעשה כי היה "נגד החיבור עם עוצמה יהודית".
"אני כותב את הדברים מהלב ורק לכם. לא מפיץ בקבוצות ולא מעלה כפוסט. לכן זה ארוך ומכבד אתכם", כתב בפורום של המועצה הציבורית שבחרה בין היתר את היו"ר הרב רפי פרץ והמקום השלישי את עידית סילמן.
"לא אחזור כאן על הטלטלות שעברנו בחודשיים האחרונים. בכל זאת אזכיר שאנחנו היינו, ועדיין, בשעת חירום של הציונות הדתית הפוליטית", כשהוא מזכיר מפגש שנערך השבוע בגוש עציון בו ביקש שלא לקיים דיון 'האם כן או לא צריך בית פוליטי מוגדר לציונות הדתית'. לדבריו, "אי אפשר לקיים דיון רגוע וסטרילי באמצע שדה קרב כשנשוא הדיון מוכנס לניתוח חירום".
השתדלנו במהלך החודשיים האלו להצמד לתכנית וכל הזמן לנסות ולהתמקד. לא לנהות אחרי קמפיינים (שחלקם הם שקריים, לא פחות) ולא להסיחף אחרי רעשי רקע.
לא מקבל את האמירה שלציבור הדתי אין בית
אורבך החמיא למועצה ש"מצידה עשתה עבודה מדהימה- בחרנו מנהיג, שאני מעיד עליו ממקור ראשון, שהולך ומממש את יכולות ההנהגה שלו גם בשדה הפוליטי הכל כך מורכב", אמר על פרץ.
ההצבעה על חיבור עם עוצמה יהודית (צילום: סרוגים)
אורבך התייחס לפרשה המביכה עם בחירתה של יפעת ארליך ופרישתה מהבית היהודי. "בחרנו אישה למקום השלישי, שהתבררה כלא מתאימה למצב הקיים (הא ותו לא, חוסר התאמה למצב הנוכחי- זה לא גורע כהוא זה מהדברים הטובים אליהם נחשפנו במהלך הראיון והבירור) והכנו את הכלים להחלפה מהירה במישהי שמתאימה מאד למצב הנוכחי". הוא תירץ זאת כי "המצב הנוכחי כעת הוא אחר מאשר היה לפני שבועיים, גם ביכולת הקבלה של השטח את הבחירה בעידית".
"אני מוכרח לחדד", הוסיף, "הבדיקות המעמיקות שלנו הכשירו את הקרקע לקבל החלטה מיטבית במצב משברי ולעשות החלפה בכמעט אפס תקלות ובנזק רגעי מינימלי, אם בכלל". לכלל הפעילים אמר: "אני כל כך מבין את הציבור שמרגיש שאין לו בית, אבל אחרי תהליך שעשיתי עם עצמי אני חייב לומר שאני לא מקבל את האמירה הזו".
נגד החיבור עם עוצמה יהודית
בהמשך הגיב אורבך למתקפה על החיבור עם עוצמה יהודית שגבתה מחיר של פעילים רבים שערקו מן המפלגה. "עברנו שבוע מטלטל. זה לא סוד שאני התנגדתי לחבירה עם עוצמה יהודית. לא מדובר על ויכוח ומחלוקת פוליטי. מדובר על שוני מובהק בבסיס הערכי. אני גם סבור שעוצמת הקמפיין שהופעלה מולינו (ולעיתים נגדינו) איבדה כל פרופורציה וגרמה לנו, לעיתים, להיות כלי משחק בידי גורמים בעלי ענין שלא בהכרח חופף לענין שלנו", רמז למפלגת הליכוד שהאשימה את הבית היהודי בצעד בגללו תקום ממשלת שמאל במידה ולא יערכו חיבורים בימין.
עם זאת הסביר, "בכל מערכה שמנהלים ישנו רגע שבו צריך לקבל הכרעה. ערכית או פוליטית. לעיתים המציאות והקב"ה לא מאפשרים לנו להפריד בין שניהם. הרגע הזה הגיע כ"שהסתכלתי בלבן של העיניים" של הרב רפי ושאלתי אותו: איפה אתה הרב רפי? איפה הלב שלך נמצא?" תמה אורבך.
וסיפר: "הרב רפי ענה לי ביושר ובאומץ שהוא מרגיש שגורל ארץ ישראל מונח לו הכתפיים. שעתידה של הציונות הדתית אינו יכול להיחרץ על ידי הימור שאולי יתברר כמוטעה". שם מעיד אורבך, "זו היתה נקודת המפנה ומשם נסענו לראש הממשלה", כשהוא מציין, "שח"כ יוגב וסלומינסקי יחד עם הרב פרץ נסעו ואילו הוא, סירב באופן עקרוני.
תתארו לכם: הרב רפי שר חינוך, סמוטריץ' שר השיכון
בבית היהודי קיבלו חבילת פינוקים מנתניהו, שני שרים בכירים, חברות בקבינט ושריון בליכוד. "ברור שחבילת ההבטחות מראש הממשלה, שהפעם יש לנו יסוד סביר להניח שבעז"ה ימומשו, בתוספת ח"כ נוסף במתנה במקום ה-28 בליכוד מאפשרים לנו לשמור ממש על הבית. תארו לעצמכם את הרב רפי שר חינוך ואת בצלאל שר השיכון ותבינו למה אני מתכוון".
לבסוף אמר אורבך לפעילים כי הוא לא יודע מה יהיה בעוד חודשיים עם הבית היהודי. ורמז על עצמו כי "לא יודע היכן אהיה אז בעצמי". אך אמר שני דברים: "הולך להמשיך אי"ה להלחם בכל כוחותיי הדלים כדי לשמור על הבית הזה ולהביא אותו להשיגם בבחירות". והוסיף כי הוא "לא מתכוון לוותר על אף אחד ואחת מהמועצה ולא אכפת לי מה הם מתכוונים להצביע".
