1. מפלגנץ – גנץ, לפיד וחבריהם יודעים שלפי כל הסקרים איחוד ביניהם לא מעביר עשירית מנדט בין הגושים. והרי זה מה שחשוב באמת. ולעומת זאת, בהחלט איחוד ביניהם יכול לפגוע בהם. אם כן, מדוע עשו זאת?

הערכתי היא שהם קיבלו הבטחה בלתי כתובה מאחד או יותר מבין האנשים הללו: ליברמן, כחלון, אורלי לוי, שביום פקודה ימליצו הם לריבלין, שיקפוץ על המציאה כמוצא שלל רב, עליהם ולא על נתניהו.

למעשה, אני כבר רואה את הודעתם לתקשורת בעיני רוחי: "מדינת ישראל חבה לנתניהו רבות. עם זאת, עננת החשדות המרחפת מעל ראשו, בצירוף הצורך בהתחדשות ורעננות, הביאו אותנו ל.."

אם כן, זהו שובר השוויון שהשניים מייחלים לו. ובלעדיו לענ"ד לא היו הולכים הם על האיחוד הנ"ל.

2. קמפיין הגיוועלד – בנט ושקד הם המפסידים העיקריים מהאיחוד בשמאל (אגב – שמתם לב להטייה התקשורתית שמכבסת את המפלגות הנ"ל בשם 'מרכז'?). על כל פנים, מדובר במכה של ממש עבורם. נתניהו יזעק תחת כל עץ רענן ששלטון הימין בסכנה, עם או בלי ערבים שנוהרים לקלפיות, ושכל מי שלא רוצה ממשלה שתגרש יהודים מארץ ישראל, בתמיכת הערבים מבחוץ או מבפנים, שיצביע לו. וזה ישכנע המון האנשים.

3. קשוט שותפך תחילה – לאחר שגנץ תקף את נתניהו על נסיעותיו לחו"ל, ביקוריו באולפנים, וכו', בטיעון שלא מכבד אף אדם חושב (מנהיג לא מוכרח להיות גנרל, רבאק), אני כבר מדמיין אותו ממשיך בדרך זו ונואם היום: בזמן שאני שכבתי בשוחות, יאיר לפיד טס לארה"ב, עישן סיגרים, בילה באולפנים בארץ ובחו"ל, וכו'. ובן אדם כזה רוצה להיות ראש ממשלה. ועוד אחרי ברוטציה.

4. הצביעות חוגגת – לעולם, כנראה, לא אבין, מדוע בעיני אנשים ליברלים בעיני עצמם, יש זכות ישיבה לגיטימית בכנסת לאדם כמו אחמד טיבי, עוזרו ומעריצו של הרוצח הנבזה יאסר עראפת, שאחראי באופן ישיר על מותם של המוני בני עמם, ולאנשים 'עוצמה יהודית' אין. אגב, טיבי הוא לא היחיד, ועד כמה שזה קשה להאמין – יושבים וישבו בכנסת ח"כים ערביים מסוכנים ממנו.

ומעניין לעניין באותו עניין – אחת הטענות הקשות כלפי אנשי 'עוצמה יהודית' היא שהם בעד גירוש ערבים בכפייה. פשוט לשפשף את העיניים ולא להאמין. חלקים עצומים מאותם מבקרים – תומכים בעצמם בגירוש יהודים, בני עמם, בכפייה. מתי הגמל יראה כבר את דבשתו?

5. לצבי יש בעיה – הייתי רוצה לשאול את מזכיר הממשלה לשעבר, עו"ד צבי האוזר הנכבד, שמגדיר את עצמו שוב ושוב 'איש ימין', איך זה מרגיש לשבת באותה מפלגה עם חברת מרצ לשעבר, אשת השמאל, יעל גרמן. ואם כבר נדבר, אשמח לדעת כיצד הוא ומפלגתו יצביעו על הנושאים המדיניים. וכיצד יפעלו בנושא. תשובתו, שבוודאי תהיה מגומגמת, חושפת את ערוותם של המתאחדים ללא בסיס רעיוני איתן. ומדוע לאנשים כה רבים האיחוד המזויף הזה לא צורם? כנראה שרק לאלוהים הפתרונים.