שנת 2009, שנת השפל של המפד"ל. בראשה עמד דניאל הרשקוביץ' רב, פרופסור. באותן בחירות קיבלה המפד"ל החדשה- הבית היהודי 3 מנדטים בלבד ונכנסה לקואליציה עם תפקיד שר זניח (בלי להעליב את אקוניס) של משרד המדע והטכנולוגיה.

במהלך מבריק, הצליח אורי אורבך ז"ל שהשבוע צויינו 4 שנים לפטירתו, להביא את נפתלי בנט להתמודד על תפקיד יו"ר הבית היהודי. הוא לא הוצנח ובלי וועדה מסדרת – ניצח. בנט היה המטאור שכולם חיכו לו, יוצא יחידה מובחרת, איש הייטק מבריק וצעיר שענה על מרכיבי הדתיות החדשה של הציונות הדתית. יחד עם שקד הצליחו השניים להביא את המפלגה לשיא של 12 מנדטים.

שנת 2019, 10 שנים קדימה, מוצאי שבת פרשת שמות, פרשו בנט ושקד והשאירו מפלגה יתומה. בכיר במפלגה ציטט לי יום למחרת את הפסוק ממגילת איכה "יתומים היינו ואין אב". מ.ש.ל, בלי הסמל המוצלח שלה שהחייה מחדש את המפלגה.

היא נותרה ללא דמות שתצליח להדביק את הפער, כשבסקרים עומדת הבית היהודי כמעט באופן קבוע על 4 מנדטים. כל זאת, כשבמקביל מתנהלת ועדה מוסדרת, או מועצה ציבורית לבחירת היו"ר החדש, בניגוד לאחד החידושים שהכניס בנט פריימריז לרשימה וליו"ר. בסוגריים, מהלך שאחר כך הצטער עליו, אבל לבינתיים הצליח ליצור לבית היהודי בייס חזק של 60 אלף מתפקדים שמחולקים לעשרות סניפים.

דמות מוערכת וממלכתית שתאפיל על סמוטריץ'

הועדה המסדרת שהחליטו עליה במקום הפריימריז, נשארה בדילמה- להביא צעיר, כוכב עולה או דמות רבנית ציונית דתית קלאסית? מפד"ל או הבית היהודי?

לבסוף, כך נראה, החליטה הועדה שלא להחליט: גם וגם. גם רב וגם אלוף, גם הר המורניק וגם יוצא צבא, גם ראש מכינה וגם אחד שמתייעץ עם הרב צוקרמן.

הוועדה יצרה יצור כלאיים, לקחה סיכון על דמות הירואית שהיא מוערכת וממלכתית, אך כל מהותה להאפיל על סמוטריץ' החזק והדומיננטי שכבר הספיק לצבור 4 שנות ניסיון בכנסת. הם רצו דמות שתמשוך מנדטים ותחזיר את קרנה של הבית היהודי, אך כל זאת בלי לקחת בחשבון מה יקרה לאחר שיכנס לכנסת ויוכל להתמצא בסבך הג'ונגל הפוליטי.

מוכר לציבור, יזדהו איתה וקלה לעיכול

הרב רפי נבחר כדמות שמוכרת לציבור הממלכתי, שקל להזדהות איתה ומאוד קלה לעיכול. לזכותם ייאמר, שלאור השמות האחרים שעלו – כנראה שזה הרע במיעוטו, ואיתו הם ינצחו.