פנאטיוּת עלייך, ישראל!
רושם ראשוני קשה למחות. זו עובדה. כולנו נופלים בו. הרווקים שיוצאים ל"בליינד דייט", או האימא שפגשה את המחנכת של הילד באסיפת ההורים הראשונה. שלומית אשר מזכירה כי לא כל מי שהולכת עם מכנסים ברחוב היא חילונית, בדיוק כמו שלא כל מי שבוחרת להאיר את הצד החיובי של ההלכה היא מחזירה בתשובה.

אחת מהבעיות שלנו כחברה, היא האופן בו אנחנו מניחים הנחות מוקדמות. הסטיגמות האלו, ההשערות שאנחנו בטח מכירים מישהו או מבינים את האופי שלו רק על ידי בחינה מרפרפת של הלבוש החיצוני או אחרי שיחה קצרצרה, מובילות אותנו לתהום שאין חזרה ממנה.
רושם ראשוני קשה למחות. זו עובדה. כולנו נופלים בו. הרווקים שיוצאים ל"בליינד דייט", או האימא שפגשה את המחנכת של הילד באסיפת ההורים הראשונה. הגדוּלה היא, לא לצאת בהצהרות פומביות שבדרך כלל מוכחות כמוטעות לאורך זמן.
במאמר הקודם דיברתי בשבח הלכות הצניעות. הבהרתי, כי בעצם ההלכה שומרת עלי ועל כבודי כאישה. משום מה על פי התגובות, אנשים מצאו לנכון, ליפול שוב בבור הסטיגמות וההנחות הקדומות.
הרי זה אך הגיוני, שאם מישהי באמת חושבת שחיוב הצניעות בתורה הוא נכון, הרי בוודאי היא בעד ללכת עם שאלים רחבים המכסים כל קימור בגוף נוסח אימא טאליבן? ומין ההכרח שמי שמאמינה בצדקת הלכות מסוימות, בוודאי דוגלת בהפרדה בין גברים לנשים באוטובוס?
אז זהו שלא. ממש לא.
תנו לי לחדש לכם משהו. אנחנו אנשים רציונליים עם חשיבה ביקורתית, שיכולים לנצל את היכולת הזו על מנת לבחון דברים. כל עניין לגופו הוא. העובדה כי מצאתי את הלכות הצניעות כרצויות, אמיתיות ונכונות, לא הופכת אותי למחזירה בתשובה. אני לא מחפשת קהל של חילונים על מנת להרצות להם בשבח ההלכה.
ממש לא. להיפך.
אני רואה חשיבות רבה לנו, המגזר הסרוג, להבין את הצד האחר של ההלכה, ההגיוני, כדי שנוכל לקיים אותה ביתר קלות. מתוך הבנה ורצון ולא כי ככה התרגלנו, או כי ככה אמרו לנו. נכון, גם הלכות שאנחנו לא מבינים אנחנו צריכים לקיים. אבל אין ספק שכאשר ציווי מסוים, מגיע עם הסבר ברור והגיוני להבנה, אז יותר קל למלא אותו. מה, לא?
אנחנו כחברה, כמגזר, נוטים ישר לקטלג. בחור עם כיפה גדולה, כיפה שחורה סרוגה, בחורה עם מכנסיים וכיסוי ראש, חצאית קצרה או שרוול שלא מכסה את המרפק. כל אחד מאלה מקבל אצלינו הגדרה, נכנס לתוך "כותרת". הדרך יציאה מהסטיגמה הזו היא קשה מאוד עד בלתי אפשרית.
אבל זה לא עושה לנו טוב. לנו, כקבוצה, כחברה. שהרי כל מי שלא מתנהג כמונו, לא מדבר באופן זהה אלינו, או חס ושלום לא מתלבש כמונו מיד מנודה מרשות הרבים שלנו.
איפה הפתיחות? איפה הקרוב לבבות החשוב? איפה השבעים פנים לתורה?
בוא נפסיק עם ההגדרות. בואו לא ניכנע לפנאטיות.
לא כל מי שהולכת עם מכנסים ברחוב היא חילונית, בדיוק כמו שלא כל מי שבוחרת להאיר את הצד החיובי של ההלכה היא מחזירה בתשובה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו